X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
לוי. תדמית "האיש השנוא בישראל" [צילום: פלאש 90]
גדעון לוי: "חש בושה עמוקה בישראל"
לוי ל"ליידי גלובס": "לא בא לחיילי צה"ל בטענות, הם שטופי מוח" "למה לוקחים ילדים בני 19 להרוג? כי בן 30 לא היה מחטט בחדרי שינה ומרביץ לילד בן 8"

בוקר שבת אחד, בשעה שמונה, אחרי שכבר סיים אימון טניס, צעד גדעון לוי לחוף הים. "פתאום הופיעו מולי 3 בחורות אתיופיות שיכורות, ואחת מהן אמרה: 'הנה גדעון לוי. בזכותך הפכתי לשמאלנית'. הדבר האחרון שהייתי מצפה הוא שהן יזהו אותי, והנה".
במובן הזה הצליח ללוי, שבניסיון נואש-משהו לטפל בתדמית "האיש השנוא בישראל" שדבקה בו, החליט לתעד את הרגעים האינטימיים ביותר של חייו בסדרה "מחוברים". "חברים קרובים אמרו לי שקשה להם להיכנס לחדר השינה שלי, אבל ברגע שהחלטתי שאני עושה את זה, התמסרתי. נראה לך שנהניתי לעמוד בתחתונים ולהצטלם לפלקט? לא. אבל ידעתי שאם אני הולך על זה, אז אני הולך על זה עד הסוף, בלי משחקים".
- התחברו אליך בעקבות "מחוברים"?
"בעיקר שואלים אותי על הזוגיות עם קתרין. בהרבה חוגים עדיין שונאים אותי ברמות, אני רואה את הזעם כלפיי בעיניהם של אנשים. פעם כמעט דרסו אותי, לא לפני שצעקו לי 'לך לעזה'. זה זעם אמיתי, והוא לא מתבטא בשליחת מכתבי תלונה למערכת, אלא בביטויים פיזיים ממש. בזמן מבצע עופרת יצוקה קרו שני מקרים שבהם עוברי אורח ראו אותי ברחוב, וניסו לתקוף אותי. היו תקופות שפחדתי, הייתי יוצא בבוקר ובודק מתחת לאוטו".
- ובכל זאת לא תשנה את דרכיך.
"אני מעורר זעם, אבל אני שמח על זה. אין לי שום בעיה להיות הישראלי הכי שנוא. זה יותר טוב מלהיות הישראלי שהכי אדישים אליו, או הישראלי שאף אחד לא מכיר".
- חשפת מערכת יחסים מורכבת עם זוגתך השבדית, קתרין, שצעירה ממך ב-22 שנה.
"חלק מהטוקבקיסטים לא אהבו את קתרין, וזה לא קל. לא באתי לנופף בה, אבל היה לי ברור שאם אני הולך ל'מחוברים', שני האנשים שגרים איתי, קתרין ובני אורי, יהיו שותפים, אחרת אי-אפשר יהיה לעשות את זה. קתרין חשבה שהיא תהיה ברקע, אבל בסופו של דבר היא התמסרה ולקחה איתה את המצלמה כשנסעה להודו ולשבדיה, וצילמה משם".
- מה עלה בגורל אותה הצעת נישואים לקתרין מול המצלמה?
"זאת לא הייתה באמת הצעה באמצע נהיגה, זו הייתה אחת מהצעות רבות, וגם דיברנו על זה הרבה פעמים. אין לנו באמת צורך להתחתן, וקתרין לא רוצה ילדים. בשבדיה מאוד מקובל לא ללדת ילדים. שם, בניגוד לארץ, אישה לא נחשבת נכה אם אין לה ילדים. גם אני לא רוצה עוד ילדים. להתחיל הכול מהתחלה? למי יש סבלנות לזה. אבל אם קתרין הייתה רוצה ילדים, ברור שבשבילה הייתי עושה את זה".
"להמציא את עצמי"
לוי זקוק לאקשן, אבל בתקופת בחירות אין כמעט מקום לדיון על הזירה הפלשתינית. "אני צריך עוד אינתיפאדה או לכתוב ספר", הוא מודה. "כשהמציאות יותר רגועה, זה מקרין על העבודה שלי. הלילה אני אסע לבית לחם, כמו שאני אוהב, אבל יש גם ימים שלא קורה כלום, וקשה לי עם זה. אני אוהב את האקשן, הסכנה, היציאה לשטח.
