לאיחוד האירופי אין כל מכניזם להוצאת חברה מגוש האירו. צעד זה יכול להינקט באופן וולונטרי רק על-ידי המדינה החברה עצמה, אלא שבכך טמונה סכנה עצומה שהיקף נזקה מי יישורנו. חברת הייעוץ הגרמנית "פרוגנוס" ערכה מחקר עבור קרן ברטלסמן שמסקנותיו מצביעות על כך שנטישת גוש האירו על-ידי המדינות מוכות המשבר תגרום לנזקים כלכליים חמורים ביותר בקנה מידה עולמי ולא רק באירופה.
יוון זקוקה נואשות לתזרים מזומנים מאסיבי אך מצבה הוא כה עגום עד אשר קיים ספק אם היא תזכה לעזרה נוספת ממדינות אחרות או ממוסדות פיננסיים בינלאומיים. במקרה כזה היא תאלץ לנטוש את גוש האירו ולשוב אל הדרכמה כי היא תחסר מקורות מימון לשירותים האזרחיים הבסיסיים ביותר כגון: שירותי בריאות, משטרה, חינוך, תשלום פנסיות וקצבאות הכרחיות אחרות.
נזק לכלכלת העולם אולם לפי "פרוגנוס" צעד כזה של נטישת גוש האירו מצד יוון משמעותו שהיא תאלץ למחוק 60% מיתרת חובה הנוכחי, מה שאומר שדירוג האשראי של המדינות והגופים הפיננסיים שהם נושיה ירד אף הוא באופן דרסטי. ערכה של הדרכמה יהיה פחות מזה של האירו ב-50%, ומשמעות עובדה זו היא כי מחיר הסדרת חובותיה יוכפל. ודאי כי התפתחות כזו תגרור אחריה שיתוק הצמיחה הכלכלית, שהרי משקיעים יאבדו את האמון, האזרח הפשוט לא יוכל לקחת משכנתאות, תעשיית הבניה והתעשיות הנלוות יכנסו להקפאה עמוקה.
על-פי הערכת "פרוגנוס" הנזק לכלכלה העולמית במקרה שיוון תנטוש את גוש האירו יעמוד על 674 מיליארד אירו בין השנים 2013 ל-2020. יוון עצמה תאבד 164 מיליארד וגרמניה תאבד 73 מיליארד. אם גם פורטוגל תבחר לנטוש הרי שהנזק לכלכלה העולמית יעמוד על 2.4 טריליון אירו. במקרה כזה התוצר האמריקני יאבד ערך של 365 מיליארד אירו וגם הכלכלה הסינית תאבד 275 מיליארד אירו. אם גם ספרד ואיטליה ייפרדו מהאירו תינזק הכלכלה העולמית בערך של 17.2 טריליון אירו, כאשר נזקה של צרפת יעמוד על 2.9 טריליון וזה של גרמניה על 1.7 טריליון, אמריקה 2.8 טריליון וסין 1.9 טריליון.
שלום הוא הפוגה בין מלחמות מאחורי מספרים אלה עומדים בני אדם, אשר מטבעם הם טרף קל לצרכיהם הבסיסיים, ואם אכן יגיע המשבר העולמי לממדים אלו ירד מפלס הרוגע והאיפוק ויעלה מפלס הפחד, האיבה והאלימות, כפי שכבר ניתן לראות ביוון ובספרד.
האם החרפת המשבר עלולה להוביל למלחמה? התשובה היא: כן. האנושות לא הגיעה עדיין לקץ ההיסטוריה, ומלחמות הם ממאפייניה הבולטים ביותר של ההיסטוריה האנושית. תקופות רגיעה ושלום אינם אלא הפוגה בין מלחמות, ואין צורך להיות מרכסיסט כדי להבין שלב ממורמר ובטן לא שבעה עלולים לקצר את תקופת ההפוגה. התוכל חברה דמוקרטית רגועה להתקיים בתוך מערבולת של משבר כלכלי דרסטי? האם הברבריות החבויה בנו לא תפרוץ החוצה?
צבא שוויצריה ערך בחודש ספטמבר תרגיל לבחינת מוכנותו להתמודד עם גלי פליטים שעלולים להגיע ממדינות האיחוד האירופי (שוויצריה אינה חברה באיחוד), כמו גם עם מהומות בתוך שוויצריה, שגם היא מתחילה לחוש מצוקה בתעשיית הכספים שלה. התרגיל נערך בשמונה ערים בהשתתפות 2,000 קציני צבא, מתוך הנחה שכוחות המשטרה לבד לא יוכלו להתגבר על היקף הפליטים והמהומות שעלולים להידחק לשוויצריה ממדינות האיחוד מוכות המשבר. שר ההגנה השוויצרי אולי מאורר אמר לעיתונאים כי אין להוציא מכלל אפשרות את הצורך להשתמש בצבא. רמטכ"ל הצבא אנדרה בלאטמן אמר כי הוא עומד להציע תוכנית לפריסת 1,600 חיילים לשמירת נמלי תעופה, מפעלי תעשיה ומוסדות בינלאומיים בג'נבה. יצוין כי יחסית לגודל אוכלוסיית שוויצריה צבאה הוא הגדול באירופה, ונהוג בה גיוס חובה.
אמנם זכה האיחוד האירופי בפרס נובל לשלום, אך השלום, כל שלום, הוא רק על-תנאי.
