בין ניקיון כפייתי לאגרנות

תקופת חגי-תשרי היא תקופה של לחץ במשפחה הישראלית הממוצעת. יש הכנות, "שיחות נעימות" במשפחה שעוסקות בשאלה "מי יתארח איפה" או במילים אחרות "את מי נעליב באי הגעה" וכדומה. מצבים אלה מטבעם הם מעוררי חרדות ולכן אנשים עם נטייה לחרדות בכלל ול-OCD בפרט, חווים עלייה ברמת המתח, דבר העלול להביא להתפרצות ההפרעה. הסימנים המקדימים להתעוררות OCD, יהיו בדרך-כלל עלייה ברמת המתח, עצבנות, התעסקות רבה וחסרת פרופורציה בטקסיות וכדומה. במרבית המקרים, הלוקים בהפרעה אשר אובחנו, מטופלים ונמצאים במעקב רפואי, מבינים היטב את מצבם ומרגישים את המתח עולה ולכן מתייעצים עם הרופא המטפל מבעוד מועד באשר להעלאת המינון התרופתי של אותן תרופות מעכבות סרוטונין (SSRI), דוגמת ציפרלקס וסרוקסט.

בתקופת החגים, ניתן להבחין בשתי התנהגויות כפייתיות, המהוות מאפיינים של OCD: ניקיון כפייתי ואגרנות (אגירת חפצים שאין בהם צורך וחוסר יכולת להיפטר מהם). בבסיסן של שתי התנהגויות אלו, עומדת רמת חרדה גבוהה. אדם הסובל מ-OCD, מרגיש שהוא צריך לעשות מעשה שיוריד את רמת החרדה שלו ולכן הוא ממתן את תחושת החרדה בעזרת הטקסים שהוא עורך כגון: ניקיון (שטיפות ידיים וכדומה) או ספירה ובדיקה. האגרן לעומת זאת, מפחד לאבד חלקים מעצמו (הנפשי) ולכן נותן להם ביטוי באגירה של חפצים. שתי ההפרעות דומות במהותן, אבל שונות באופן שבו הן באות לידי ביטוי. שתי התופעות הנפוצות של OCD, הן למעשה שתי בעיות שונות, שבבסיסן יש תמונה אחת שהיא הפרעת חרדה. בשני המקרים יש עלייה ברמת החרדה, אבל התמונה שבה הם מציגים את עצמם היא שונה. יש לזכור, שאדם הסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית, לא יהיה יעיל יותר בניקיון הבית מאשר אדם שאינו סובל. להפך, ההתעסקות האין-סופית בפרטים לא רלוונטיים, תגרום לו לעבוד פחות ובחוסר יעילות. האגרן, במקרה של חרדה, יתעסק יותר בדברים שאגר או יחפש דברים לאגור. אצלו החרדה באה לידי ביטוי במובן שהחפצים שלו הם חלק ממנו עצמו. ייתכן שיש לאדם קצת מזה (ניקיון כפייתי) וקצת מזה (אגרנות). ברוב המקרים, נראה נטייה התנהגותית לצד אחד ובו צריך לטפל.

כשמדובר בהפרעה טורדנית-כפייתית, חשוב לזכור כי במידה והבעיה קיימת, סביר להניח שהיא התעוררה לפני תקופת החג ולכן היא תהיה נוכחת גם לאורך זמן. אם הבעיה מתגברת בימי החגים, אנשים הסובלים מן ההפרעה והאנשים הנמצאים בסביבתם, צריכים לנסות עד כמה שניתן, לשמור על פרופורציות. צריך לזכור, כי החג יחול השנה ויחול גם בשנה הבאה, וכי הסביבה הקרובה תקבל את ההתנהלות שלנו לטוב ולרע. ככלל, גם עבור הסובלים מהבעיה וגם עבור אחרים אשר מרגישים תחושת מועקה בחגים, במידת האפשר, רצוי לפני החג דווקא להוריד הילוך: לא להיכנס לויכוחים מיותרים של מי יהיה איפה, לבצע את ההכנות בשיתוף פעולה ובקשב הדדי והחשוב מכל: לקחת את החג בקלות. בסופו של דבר - מדובר "רק" בארוחת ערב.