X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
אובמה ורומני בעימות. מוקפים בסוללות של יועצים [צילום: AP]
דו-קרב, הגרסה הטלוויזיונית
בעידן שבו מתכוננים המועמדים לנשיאות לעימותים הטלוויזיוניים במשך שבועות, כשהם מוקפים בסוללת יועצים, נדיר שהעימותים אכן משפיעים באופן ניכר על דעת הקהל. אך עדיין, השילוב של מנחה קשוח, שעון עצר מתֵקתק ועשרות מיליוני צופים עלול להיות קטלני. מבט לעימותי העבר
מסורת של עימותים
בעוד שבארץ יכול המועמד המוביל להתחמק בקלות מעימות עם יריבו פשוט באמצעות סירוב להופיע, המסורת הארוכה של עימותי הבחירות בארצות הברית, בשילוב עם עיקרון 'המשחק ההוגן' ("Fair Play") שתופס מקום של כבוד בתרבות האמריקנית, הופכים טקטיקה פחדנית שכזו לבלתי אפשרית למעשה. מועמד שיסרב להופיע יבטיח לעצמו שחיטה תקשורתית, ויסתכן בכך שרשת הטלוויזיה שמארגנת את האירוע תציב על הבמה כיסא ריק ותעניק את כל זמן השידור ליריבו

>
>
כשסגן הנשיא ריצ'רד ניקסון נכנס לאולפן הטלוויזיה של רשת CBS בשיקגו כדי להתעמת עם יריבו הדמוקרטי בבחירות 1960, הסנאטור ג'ון קנדי, הוא נראה עייף וחיוור. זמן קצר לפני כן השתחרר משהות בת שבועיים בבית החולים, לאחר שסבל מפצע בברך שהזדהם. למרות זאת הוא סירב להתאפר או להתגלח, ובמקום להתכונן לעימות התעקש להשלים את הזמן היקר שאיבד בבית החולים בעצרות בחירות שנמשכו ממש עד שעות ספורות לפני האירוע. בעימות הטלוויזיוני עצמו - הראשון בהיסטוריה של מערכות הבחירות לנשיאות בארה"ב - קנדי, שבילה ימים שלמים בהכנה מדוקדקת, נראה שזוף, חד וערני, והצליח להנחית על ניקסון מהלומות מילוליות חוזרות ונשנות. את האינדיקציה הטובה ביותר להופעתו האסונית קיבל ניקסון מיד לאחר תום השידור: אמו התקשרה אליו בדאגה, ושאלה אותו אם הוא חולה. כך, באירוע מכונן ששינה את הדינמיקה של מערכת הבחירות והוביל בסופו של דבר לניצחונו של קנדי, יצא לדרך עידן העימותים הטלוויזיוניים בארה"ב.
למעשה, שורשיה הקדומים של תרבות העימותים (Debating) כחלק מהתודעה הפוליטית האמריקנית נטועים עמוק במאה ה-19, הרבה לפני שהטלוויזיה כבשה את מערכות הבחירות. ב-1858 נפגשו הנשיא לעתיד אברהם לינקולן והסנאטור סטיבן דאגלס לסדרה של שבעה עימותים מפורסמים במסגרת המאבק על הזכות לייצג את מדינת אילינוי בסנאט. העימותים, שעסקו באופן כמעט בלעדי בסוגיית העבדות שבאותן שנים התקרבה לנקודת הרתיחה שלה, נערכו במתכונת שונה מאוד מזו המוכרת לנו כיום. כל אחד מהם נפתח בנאום בן שעה שנשא אחד המועמדים, שלאחריו בא נאום בן שעה וחצי של יריבו, ולבסוף סיכום בן חצי שעה של המועמד שפתח במסכת המייגעת. הפורמט הגולמי הקדום הזה עבר עם השנים אבולוציה שהתאימה אותו לעידן המודרני, וכיום מנהל את העימותים מנחה שמטיח שאלות במועמדים המשועבדים לשעון עצר שקוצב את הזמן המוקצה לתשובותיהם (בדרך כלל שתי דקות, ועוד חצי דקה או דקה לתגובת המועמד היריב).
בעוד שבארץ יכול המועמד המוביל להתחמק בקלות מעימות עם יריבו פשוט באמצעות סירוב להופיע, המסורת הארוכה של עימותי הבחירות בארצות הברית, בשילוב עם עיקרון 'המשחק ההוגן' ("Fair Play") שתופס מקום של כבוד בתרבות האמריקנית, הופכים טקטיקה פחדנית שכזו לבלתי אפשרית למעשה. כמעט תמיד (לפחות בעימותים של אחד-על-אחד) מועמד שיסרב להופיע יבטיח לעצמו שחיטה תקשורתית, ויסתכן בכך שרשת הטלוויזיה שמארגנת את האירוע תציב על הבמה כיסא ריק ותעניק את כל זמן השידור ליריבו.
לעומת העימותים בבחירות המקדימות, שכל אחד מהם משודר ברשת אחרת, העימותים בבחירות לנשיאות משודרים בכל הרשתות הגדולות במקביל, ובאופן זה מושכים עשרות מיליוני צופים. באופן קבוע, אחד מהם עוסק בנושאי פנים, אחד במדיניות חוץ, ועימות שלישי נערך במתכונת של "מפגש תושבים" ("Town Meeting") שבה מציגים היושבים בקהל את שאלותיהם למועמדים. בנוסף, נערך גם עימות יחיד בין המועמדים לסגנות.

