זוגות אשר נישאו מיום 1.1.1974 ואילך, כפופים לאמור בחוק יחסי ממון. חוק זה קובע, בין השאר, כי חלוקת הרכוש בין בני הזוג תעשה על-ידי איזון סך המשאבים - היינו הרכוש.
החלוקה הקבועה בחוק תחול במידה ובני הזוג לא ערכו ביניהם הסכם ממון הקובע אחרת.
א. מה קובע משטר איזון המשאבים? משטר חוקתי זה קובע כי במקרה של פקיעת הנישואין ולעיתים אף טרם פקיעת הנישואים, יחולק הרכוש המשותף על-ידי איזון סך המשאבים של הצדדים. בבסיס משטר זה עומד ההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון.
חלוקת הרכוש תיעשה על-ידי חישוב של סך הרכוש שנצבר מיום הנישואים ועד למועד הקובע. המועד הקובע הינו המועד שעד אליו מחושב הרכוש המשותף. לדוגמה, אם הצדדים התחתנו ביום 1/1/1980 והיום הקובע נקבע כ-1/1/2010, אזי בין שני התאריכים
הללו כל החובות והזכויות, בעיקרון, משותפות, וממנו והלאה - חלה ביניהן הפרדה.
ב. על אלו נכסים יחול איזון המשאבים? חוק יחסי ממון קובע כי בעיקרון, במקרה של גירושים, הנכסים אשר נצברו על-ידי בני הזוג במהלך הנישואים יחולקו באופן שווה במסגרת איזון משאבים.
ואולם, החוק קובע כי ביהמ"ש רשאי לקבוע יחס חלוקה שונה, בהתקיים נסיבות מיוחדות.
בנוסף, החוק מתייחס לנכסים מסוימים אשר יישארו (בדרך כלל) בבעלות של אחד מבני הזוג בלבד:
1. נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה לאחד מבני הזוג, או שהיו בבעלות אחד מהצדדים קודם לנישואים. הם יישארו בד"כ בבעלות הבלעדית של מי שקיבל אותם, שכן הם אינם משותפים.
2. קצבה/גמלה/פיצויים להם זכאי רק אחד מבני הזוג. הם יישארו בדרך כלל בבעלות הבלעדית של מי שזכאי להם, שכן רק לו הזכות לקבלם.
3. נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא יחולקו - כאשר בני הזוג ערכו הסכם בכתב וקבעו כי נכסים מסוימים לא יחולקו במסגרת איזון המשאבים.
