"זיכרון גורלי" (2012) הוא מדע בדיוני הבנוי מראש על הנחות מוקדמות. העולם מתחלק לשתי מעצמות. המפל הוא נקודת המעבר. וכמו תמיד גם אחרי שהעולם בנוי משתי מעצמות לאחר שהכל נכחד דווקא בגלל המלחמות, לא נותרו שטחי מחיה פנויים. וכשהגיבור יוצא אל המרפסת פתאום מתגלים לעיניך בתים ורחובות והכל צפוף בגוש אחד של טכנולוגיה עתידנית.
הכבישים מרחפים, המכוניות גם. הנסיעה ממקום למקום טכנולוגית בצורה מוחלטת והיא אינה תלויה בך, אתה יושב ומשוגר אל מקום אחר, וגם החיילים והמשטרה הם בעצם רובוטים מתוכנתים שנועדו לשמור על הסדר הציבורי.
יש משהו אירוני ומתוחכם בניסיון לתת לצופים רמיזות מוקדמות על הגיבור שלבסוף יתבררו כסוג של הכוונה טרומית - הגיבור עוסק בתכנות רובוטים. הוא יודע עליהם הכל, בניגוד לשאר המדינה. איפה כדאי ללחוץ על המתג וכו'. ואז כשהוא נלחם בהם וכשהוא רוצה לעצור אותם מלהשתלט על הממלכה הכל פשוט לו.
סרט מתח מהסוג הטוב כך גם כאשר בבוקר אתה שומע את הסוכנת החשאית שאיתו והוא לא יודע האם החלום הוא בגללה. אתה אומר: "מה פתאום, למה?" ובסוף כשהוא בעצם כמה דקות אחרי, מתברר שזה אכן בגלל פעילות מחתרתית שבעבר השתתף בה.
מדובר בסרט מתח מהסוג הטוב. יש גיבור, יש רשע ויש הטעיות מכוונות. כי פתאום הרשע הוא הטוב והטוב הוא הרשע ופתאום מחתרת אחת ואז אחרת, והנה הוא צריך לבחור בין החבר הטוב, או יותר נכון הכאילו חבר והכאילו טוב, שכן הכל הוא מתעתע, לבין אחרים שמנסים לעזור לגיבור.
מדע בדיוני מטבעו הוא בדרך כלל תמונה לא ריאלית אבל כאן הגיבור הוא אולי אמיתי - רוצה את השינוי, רוצה להיות מישהו אחר ובאמת הוא כזה והוא לא ידע, אבל זה דווקא בהפוך על הפוך ובסוף הוא מי שהוא באמת ומה שהוא עכשיו - הוא בעצם לא הוא.
