באוניברסיטת אריאל - ציונות היא לא מילה גסה

פרופ' אברהם ציון הוא ראש המרכז למשפט ותקשורת באוניברסיטת אריאל הממוקמת באזור השומרון, ישראל. פרופ' ציון נמצא בימים אלה בסיור הרצאות בדרום קליפורניה. היה לי הכבוד לערוך איתו ראיון קצר: נג: על-פי החלטת ממשלת ישראל, לפני כחודש זכה המוסד ללימודים גבוהים שאתה אחד מראשיו, להקרא אוניברסיטה, ובכך הפכה האוניברסיטה באריאל לאוניברסיטה השמינית במדינה. על מה היה בעצם רעש ההתנגדות לשדרוג ומי היו אלה שתנגדו ולמה התנגדו? פרופ' צ.: הרעש היה בעיקרו רעש פוליטי מפני שהמתנגדים כולם היו בצד השמאלי של המפה הפוליטית והתנגדותם הייתה בעיקרה על-רקע העובדה שאריאל היא מחוץ לקו שביתת הנשק, שהוא הקו הירוק. הייתה סיבה נוספת, אך משנית, להתנגדותם שנבעה מהחשש שאריאל תקבל חלק מתקציב המדינה למחקר אוניברסיטאי והם חשבו שזה יבוא על חשבון תקציבם היות שהעוגה נשארה אותה עוגה שאיתה צריכות להתחלק עכשיו שמונה אוניברסיטאות ולא שבע. לא היה בנימוקי התנגדותם כל טענה שנגעה לרמה האקדמאית של המרכז האוניברסיטאי באריאל. ועד ראשי האוניברסיטאות. פרט לאוניברסית בר-אילן, הגישו עתירה לבג"ץ והעתירה עדיין תלויה ועומדת, אך הסיכוי שהיא תתקבל הוא אפסי. נג: מה מטרת ביקורך בארה"ב, מי מארח אותך ואיך אתה מתקבל כאן? פרופ' צ.: הגעתי לארה"ב כדי שיכירו את אוניברסיטת אריאל ובמיוחד את המרכז למשפט ותקשורת, שבראשו אני עומד, שעוסק בסכסוך הערבי-ישראלי ומציאת חלופות משפטיות, מדיניות ופוליטיות לרעיון שתי מדינות לשני עמים ממערב לנהר הירדן. אני מתקבל כאן באהדה, בחיבה ובהבנה רבה. בדרך כלל אני מגיע לדבר בפני קבוצות של יהודים ציוניים וברור שהם תומכים ברעיונות של חלופות לשתי מדינות לשני עמים. נג: האם המאבק על האוניברסיטה נוהל על-ידי מפלגות הימין בארץ, וכך הפך אותה לאוניברסיטה ימנית, או האוניברסיטה של הימין? פרופ' צ.: קיומה של האוניברסיטה באריאל לא היה תלוי במפלגות הימין והאוניברסיטה לא נזקקה למפלגות הימין. הבסיס להכשרת האוניברסיטה היה אקדמי באופן מוחלט. נג: מה מלמדים באוניברסיטה? פרופ' צ.: קיימות כמעט כל הפקולטות חוץ מבית ספר למשפטים ורפואה, ועם הזמן גם הם יוקמו. יש לנו פקולטות לפיזיקה, כימיה, מדעי הרוח והחברה, רובוטיקה, וכו'. כמו-כן אני עוסק גם במתן קורסים ברמה אקדמית בדיפלומטיה ציבורית באריאל והכוונה היא להכין נציגים שגרירים, ברמה אקדמית שיוכלו להתמודד עם השקרים של הערבים-הפאלסטינים בקשר לישראל ויהודים. נג: מה קודם למה באריאל - אקדמיה או מאבק על ארץ ישראל או פוליטיקה? פרופ' צ.: אריאל היא האוניברסיטה הציונית ביותר בארץ ישראל. בכל כיתה יש שני דגלי לאום המוצבים בשתי פינות הכיתה. לאחר כל אירוע, אם זה סיפוזיון או כנס, שרים את ההימנון הלאומי התקווה וזה לא קיים בשום אוניברסיטה אחרת במדינה. יתרה מזאת, הציונות היא חלק מהחיים באריאל. ציונות היא לא מילה גסה. באריאל, אדם שמדבר על ציונות, על התיישבות בארץ ישראל ועל זכויות העם היהודי בארץ ישראל לא נחשב לאדם תימהוני או בלתי שפוי בדעתו אלא זה אורח החיים באריאל. החשוב ביותר היא אקדמיה. בכיתות שלי אני לא מדבר על פוליטיקה אבל הרוח החיה באוניברסיטה היא של ציונות, חלוציות וערכים. נג: אני יודעת שמספר התלמידים הערבים באוניברסיטת אריאל היא גבוה; אתה יכול להרחיב קצת? פרופ' צ.: בשום אוניברסיטה אחרת אין שיתוף פעולה בין ישראלים וערבים כל כך הדוק ופורה כמו בקמפוס באריאל. אני לימדתי שבע שנים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה שם שליש מהסטודנטים הם ערבים ומעולם לא ראיתי עויינות כזאת בין ערבים לישראלים. זאת, אף כי אוניברסיטת חיפה נותנת לערבים את כל הזכויות להתאגדות, להניף את את דגל פאלסטין ולהשמיץ את ישראל בפומבי. נג: לסיכום, מה אתה רוצה להוסיף? פרופ' צ.: אני רוצה שיהדות ארצות הברית וגם ישראלים שחיים בארה"ב יתמכו - רוחנית וכלכלית - בפעילויות שהן לטובת עם ישראל ומדינת ישראל וזה מה שעושה המרכז למשפט ותקשורת. ולכן, תמיכה במרכז הזה היא תמיכה באותן שאיפות ורעיונות של ציונות חלוצית וערכים. נג: אם קורא המאמר הזה רוצה לתרום לאוניברסיטת אריאל, לאן לשלוח תרומות? פרופ' צ.: הכתובת היא: American Friends of Ariel University Center National Office 136 East 39th Street New York, N.Y.10016 Please write on the cheque "earmarked for the Center for Law and Mass Media"