אַיֵּה בְּלוּטוֹ

במגזר הערבי בישראל, המגזר של אל-הודה, אושיות תרבות-הילדים הישראלית נוחלות הצלחה שיווקית נאה. "לא באותו היקף כמו במגזר הישראלי", הוא מדגיש, "אבל עדיין, אם מדברים על ממוצעים, ספר טוב מוכר בשנה 300 עותקים, וספר שמצליח באמת - 2,000". הקונים העיקריים של ספרים מתורגמים מעברית במגזר הערבי הם מוסדות חינוך ותרבות. "אני מוכר לספריות ציבוריות, לעיריות, לגנים ממלכתיים ופרטיים, וגם להורים שקונים ספרים בודדים. אבל אין ספק שהקניין המרכזי של ספרים הוא משרד החינוך. הוא זה שמקפיץ את המספרים; אם משרד החינוך מחליט להפיק פרויקט גדול, הוא יכול להזמין ממני פתאום גם עשרות אלפי עותקים של ספר מסוים. בפרויקט 'מצעד הספרים', למשל, המשרד רכש גם 30 אלף עותקים של ספר מסוים". וכאן אל-הודה מעלה נקודה מפתיעה המכאיבה לו. "למרות שיש סופרים מצוינים מקרב ערביי ישראל, משרד החינוך ביקש ממני לייבא ספרים מירדן ומהרשות הפלשתינית. שני מו"לים ירדנים העבירו לי ספרים ופיזרתי אותם במגזר. זה מעצבן פעמיים. גם משום שבמקום לפרנס סופרים מקומיים משרד החינוך בוחר לסייע דווקא לגורמים חיצוניים, וגם, בעיה שזיהינו די בהתחלה, הספרים המיובאים מירדן לא עברו הגהה כמו שצריך, והיו מלאים בשגיאות כתיב". ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי המשרד "מפעיל תוכניות רבות לחיזוק השפה, בין היתר באמצעות רכישת ספרי קריאה לבתי הספר לצורך עידוד הקריאה. ספרי הקריאה נבחרו על-ידי ועדות מקצועיות, הן למגזר היהודי הן למגזר הערבי, שבהן ישבו מומחים לספרות ילדים. הוועדות קבעו קריטריונים מקצועיים והספרים נרכשו על-ידי 'מרכז הספר והספריות בישראל', שזכה במכרז. הוועדה המקצועית שגיבשה את הרשימה במגזר הערבי קבעה ארבע קטגוריות לספרים: ספרות של יוצרים ערבים בישראל, ספרות ישראלית שתורגמה לערבית, ספרות מהעולם שתורגמה לערבית, וספרות של יוצרים ערבים מירדן ומהרשות הפלשתינית. הוקפד שהיצירות לא תהיינה בעלות זיקה פוליטית". משווק נוסף של ספרים במגזר הערבי, בכרי שמו, מספר על מגמות הקריאה במגזר. "יש הוצאות לאור שמתרגמות רבי מכר ישראלים - ספרי מתח, פעולה ואפילו ריגול. ועדיין, הרווחים באים בעיקר מספרות ילדים. סופרי הילדים הערבים מנסים לפנות לקהל רחב ככל האפשר, ולכן משתדלים שלא להיכנס לפינות של פוליטיקה. אני לא יכול לומר שזה לא קיים; אני מוכר גם ספר ילדים שמדבר על השיבה ליפו, או ספר אחר על ילדים שמדברים ערבית וילדים ישראלים צוחקים עליהם. אבל זה בהחלט לא מלמד על הכלל".