קפיאה בשידור חי

אך למרות המסורת המפוארת והעניין העצום שמעוררים העימותים מדי מערכת בחירות, לאורך השנים בדרך כלל לא הייתה להם השפעה מרחיקת לכת על התוצאות הסופית. ברוב המקרים, מי שבתחילת סדרת העימותים היה מועמד המוביל גם יצא ממערכת הבחירות כמועמד המנצח. מקרים כמו זה שתואר בפתיחת הכתבה, הופעתו החובבנית עד כדי גיחוך של ריצ'רד ניקסון, כמעט אינם יכולים להתרחש כיום, בעידן שבו המועמדים מודעים לגודל המעמד ומתכוננים אליו במשך ימים כאשר הם מוקפים בסוללות של יועצים. כל מועמד מתרגל מספר גדול של עימותי דמה, בדרך כלל בעזרת עמית פוליטי רהוט וחריף שמשחק את תפקיד יריבו (במקרה של רומני מדובר בסנאטור רוב פורטמן, ואילו אובמה נעזר במועמד לנשיאות לשעבר, הסנאטור ג'ון קרי), ולומד לפרטי פרטים את התשובות שהוא מנסח עם יועציו לכל שאלה שעלולה להיזרק לחלל האוויר.
ועדיין, דבר לא יכול להבטיח חסינות מוחלטת אל מול מכבש הלחצים האדיר שמייצרים עשרות מיליוני הצופים בבית, שעון העצר המעיק והמועמד הנגדי שמנסה כל העת להוציא את יריבו משיווי המשקל. אף שלאור ההכנה המדוקדקת של המועמדים מרבית העימותים המודרניים מסתיימים בתיקו, חלקם עדיין מוכרעים בנוק-אאוט - בדרך כלל בגלל פליטת פה אומללה שיצר הלחץ העצום, או בשל משפט מחץ שהכינו מראש יועצי אחד הצדדים. כך, למשל, סיים מושל טקסס, ריק פרי, את הקמפיין שלו לנשיאות במסגרת הפריימריז הרפובליקניים בבחירות הנוכחיות, כאשר מוחו פשוט קפא בשידור חי והוא עמד נבוך על הבמה מבלי שהצליח להיזכר בשמו של אחד המשרדים הממשלתיים שביקש לבטל במצע הבחירות שלו.


הצהרה תמוהה
ב-1976 העניק הנשיא ג'רלד פורד את הנשיאות לג'ימי קרטר, לאחר שהכריז אל מול פני האומה כי מזרח אירופה אינה נתונה לשליטתה של ברית המועצות – הצהרה תמוהה שציירה אותו כמנותק לגמרי מהמציאות בשנות השיא של המלחמה הקרה

