השופט: כרמי מוסֶק, בית המשפט המחוזי בירושלים המועד: יום רביעי, 5.9.12, שעה 08:30 הנושא: פשיטות רגל בשעה היעודה לתחילת יום הדיונים בפני השופט
כרמי מוסק, עמדו עורכי הדין והצדדים מחוץ לאולם הנעול והמתינו. האולם נפתח רק ב-08:39, ואז היה על הקלדנית להתמודד עם בעיות מחשב. מוסק החל את יומו בשעה 08:58.
זהו יום של תיקי פשיטות רגל קטנים מבחינה אובייקטיבית, אך כמובן הרי-גורל מבחינה סובייקטיבית. מוסק מנהל את הדיונים בתכליתיות קרת-מזג; בשעה בה ישבתי באולמו הוא לא נתקל בקשיים מיוחדים, ומעניק לאותם חייבים את יומם הראוי בבית המשפט מבלי לפגוע ביעילות הדיון.
בתיק הראשון לא התייצב החייב, ובא כוח הכנ"ר מבקש להכריז עליו כפושט רגל משום שאינו מגיש דוחות ויוצר גרעון חודשי. החייב הנעדר מיוצג בידי הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים, המבקשת להעניק לו לפנים משורת הדין 30 יום להסרת מחדליו. מוסק מכתיב החלטה בקול כה חרישי, עד שהוא בקושי נשמע באולם הקטן. הוא מבטל את צו הכינוס ומכריז על החייב כפושט רגל. כל העסק ארך שתי דקות.
זהו גם הזמן לו נדרש מוסק בתיק הבא. גם כאן יש בקשה לפשיטת רגל, אם כי החייב הסיר את מחדליו ומונה מנהל מיוחד לבדיקת חובותיו. הכנ"ר מציע שהמנהל המיוחד ימונה לנאמן בפשיטת הרגל ויגיש הצעת הסדר, הלשכה לסיוע מקבלת את ההצעה ומוסק מכתיב במהירות את ההחלטה. כאשר יוצא החייב מהאולם, הוא אומר "שנה טובה לכולם"; מוסק, בהפגנה נאה של תשומת לב, משיב על ברכתו.
תמציתיות ומהירות אופייניות התיק השלישי קצת יותר ארוך. בא-כוחו של המנהל המיוחד אומר, שהחייב מסביר את הסתבכותו בנישואיו הראשונים בשנות ה-90, במחלת בתו ובבזבוז כספים בידי אשתו - אבל תאריכי פתיחת תיקי ההוצאה לפועל בעניינו אינם מסתדרים עם הסברים אלו. נראה שהחובות נוצרו לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה והשתמש בסמים, אומר עורך הדין. לכן, מציע המנהל המיוחד להכריז על החייב כפושט רגל ולהורות לו להגיש דוחות עם אסמכתאות ופירוט של קופות הגמל העומדות לזכותו אצל מעבידו. בא-כוח הכנ"ר מסכים, אבל מוסק - המעורב בדיון ומקשיב בתשומת לב - תוהה אם יש טעם בהכרזה על פשיטת רגל כאשר החובות מסתכמים רק ב-24,000 שקל. נציגתו של החייב מעירה, שהבנקים הנושים זומנו לדיון אבל לא הופיעו; "הם לא התעוררו", משער מוסק.
בסיומו של דיון בן חמש דקות, מכתיב מוסק את החלטתו בתמציתיות ובמהירות האופייניות לו. קודם לכן הוא רשם לעצמו את פרטי בקשתו של המנהל המיוחד, וכעת הוא מכניס אותם להחלטה. נציגתו של החייב אומרת שהיא מייצגת אותו מטעם הלשכה לסיוע משפטי, ומוסק - המכיר את מדיניות הלשכה - משלים את המשפט במקומה: "ואת מבקשת להשתחרר מהייצוג", מאחר שהחייב הופך לפושט רגל.
