יעלה ויבוא הזמר גידי גוב

כשאני מסתכל בזמר והשחקן גידי גוב אני רואה שני אנשים: הראשון הינו זמר צעיר ותוסס ששר רוק רך למרות קולו הצרוד, השני הינו סבא חביב שמשתדל ליהנות מהחיים. השבוע יצא בהוצאה מחודשת אלבום הסולו הראשון שלו (וזאת במסגרת הסדרה "סימני דרך" של חברת התקליטים NMC). לאחר שהשתחרר מלהקת הנח"ל נחשב גוב לזמר מבטיח. בשנת 1972 הוא ויתר על הצעה של שלמה ארצי להפיק לו אלבום סולו, והן על הצעתו של נעם סמל (כיום מנכ"ל תיאטרון הקאמרי) להיות אמרגנו, ובחר להצטרף למיזם שהקים דני סנדרסון הידוע בשם "כוורת". במקביל לחברותו בלהקה השתתף גוב בפסטיבל הזמר ב1973 (שם ביצע כזכור, את השיר "יעלה ויבוא") וכן השתתף שנה לאחר מכן בתוכנית שהוקדשה לשירי תנועות הנוער אשר שודרה ברשת ב'. לאחר פירוק כוורת היה גוב חלק משלישיית "פרנסה טובה" בצוותא עם יהודית רביץ ושמוליק בילו. שם הם ביצעו גרסאות כיסוי לשירי שנות ה-50 וה-60. במקביל השתתף גוב בפרויקטים שונים כגון: סרטו של יהודה (ג'אד) נאמן "מסע אלונקות", תוכנית הטלוויזיה "דלת הקסמים" שם גילם את הרצל, שיחק בדרמה "חירבת חיזעה" של הבמאי רם לוי ועוד. אלבום הסולו הראשון ב-1978 כשהיה בן 28, נחשב גוב כהבטחה גדולה גם כזמר וגם כשחקן. ובכל זאת כשהוציא בימים שבין "כוורת" ל"גזוז" את אלבום הבכורה שלו, ההפתעה הייתה גדולה. השירים והעיבודים שהיו שונים מכל מה שעשה קודם לכן, השירה המאוד רבגונית, מוזיקלית להפליא ועם זאת כאילו קלילה. הוא שר במין נונשלנטיות כובשת ומקסימה שירים שיצרו לו מיטב הכוחות המוזיקליים החדשים של התקופה. החל במלחין והמעבד יוני רכטר אשר שילב סגנונות שונים של מוזיקה כגון: רוק, ג'אז ומוזיקה קלסית. האלבום, בהפקת דודו אלהרר (שעבד עם רכטר גם ב"כבש הששה עשר" ובאלבום הסולו הראשון שלו) כלל לחנים ועיבודים של רכטר ל"העיקר זה הרומנטיקה" (מילים עלי מוהר), "הו איזה לילה", "בלעדייך", "כבו האורות", "שיר התעוררות" ו"שלוש בלילה בעיר" (דן מינסטר) וגם פתיחה אינסטרומנטלית-קלסית בשם "התעוררות" ללמדך שלא מדובר בתקליט פופ שגרתי. בנוסף לכך,יצחק קלפטר הלחין לאלבום את "חשבון פשוט" ו"בואי נשאר" (למילים של יעקב גלעד) ויהודית רביץ הגשימה חלום ילדות כאשר נתנה לגוב שיר שהלחינה בהיותה בת 16: "בבוקר" (של יהודה עמיחי). לאלה צורפו שני שירים ישנים שהוזכרו קודם: "סורו מני" ו"זמר לספינה". לכן, כאשר החליט גוב בין כל עיסוקיו להוציא אלבום סולו ב1978, הוא היה אחד האלבומים הכי יפים, מרגשים ומפתיעים של התקופה. החידושים בהוצאה החדשה בהוצאה החדשה בנוסף ל-12 שירי האלבום המקורי צורפו שלוש גרסאות של שירים אשר ביצע גוב בעבר במסגרות שונות כגון: "שלוש בלילה בעיר" של דן מינסטר ויוני רכטר אשר בוצע במקור בפסטיבל הזמר והפזמון, "סורו מני" שתורגם בידי אלכסנדר פן, ו"זמר לספינה" אשר נכתב בידי חיים חפר ודוד זהבי ומצוי בתקליטיית קול-ישראל. וכן גרסת כיסוי שביצע גוב לשיר "סוס עץ" אשר בוצע במקור ע"י אריק אינשטיין מתוך פסקול הסרט של הבמאי יקי יושע אשר נשא שם זה. לסיכום ניתן לומר כי: שנות ה-70 היו שנים שבהן אמנים ניסו לעשות מוזיקה בצורה שונה וייחודית. גוב היה אחד האמנים האלה אשר שילבו בשירה חום לצד איכות.