מי אני, מה אני

ויש עוד כמה דוגמאות מפורסמות אף יותר, אף שהן נדירות יחסית. ב-1976 העניק הנשיא ג'רלד פורד את הנשיאות לג'ימי קרטר, לאחר שהכריז אל מול פני האומה כי מזרח אירופה אינה נתונה לשליטתה של ברית המועצות – הצהרה תמוהה שציירה אותו כמנותק לגמרי מהמציאות בשנות השיא של המלחמה הקרה. מייקל דוקאקיס, שבכל מקרה היה בפיגור במרוץ מול ג'ורג' בוש האב ב-1988, קבר סופית את סיכוייו לחולל מהפך בהתמודדות לאחר שהשיב בשלילה לשאלת המנחה: "אם מישהו היה אונס ורוצח את אשתך, האם היית מבקש שיוטל עליו עונש מוות?" (דוקאקיס נודע בהתנגדותו לעונש זה וניסה להראות שהוא דבק בעקרונותיו, אך תשובתו ציירה אותו כיצור נטול רגש).
אך את הרגע הגדול מכולם סיפק ככל הנראה האדמירל (במיל) ג'יימס סטוקדייל, שותפו לקמפיין הבחירות התימהוני-למחצה של רוס פרו ב-1992. מנחה העימות ביקש מסטוקדייל, שלא התכונן כלל לעימות בין המועמדים לסגנות, למסור את הצהרת הפתיחה שלו, ולאחר בהייה קצרה במצלמה ירה סטוקדייל את התשובה הבלתי נשכחת: "מי אני? למה אני נמצא כאן?" בהמשך הערב קיבע את תדמיתו כקשיש חביב וכמתעמת ההזוי ביותר בהיסטוריה הטלוויזיונית, כשביקש מהמנחה לחזור על שאלה משום ש"מכשיר השמיעה שלי לא דלק".
כל זה לא מנע ממנו ומרוס פרו לגרוף כמעט 20 מיליון קולות וכ-19 אחוזים בבחירות – הישג שיא למועמד ממפלגה שלישית כלשהי בתקופה המודרנית, שמעיד יותר מכול על יכולתם המוגבלת של העימותים להשפיע על אופן ההצבעה של הציבור האמריקני.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  07/10/2012   |   עודכן:  07/10/2012
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
דו-קרב, הגרסה הטלוויזיונית
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
כל הסיפור כאן זה כסף. לא שום..
דבר אחר.  |  8/10/12 21:11

פורום: מקור ראשון
+
נרות צבעוניים בגטו וורשה
משה פלאם  |  18/12/15 03:04
+
רכב
שלום ח  |  21/10/15 22:18
+
שיפוץ ראש מנוע לרנו לוגאן
עופרק'ה  |  21/06/15 14:07
+
כתבה על הקרן
אהבת הארץ  |  29/05/15 09:49
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אורי אליצור
לא מזמן שמעון פרס התנגד בתוקף למדינה פלשתינית, והיום גם נתניהו תומך בהקמתה. והיא תקום בתנאים הכי גרועים לישראל, אם לא יהיה לנו אומץ לדון ברצינות באופציה הנגדית: סיפוח של יותר ממיליון ערבים פלשתינים לישראל
משה פייגלין
אמנם לא התפללתי בהר הבית, אך זה לא מנע מקצין משטרה להודיע לי כי אני מעוכב לחקירה בחשד שהתפללתי. חשתי מתוסכל. "כיוון שלא נעברה שום עברה" - קבעה השופטת - "אני מורה לשחרר את העצור ללא כל תנאי"
אלכס לוין
מתי הופיע לראשונה דגל לשמחת תורה? כיצד התפתח המנהג? מה הייתה המסורת בקהילות אשכנז ומה ציירו הילדים על הדגלים?
יורם דורי
כאשר כולי באווירת השריון ממרחק של עשרות בשנים, הגעתי למפגש השנתי של עמותת לוחמי חטיבה 600 בלטרון. מזה שנים אנו דואגים לזכור את חברינו. להזכיר את פועלם ואת גבורתם. 119 לוחמים איבדה החטיבה. אין חטיבת מילואים שאיבדה יותר. סוג כבוד שעדיף היה לוותר עליו
צילה שיר-אל
מפת הכוכבים הכללית לשבוע זה - מעבר הכוכב סטורן למזל עקרב    הכוכב סטורן מאיר את החלק החשוך באישיות הפנימית והמורכבת בחייו של כל אדם, על-ידי כך שהוא דוחק אותו לפינה וגורם לו להתעמת עם קושי כלשהו
רשימות נוספות
אדלסון על ישראל היום: "אנחנו הוגנים מדי"  /  עופר וולפסון
רומני חשף את תשלומי המיסים שלו ל-2011  /  עופר וולפסון
אובמה והקול היהודי האחר  /  נורית גרינגר
אובמה WHO?  /  מרק בריל
כך הופרדו תאומי סיאם   /  ראובן לייב
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il