אם מצוי, עדיין, מישהו בינינו שעלול לפקפק בסיכוי לאחווה בין יהודים לערבים בארץ הזאת, הריהו עשוי בהחלט להתבדות אם רק יטריח עצמו לרחוב קדם ביפו, שם ייווכח באחווה הדדית בין שני העמים, לפחות על בסיס של מצע קולינרי.
רחוב קדם, הנושק לים התיכון, משופע כולו במסעדות ערביות, שקהל סועדיהן הוא לרוב יהודי. במרוצת כל ימות החול, וסופי-שבוע במיוחד, נוהרים למסעדות האלה תל אביבים רבים ואנשי פריפריה, שגודשים אותן בתורים ארוכים. מסתבר שאלה משתרכים לפתחן רק משום שלא ניתן להזמין בהן מקום מראש.
באוהל ענק "הזקן והים" (רחוב קדם 83), שאימצה את שם ספרו של הסופר האמריקני ארנסט המינגווי, הינה מסעדה מזרחית עממית ותיקה, המלאה תמיד עד אפס מקום. עקב הביקוש הגדול לקולינריה שלה, הכפילו בעליה את שטחה, המשתרע כיום על פני אוהל ענק, שעשוי להכיל עד אלף סועדים. המסעדה אהודה במיוחד על מי שנמנים עם חובבי הדגה, פירות הים והבשרים למיניהם. בתפריט שלה כלול גם מבחר מרשים של סלטים עסיסיים, המוכנים במקום והניתנים על חשבון המנה העיקרית.
שירות מעולה אנחנו, שהיינו בשניים, בחרנו בסטייק-אנטרקוט (84 שקל) ובקבב (65 שקל), שהוגשו בלוויית תפודים אפויים. שתי המנות היו טעימות ומשביעות בהחלט ולצידן הוגש, על חשבון הבית, גם קנקן של לימונדה טרייה וצוננת.
את הסעודה הדשנה קינחנו במבחר מרשים של כדורי מאפה טבולים בדבש, שהוגשו אף הם על חשבון הבית, ביחד עם ספלון של קפה שחור. שילמנו 160 שקל, כולל תשר של 10% על שרות יעיל, אדיב ומהיר, וזאת על-אף העומס
הרב שעימו נאלצו המלצרים להתמודד. לא נותר לנו אלא לזכות את "הזקן והים" ב-8 מתוך 10 הנקודות האפשריות של הסולם הקולינרי והיא בהחלט מומלצת לכל כיס.