"לפעמים העבודה הזו מאוד מתסכלת, כשאתה בטוח שלא קוראים אותך ולא מקשיבים לך, או כשאתה צריך לריב עם חיילים. היו שנים שהייתי ממש בסכנה, חיילים ירו עלינו וריססו לנו 8 כדורים לתוך האוטו כשאני יושב בו, ואני רואה את החורים. זה לא 'מחוברים', שצילמת ונהיית סלבריטי לדקה וחצי. זה בדיחה, הסלבריטאים שיוצאים מתוכניות הריאליטי. אנשים שהם כלום, אוויר, שאחרי חצי שנה הם בפח הזבל, סלבריטאות שהיא קצף על פני המים. זו התרבות החלולה שלנו.
"אני מאוד גאה בקריירה שלי. לא הייתי משנה בה כלום. זה לא אומר שביומיום אין לי רגעי ייאוש ותסכול ותחושה קשה שאף אחד לא קורא אותי. אתה לא הולך עם כל ה-30 שנה של עבודתי כעיתונאי, ואומר 'וואו, 30 שנה'. בסוף יש את מחר בבוקר".
- יכול להיות שאם הייתה עכשיו אינתיפאדה לא היית הולך ל"מחוברים"?
"יכול להיות שאז הייתי אומר, מה אני בעצם צריך את זה. אני מנסה כל הזמן להמציא את עצמי, וזאת הסיבה שהסכמתי ללכת ל'מחוברים'".
- מכור לאדרנלין?
"גם. לפני שנה נסעתי לרעידת האדמה ביפן. לא היה לי מושג לקראת מה אני הולך. זו הייתה אחת החוויות הכי חזקות שהיו לי בחיים. אם אתה לא מחפש את זה, אל תהיה עיתונאי. בתקופות שבהן רגוע, לא קל לי. יש גם את הפחדים של הגיל המתקתק: המחשבה שאולי עוד מעט זה ייגמר, גם פיזית, ואולי יבואו צעירים וידחקו אותך החוצה. כל זה עוד יותר לוחץ עליך לנסות ולמצוץ את החיים, עד כמה שאתה יכול".
"אני מרגיש בושה נוראית"
לוי התחיל את הקריירה שלו כחלק מהממסד: היה עורך וכתב בגלי צה"ל, ואחר-כך שימש כדובר מפלגת העבודה. "הייתי ילד טוב תל אביב, בתיכון הייתי הילד הכי טוב בעולם. אבל בנסיעותיי נחשפתי לשטחים ולמדיניות הכיבוש, והתחלתי לכתוב על מה שראו עיניי. לאורך השנים ראיתי הרבה זוועות שעיצבו את העיתונאי שהנני".
- מה משך אותך ללכת דווקא לשם?
"הבנתי שמתרחשת כאן דרמה גדולה ורצינית, שכמעט ולא כותבים עליה. צצה תופעה ישראלית שמנקים מתחת לשטיח, ואין כמעט אף אחד אחר שמסקר את הכיבוש. מאחר שאני לא אוהב מקהלות ואני לא אוהב להיות איפה שכולם נמצאים, אז אמרתי לעצמי: גם דרמה גדולה וכל-כך גורלית, וגם אין שם אף אחד כמעט, זה המקום בשבילי להיות בו".
- זו בחירה שדורשת מעורבות רגשית גבוהה.
"היו בי הרבה רגשות אשם חזקים ורגשות בושה מאוד גדולים - מה שתמיד מוכיח את מידת הפטריוטיות שלי. אני נורא קשור למקום הזה, ובגלל זה אני כל-כך מתבייש ולוקח את הדברים בצורה קשה. הייתי במקומות אחרים וראיתי זוועות, אבל לא לקחתי את זה כל-כך קשה, כי אותם מעשים נוראיים לא נעשו בשמי".
- התביישת בנו?
"המון פעמים. אני מרגיש בושה נוראית".
- הביקורת הכי גדולה עליך היא שאתה מזדהה איתם יותר מדי ושוכח אותנו.