"אפשר להתקדם?", שואל מוסק. בא-כוח הכנ"ר משיב שיש בעיה: החייבים נוכחים, אבל עורכת דינם לא הגיעה. השניים, בני זוג, אומרים למוסק שהיא עצמה אמרה להם שהדיון ב-08:30, אבל כעת כבר 09:15 והיא איננה. מוסק מוכן להמתין עוד כמה דקות באולם, ובינתיים נותן נציג הכנ"ר לשניים את חוות הדעת לפיה הוא מבקש להגדיל את תשלומיהם החודשיים מ-400 ל-750 שקל. החייב שואל אם אי-אפשר להתקדם בלי עורכת הדין, ונציג הכנ"ר משיב - בהגינות ראויה של עובד מדינה - שעדיף שיהיו מיוצגים, לנוכח הבקשה להגדלת החיוב.
עוה"ד איננה, השופט מתחשב שיחת טלפון למשרדה של עורכת הדין מעלה, שהיא בכלל אינה מתכוונת לבוא. לפיכך מבקשים השניים לקיים את הדיון בכל זאת: "אין לנו מה להסתיר", הם אומרים, ומוסק מכתיב לפרוטוקול את שאירע. בא-כוח הכנ"ר מסביר, שעל-פי חוות הדעת שבידו - השניים, בשנות ה-40 לחייהם, אינם מנצלים את מלוא כושר השתכרותם ועליהם לפעול להגדלת ההכנסות ולצמצום ההוצאות. מוסק מסביר לשניים מהי מהות הבקשה, והחייב משיב: "אנחנו עובדים בניקיון ובעבודות מזדמנות ואין לנו מאיפה להוסיף, אבל אם כבודו יתיר לנו לפתוח תיק במע"מ ולתת שירותי קייטרינג - אולי בתוך שישה-שמונה חודשים נוכל להגדיל".
נציג הכנ"ר מתנגד לבקשה לפתיחת תיק עוסק, משום שלא הוגשה בצורה מסודרת. מוסק, אנושי ומתחשב, אומר לשניים: "אני אמנה נאמן, תגישו בקשה לפתיחת התיק והנאמן יגיב. בשלב זה אני לא מעלה את התשלום, נבדוק שוב בעוד שלושה חודשים". כדרכו, הוא מכתיב את ההחלטה בקצרה ובתכליתיות.
בתיק החמישי שוב אין התייצבות של החייב, ובא-כוחו (מהלשכה לסיוע משפטי) מבקש לומר למוסק משהו שלא לפרוטוקול: "יש לו איזו שריטה, קצת עמוקה, קשה לתקשר איתו". בא-כוח הכנ"ר אומר, שלפנים משורת הדין הוא מציע להכריז על החייב כפושט רגל, להורות לו לפעול להשלמת הפיגורים בתשלומיו החודשיים ולהגיש דוחות, ולהנחות את בא-כוחו להבהיר לו שעליו לחדול מנסיונותיו לפתוח עסק עצמאי בלא אישורו של בית המשפט. נציג הלשכה לסיוע משפטי מסכים, נותן את פרטי החייב, מבקש לשחררו מהייצוג ומבטיח להעביר את המסר בנוגע לפתיחת העסק. מוסק מעניק לחייב ארכה עד 1.10.12 להשלמת הפיגורים, אם כי הבעת פניו מלמדת שהוא אינו מאמין שזה יקרה, וקובע שעליו גם לעשות כל מאמץ למצוא עבודה מסודרת.
השורה התחתונה: שופט המגלה הבנה ואנושיות ברגעים קשים במיוחד למי שניצבים בפניו, לצד שמירה על מסגרת ההליכים ועל האינטרסים של הנושים. פועל במהירות ובתכליתיות, אם כי אולי לנוכח התיקים הקלים והברורים שנידונו בפניו - זה לא היה קשה במיוחד. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9. 