|
|
[צילום: ראובן לייב]
|
|
ברדת החשיכה, סמוך לשעה שבע בערב, כשהרחוב מואפל כמעט לחלוטין, ביקשה נהגת נואשת, המתגוררת מחוץ לעיר, למצוא בו מקום-חניה בטוח למכוניתה, לאחר שלא מצאה כזה ברחוב הסמוך. על פניו נראה בעיניה הרחוב הפנוי כמזמין-חניה בטוחה, אלא שלהוותה הסתבר שדווקא הוא, מעשה-שטן, טמן לה מלכודת בלתי-נראית. היא לא יכלה בכלל לעכל את מה שאירע לה. עוברים-ושבים, שחשו למקום, האירו את השטח בפנס, ואז התגלתה מלוא הזוועה: המכונית שקעה עמוק בבור-ביוב בולט ובלתי מכוסה, ללא תמרור-אזהרה כנדרש. למותר לציין את הסכנה האורבת ממחדל שכזה לא רק לכלי-רכב נעים, אלא גם להולכי-רגל, ובעיקר ילדים, העלולים לצנוח היישר אל תוך הבור. במשך שעתיים תמימות, בחסות אפלה מוחלטת וכשהרחוב הבוגד חסום לתנועה, נאלצה הנהגת הנואשת להמתין לגורר שיחלץ את מכוניתה מהבור המסריח. תוך כך גם יידעה במחדל את המוקד העירוני, כשבחלוף דקות ספורות חזר אליה בטלפון מי שהציג עצמו כקבלן האמור, אבל מבלי שהיה מוכן להזדהות בשמו. רק שלמחרת, השכם בבוקר, כבר אץ מישהו משליחיו של מוג הלב לזירת הפשע כדי לתקן את המעוות, ולו חלקית וזמנית, כשהוא מציב סרט אדום-זוהר מסביב לבור הביוב. יורם נאור, שהוא קונסול הכבוד של בליז (מדינה באמריקה המרכזית), ושהיה עד למחדל הגדול, ידע לספר כי כל פניותיו החוזרות ונשנות לעירייה, כמו פניותיהם של דיירים אחרים אליה, לסיים את העבודות בשטח - העלו חרס.
|
|
|
[צילום: ראובן לייב]
|
|
אלא שאין זה המחדל היחיד של עיריית הרצליה בשכונת מערב העיר. במרוצת החודשים האחרונים מתבצעות ברחובותיה עבודות-עפר, שבחלקן אינן יותר מעבודות יזומות, כיאה לערב-בחירות. כתוצאה מכך נאלצים הנהגים החולפים בשכונה למצוא להם רחובות חלופיים כדי לצאת מן המבוך שאליו נקלעו, אלא שכאלה לא תמיד מצויים. ויש גם עבודות המבוצעות בשכונה ללא תמרורי-אזהרה הולמים. וכך מתברר לנהג החולף ברחוב, שנראה על פניו פתוח לחלוטין, שהוא בעצם חסום, בסופו של דבר, בקצהו, מה שמאלץ אותו לשוב על עקבותיו כלעומת שבא - טרטור שהוא, כמובן, ממש מיותר. ניתן למנות עוד מחדלים רבים אחרים של העירייה, אך היריעה תקצר מלהכילם. כמו, למשל, תלי החול הנערמים מדי יום על המדרכה שבקצה רחוב נורדאו, בשל בניית בית על גבול כפר שמריהו, מה שמאלץ את העוברים-ושבים להלך על הכביש הסואן ולסכן בכך את חייהם; או סירובה העיקש של העירייה לפתוח, כבעבר, את היציאה מהרצליה הייטס לכביש החוף, מה שהיה מקל בהרבה על התחבורה הסואנת ולמנוע בכך את הפיכת השכונה למובלעת, בעלת פקקים יומיומיים נוראיים, שמתנקזים אך בקושי. ואחרון-אחרון-לא-חביב במחדלי העירייה הוא אדישותה לשלום תושביה. במורד בית-הספר היסודי "ברנייס", שבין רחוב נורדאו לרחוב המסילה, ממוקם זה שנים שדה-קוצים, המשמש מוקד לסכנה כפולה: מחד-גיסא הוא עלול לעלות באש מסיגריה בוערת, ואילו מאידך-גיסא שורצים בו נחשי צפע לרוב. אזעקת לוכדי-נחשים ומכבי-שריפות הם דבר יום ביומו בקרב הדיירים המקומיים, אך לעירייה כלל לא איכפת. וכמו במחדל הביוב שסקרנו לעיל, הושבו גם הפעם פנינו ריקם.
|
|