"אני כותב על מה שאני רואה בצד הפלשתיני, אבל אני מדבר עלינו ואני כותב עלינו. אני כותב על איך שאנחנו מתנהגים, כי רק אנחנו מעניינים אותי. אני ממש לא מזדהה איתם ואין לי כמעט חברים פלשתינים. אני לא מטיף, אני מספר לכם הישראלים 'תדעו לכם, הדברים האלה נעשים בשמכם'".
- המתנחלים מפריעים לך.
"לא רק שהם מפריעים לי, יש לי רגשות שנאה אליהם, מכיוון שאני בחור מאוד אמוציונלי. הם מביישים אותי, הם מבזים אותי בדברים שהם עושים ובעצם הנוכחות שלהם. ברור שהתגובה מאוד רגשית. אני מתעב הרבה מאוד דברים, ולא מסתיר את זה. אני חושב שהם לא מוסריים, ואני לא יכול למצוא שפה משותפת איתם".
"השכר שלי מהנמוכים"
בספטמבר האחרון נערכה בהארץ הצבעה פנימית של העובדים בשאלה האם להשבית את העיתון. לוי היה מהמתנגדים הקולניים יותר.
- למה החלטת לצאת נגד הקולגות שלך?
"חששתי שאנחנו משחקים באש. חשבתי שלא נכון להשבית את העיתון כשהוא מתנדנד על חוט השערה, וחשבתי שרק אנשים לא אחראיים, שלא אכפת להם, יחליטו להשבית עיתון. עובדי 'מעריב' הפגינו ויצאו במחאות שזה בסדר גמור, אבל הם לא העזו להשבית את העיתון, מה גם שזה לא עזר. מה השובתים חשבו?
"השאלה היא כמה מפטרים. או שיפטרו מעט או שכולם ילכו הביתה. אין ברירה, צריך להציל עיתון על-ידי צמצום. אני הייתי בסכנת פיטורים עשרות פעמים, והשכר שלי מהנמוכים, ובכל זאת ידעתי שהשבתה היא משחק באש".
- הפרינט הולך ונעלם?
"מפחיד אותי לחשוב על ישראל בלי עיתון 'הארץ'. יש שורה של דברים שהתפרסמו רק בו והרבה פחות, אם בכלל, בעיתונים אחרים. תחומים רבים, כמו עניין הכיבוש, בעיית העובדים הזרים והעובדה שרוב הישראלים מצדדים במשטר האפרטהייד, מי עוד היה כותב את זה? אף אחד".
- נחזור למגרש הפרטי שלך: איך היית רוצה לראות את החיים שלנו עם הפלשתינים בסצנריו הכי אידיאלי שלך?
"קודם כל, לשים את עצמנו לרגע אחד במקומם. אבל לפני זה צריך להתייחס אליהם כאל בני אדם כמונו, עם אותן זכויות. כל זמן שזה לא קורה, קוראים לזה גזענות. תגרדי את העור של כל ישראלי כמעט, ימין, שמאל, מרכז, את תגלי שהוא לא מתייחס לפלשתיני כשווה, וכל עוד זה לא נפתר, לא יעזרו כל הניסיונות לפתרונות פוליטיים, לא יעזרו לא שיחות שלום ולא הסכמי אוסלו.
"לפני הרבה שנים עמדתי מאחורי אמבולנס פלשתיני במחסום ג'נין, וחיילים ישראלים לא נתנו לו לעבור במשך 45 דקות. למה? כי החיילים שיחקו שש-בש. הם אפילו לא ניגשו לאמבולנס בשביל לבדוק האם מדובר במצב חירום. לא התאפקתי, ניגשתי אליהם, ושאלתי אותם: מה היה קורה אילו אבא שלכם היה באמבולנס הזה, מה הייתם עושים? השאלה שלי הטריפה אותם, הם כעסו עליי שאני משווה בין אבא שלהם לפלשתיני, וכיוונו אליי רובה.
"אני לא בא אל החיילים בטענות, הם שטופי מוח. הרי למה לוקחים ילדים בני 19 להרוג? כי אדם בן 30 לא היה מחטט בחדרי שינה של אנשים, מרביץ לילד בן 8. הבעיה בשטיפת המוח הזאת היא רק שאנחנו משחיתים ככה דורות שלמים".

