המנוף של מנאף

טלאס העיד על עצמו כמי שהפך לעריק בפוטנציה כבר בחודשי ההתקוממות הראשונים. "המהומות פרצו במארס 2011. חודש לאחר מכן כבר הצעתי לבשאר להיפגש עם המורדים, לשמוע מה יש להם לומר. בשאר הסכים". טלאס יצא למפגש עם נערים צעירים מדאראיה שהשתתפו בהפגנות. "הנערים הגיעו למפגש בנוכחות הוריהם", סיפר טלאס, שהתרשם לדבריו בעיקר מהעובדה שלמרות שתיקתם המופגנת במהלך המפגש, נראו ההורים גאים מאוד בבניהם. בשובו מדאראיה נפגש עם בשאר אסד, ודיווח לו ישירות על המפגש הטעון. "זו מהפכת האבות באמצעות הבנים", הזהיר אז, לדבריו, את אסד, "לא משהו שאפשר לנצח בכוח הזרוע". אסד אומנם הקשיב, "אבל הבעיה היא שמלכתחילה בשאר היה חסר ביטחון, מסוכסך עם עצמו ובלתי-עקבי", הסביר טלאס. "ובעיקר הוא היה נתון להשפעת אחיו מאהר ודודנו חאפז מחלוף, ראש ביטחון הפנים של המודיעין הסורי. השניים שכנעו אותו שאם רק יקרין מספיק כוח כלפי חוץ, אנשים יחששו וייסוגו". המהומות רק הלכו וגברו. חודש לאחר מכן יצא טלאס, שוב בידיעת אסד, לראסטן, עיר הולדת אביו ובסיס הכוח של משפחת טלאס, וזאת בניסיון להידבר עם המורדים ולהשכין שלום בעיר. אולם עם שובו לדמשק, התברר לו כי האנשים שעמם נפגש בראסטן נעצרו. המום מהבוגדנות, החליט טלאס להפסיק לפקד על היחידה שלו, והתכנס בביתו. כשאסד זימן אותו אליו ושאל לפשר התנהגותו, השיב לו טלאס: "בגלל השקרים שלכם וחוסר נכונותכם להגיע לפשרה עם המורדים, הפכתם אותי לשקרן בעיני אנשיי". "אמרתי אז לבשאר", כך שחזר טלאס, "אתה וסוריה מבצעים התאבדות". לדבריו, אסד השיב לו כי עצותיו "פשטניות מדי", וכי הוא עובר ל"אופציה הביטחונית". זה היה ביולי 2011. "אתה נושא משא כבד", השיב אז טלאס לאסד. "אם ברצונך לפרושׂ כנפיים, עליך להיפטר מעודף המשקל. אולם משא היתר – המשפחה, המעגל הפנימי – ניצחו". הקרע בין מנאף לבשאר בשלב זה היה לעובדה מוגמרת. טלאס סיפר שמאותו שלב חשב שכל מה שיוכל לעשות הוא בעיקר לסגת פנימה, כלומר לשבת בבית, לנהל אורח חיים פחות או יותר נורמלי, ולהיות סוג של אופוזיציה שקטה. אלא שמסביבו העימות הלך והתרחב. בסוף שנת 2011 התחיל לחשוב על הבריחה מדמשק. בשלב ראשון עזב לפריז אביו, שר ההגנה במשך שלושה עשורים, כאמור בסיועה של אחותו הגדולה, "מאדאם או", שטוותה קשרים בפריז. ניסיון ראשון של מנאף לצאת מסוריה כשל. בראשית יולי, לאחר שאשתו ובנו יצאו לביירות, חמק מנאף טלאס דרך הגבול הסורי, בשיתוף פעולה בין השירותים הצרפתיים לבין צבא סוריה החופשי, ולא הביט עוד לאחור. העיתונאי האמריקני איגנטיוס סיפר כי בתום הראיון עם מנאף טלאס, שאל אותו: "אילו יכולת לשוב לדמשק ולפגוש עוד פעם אחת את בשאר אסד, מה היית אומר לו?" למשמע השאלה נתקף טלאס בפרץ רגשות עז, שגרם לו לעזוב את החדר. כששב, לאחר זמן מה, השיב: "הייתי אומר לו, איך מישהו יכול לחשוב שהוא מגן על ארצו כאשר חיל האוויר שלו והטנקים שלו מכים בטריטוריה שלו עצמו?" הראיון עם איגנטיוס היה רק הפרומו. כשהופיע בטלוויזיה, טלאס נראה איש חדש. את העייפות, הזיפים והחריצים העמוקים סביב עיניו החליפה תספורת רעננה. נראה היה שטלאס השיב לעצמו את הגינונים השרמנטיים שהיה מורגל להם בדמשק. אבל זה לא הכול: נוסף לו ממד של עומק. "טלאס השתנה", אומרים מקורות באופוזיציה הסורית, "הוא רציני – לא עוד נער השעשועים מדמשק. לא מן הנמנע שיהיה לו מקום בסוריה החדשה. המהלכים שלו מחושבים מאוד, הוא נתמך בידי הצרפתים, הוא נסע לריאד כדי לקבל את תמיכת הסעודים, הוא מדבר עם הצבא הסורי החופשי. הוא בהחלט מכין את עצמו לתפקיד מנהיגותי".