המנוע שעומד מאחורי פרויקטים רבים של תרגום ספרים מעברית לערבית הוא 'מרכז הספר והספריות בישראל'. "המטרה שעומדת לנגד עינינו היא להעשיר כמה שאפשר את המגזר הערבי-ישראלי ובכך ליצור חיבור בינו לבין החברה הישראלית", אומרת לני ריפא, רכזת תחום ספרות ילדים ונוער במרכז. "אנחנו מקדישים מחשבה רבה לבחירת הספרים. יש נושאים שאנחנו יודעים שבחברה הערבית הם טאבו, ולכן לא ניגע בהם. ספרים על אמונה, או אמונה חופשית, לא יתקבלו אצלנו. ספרים שבהם יש סוג של ציניות או סימן של יחס מזלזל של ילדים כלפי הוריהם נחשבים גם הם מחוץ לתחום. "החברה הערבית שמרנית הרבה יותר מזו הישראלית. לכן, ספריהם של סופרי הילדים הערבים הם כמעט תמיד בעלי מסר דידקטי של מותר ואסור, עשה ואל תעשה. בלי תחכום, בלי נקודות למחשבה עצמאית של הילד שעלולות להוביל אותו למסקנות מוטעות. לפני שאנחנו מתרגמים ספר אנחנו בודקים היטב אם הוא יעמוד בסטנדרטים של החברה הערבית. למרות השמרנות, יש בשנים האחרונות דרישה גדלה והולכת מהשטח לספרים ישירים שכתובים בשפה גבוהה יותר, בלי חסמים תרבותיים". אבל גם הספר הישראלי הדידקטי והשמרני ביותר עלול בגלגולו הערבי להיתקל בחסם פוליטי. אחד ממשווקי הספרים, יהודי שקשה לטעות בהופעתו היהודית, סיפר על יריד ספרי לימוד וקריאה שקיים ביישוב ערבי, שבו הוצעו גם ספרים מתורגמים מהשפה העברית. "בהתחלה הייתה התלהבות, והרבה גננות ומורות הביעו עניין, אבל אז ניגש אדם מבוגר שהיה ככל הנראה בעל מילה במקום, עבר בין הנשים ואמר להן שלא יקנו ספרים מישראל. זה עבד למשך כמה שעות אך בסוף היום עדיין הייתה רשימה גדולה של לקוחות שהזמינו את הספרים". "הרעיון לתרגם ספרים כמו 'תירס חם', 'איה פלוטו' ואחרים נבע מניסיון להתגבר על המחסור בספרות לילדים בשפה הערבית", אומר ירון ספקטור, דירקטור בהוצאת הספרים 'יסוד'. "בדקנו ספרים רבים, ובהרבה מקרים איכותם הייתה גרועה. גם מבחינת ההדפסה, גם מבחינת האיורים, ובראש ובראשונה בשפה הדלה שלא תרמה הרבה לקורא. לכן מתרגמים ספרים, ולכן רוכשים ספרים ממדינות אחרות". הוא מספר שהוצאת הספרים שלו מתכוננת לשלב הבא, מהפכת תקשוב בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים שיזם משרד החינוך, הנמצאת בעיצומה. עד השנה הבאה יהיו בכל הכיתות, ובכלל זה בבתי הספר הערביים, מקרנים, אינטרנט בפס רחב ומחשבים ניידים, והמורים יוכלו להשתמש בחומרי לימוד מתוקשבים מתוך מאגר גדול. אלף ספרי ילדים ונוער בעברית שבחרה ועדה הוכנסו למאגר. "במגזר הערבי, שבו לא לכל ילד יש מחשב בבית, הנושא הזה חשוב במיוחד", אומר ספקטור, ומספר על ערכות מקבילות בערבית שהוא משווק ועל שאיפתו להקים מאגר דיגיטלי מקביל בשפה הערבית.

סביר להניח שהצמא לספרים מתורגמים מעברית נובע גם ממגפת הפוליטיזציה שפשתה בספרות הנכתבת במדינות ערב. "בניגוד לעבר, הספרות הערבית היום היא ברובה ספרות פוליטית. אפילו הרומנים וסיפורי המתח משלבים פוליטיקה, מדינאות ומתח על בסיס הסכסוך. ממש כמו סרטי אקשן שיוצאים עכשיו לאקרנים בעולם הערבי, גם בספרים האויב הוא בעיקר השב"כ, המוסד וצה"ל". כך מספר איש אקדמיה מוכר בירושלים, חוקר הספרות הערבית שמסיבות השמורות עמו ביקש ששמו יישאר חסוי. "בספרי הלימוד הפלשתינים בחשבון, למשל, היה אפשר למצוא תרגילים כמו "אם מחבל הרג שלושה יהודים מתוך קבוצה של שבעה - כמה נשארו בחיים?" ממשלת ישראל פנתה לרשות הפלשתינית כדי שתשמיד את הספרים הללו, אבל ספק אם בעזה ויתרו על השיטה. בסוריה, בלבנון וגם במצרים הספרות היא אנטי ישראלית, וגיבורי התרבות שהיא מהללת הם רבי המרצחים וראשי הטרור". הוא מספר שספרים מתורגמים מעברית העוסקים בחיי היהודים במדינות ערב עוברים לעתים צנזורה מקיפה. "באחד הספרים המספרים על יהודי עירק הורידו פרק שלם המדבר על הרצח והטבח שנעשו ביהודים שם בשנת 1941, ועיוותו חלק מהפרטים שהיו נוחים פחות לקורא הערבי". גם ביקורי בחנות הספרים הקהירית הוותיקה והמפורסמת 'מדבולי' במצרים של שלהי עידן מובארכ, היה בדיעבד הצצה לעתיד הקרוב. מדפי הספרים המבוקשים הם תמיד סייסמוגרף רגיש לדעת הקהל. המועדפים בחנות הזו היו ספרי דת על השריעה, על הסלפייה ועל הנביא מוחמד. על המדף, ליד ספר על הצלחתו של חמאס מאז ניסיון החיסול של ח'אלד משעל, שכן אחר כָּבוד הספר 'שיתוף הפעולה הסודי בין אירן, ארצות הברית וישראל'.