האם התפקיד שהצרפתים מייעדים לטלאס – מנהיג כריזמטי שעם הסתלקותו של בשאר אסד מהשלטון יוכל להתבסס בדמשק כמנהיג זמני – יהיה חוליה מקשרת שתייצר רצף שלטוני ותמנע כאוס או שמא מה שיתרחש הוא מחטף איסלאמיסטי שעלול להיות עז ואלים פי כמה ממה שהתרחש בעירק לאחר נפילת סדאם חוסיין? טלאס עצמו, שקורא את המצב ומבין שהאופוזיציה הסורית תתקשה לעכל איש כמותו, אדם שעד לפני חודשים אחדים היה בשר מבשרו של השלטון, מגדיר את תפקידו במונחים מצומצמים יותר. "המאמץ העיקרי שלי כעת הוא לשכנע את בני המיעוט העלאווי בסוריה שלא נגזר עליהם לאבד את עצמם לדעת עם משטר אסד", הוא אומר. "בסוריה נדרש מהפך פוליטי, והתנאי לכך שהמהפך המיוחל יתרחש הוא פתיחת ערוץ קשר בין צמרת הצבא הסורי לבין צבא סוריה החופשי". "אם לא ייווצר הקשר", אומר טלאס, "עם הסתלקותו של אסד תשקע סוריה במרחץ דמים ובאנרכיה אלימה. מעט השליטה שעוד נותרה תאבד, והנשק הכימי ייבזז. כדי שזה לא יקרה, צריכים בני המיעוט העלאווי, שכלל אינם מרוצים ממה שמתרחש כעת בסוריה, לדעת שיש להם 'אזור בטוח', ושאם יחליטו לחצות את הקווים, יש מי שישמור עליהם ויבטיח את חייהם". בשורה התחתונה, מה שמנאף טלאס אומר הוא שלעלאווים דרושה רשת ביטחון, כזו שתשכנע אותם שלא יטבחו בהם ברגע שינטשו את משטר הדמים של בשאר אסד. הוא יספק את רשת הביטחון. אבל ככל שזה קשור בטלאס, התמונה כנראה בכל זאת מורכבת יותר, וההצטנעות שלו בשבועות האחרונים הייתה טקטית, בעיקרה. מין סוג של פרומו לקראת חשיפה טלוויזיונית, כתבות וראיונות שכולם מוצבו לקראת התאריך הסמלי המתבקש – 11 בספטמבר. על-פי דיווח שפורסם בעיתון 'אל-חיאת', טלאס, שנחוש לאחוז את השור בקרניו, מעביר כעת מהלך. לפני שבועות אחדים ערך טלאס ביקור חשאי בן יומיים בירדן, במהלכו נפגש עם ראש ממשלת סוריה הגולה, ריאד חיג'אב, שערק בחודש שעבר. על-פי הדיווח בעיתון 'אל-חיאת', השניים נפגשו אף עם המלך עבדאללה, שחושש מאוד מההשלכות של זרם הפליטים הסורי הגואה על יציבות הממלכה ובעיקר מפני העברת הלחימה לשטחה של ירדן. לדברי מקורות באופוזיציה הסורית, לאחר המפגש עם המלך הירדני יצא מנאף טלאס למחנה במאפרק, שם שוהים כעת מאות קצינים וחיילים סורים שערקו בשבועות ובחודשים האחרונים לירדן. שם, על-פי המקורות, ערך טלאס דיון עם הקצינים שבמחנה על מצבה הצבאי של האופוזיציה החמושה בסוריה. בשובו לבירה רבת-עמון הצטרף טלאס למפגש חשאי בנוכחות ראש הממשלה הסורי הגולה, עם מנהיגים מקרב האופוזיציה הסורית ועם נציגי הקבוצות השונות של צבא סוריה החופשי. על פניו, הכול מתנהל באורח בלתי רשמי. לפי הודעה שהוציא דובר ממשלת ירדן, השיחות אינן נערכות בחסות ממשלת ירדן. אולם מובן כי אילו לא היה למלך עבדאללה עניין בשיחות, הוא לא היה מאפשר את קיומן מלכתחילה. הסעיף העיקרי על סדר היום הוא פיתוח תוכנית למניעת זליגת המשבר הסורי למדינות שכנות כמו ירדן, טורקיה ולבנון. השיחות הללו צפויות להימשך. כפי שנראה כרגע, לטלאס יש דרך ארוכה לעבור כדי לבנות את עצמו מנהיגותית בפני האופוזיציה הסורית. בינתיים הוא הולך וכובש לעצמו טריטוריה חיונית ונתפס כאיש מפתח, סוג של מתאם-על שצרפת, סעודיה ושאר שכנותיה של ירדן, טורקיה ולבנון, בקרוב לא יוכלו בלעדיו.