פורסם במקור: אתר "גלובס"
תאריך:  07/11/2012   |   עודכן:  07/11/2012
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
גדעון לוי: "חש בושה עמוקה בישראל"
הודעות  [ 23 ] מוצגות  [ 23 ]  כתוב הודעה 
1
אנחנו מתביישים ממך ומעיתונך
זה בסדר  |  7/11/12 20:48
2
אידיוט נשאר אידיוט
דודינה  |  7/11/12 21:00
3
מתי תרד מארצינו וירווח לנו ל"ת
אברהם מערב השומרו  |  7/11/12 22:23
4
איש מעורר גועל. ל"ת
אבי123  |  7/11/12 22:48
5
גדעון, יש לי שאלה אליך..
דני550  |  7/11/12 23:47
6
השפויים בעם ישראל חשים בושה עמ
קורןנאוה טבריה  |  8/11/12 03:59
7
גם זועבי,טיבי ושאר הח"כים הטרו
קורןנאוה טבריה  |  8/11/12 04:09
8
רק עיתונאי של "הארץ"
לך לעזה  |  8/11/12 05:29
9
לעורך ! אוי לאותה בושה שפרסמת
אורי עמר   |  8/11/12 13:41
10
גדעון לוי אתה גידול ממאיר!
חזקי אהרונוב  |  8/11/12 15:12
11
גדעון לוי--יא עוכר -כנסו
שא"ו  |  8/11/12 15:14
12
ניקוי המדינה ממי שאינם יהודים
עידןסובול  |  8/11/12 17:49
13
גדעון העמוני -אתה שטוף מח של
ערפאת ויורשיו  |  8/11/12 18:15
14
ועם ישראל מתבייש בגדעון לוי ל"ת
עודדי  |  9/11/12 01:35
15
מוכר ומוערך ולא מוכר ושנוא
מ. אלקרייאף  |  9/11/12 07:52
16
גיס חמישי
מכבי  |  9/11/12 12:48
17
לוי ציני, דו פרצופי.בושה!
אמיר2008  |  9/11/12 18:00
18
גזעון לוי
סיר פלא  |  9/11/12 20:03
19
גדעון לוי מייצג בקושי 2% מהעם
דודי30  |  9/11/12 21:26
20
הזליגה השמאלנית לניוז 1
מ.אלקרייאף  |  10/11/12 09:24
21
אז שיקח את השיקסה המתוסבכת שלו
קורןנאוה טבריה  |  10/11/12 12:11
22
העובדה המדהימה בגלי צהל
דרור5  |  10/11/12 12:54
23
נשמח לראות אותך בשדה התעופה
עוזב לתמיד  |  20/11/12 20:00
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
משה ניסנבוים
הסרט "חדר 514" יכל היה להגיע אל עלילה טובה יותר. העלילה פשוט לא מתקדמת לשום. יחד עם זאת יש כאן סיפור מעניין שלא ממצה את עצמו    'למלא את החלל' - סיפור מעניין אך כזה הוא נותר מבלי להתרחב או להגיע למאפיינים נוספים. וכך הולכת העלילה והופכת לבלתי מעניינת בשלב מסוים
חני לוטן-תוריאל
מומלץ לכבס כל אריג עימו בא התינוק במגע לפני השימוש    מומלץ להשתמש בג'ל או אבקת כביסה ובמרכך כביסה מותאמים לתינוקות    בכדי לטפל בכתמים ולוודא השמדת חיידקים, יש להקפיד להרתיח את בגדיו של התינוק
ד"ר ורדה גרין
הכתבה הבאה מציגה כללים לזיהוי חשד להתעללות במאושפז, בהמשך לחשיפת החשד להתעללות במוסד בפתח-תקוה
פרופ' נתן בורנשטיין
שבץ מוחי, הנכות והמוות שבעקבותיו, הם איום המרחף מעל חולי סוכרת יותר מאשר על חבריהם הלא-סוכרתיים    גם הפגיעה המנטלית / קוגנטיבית והפיזית קשה יותר אצלם    הבעיה היא שאצל הרבה מאוד אנשים הסוכרת אינה מאובחנת בזמן והם עלולים לפתח מחלות כלי דם ושבץ מוחי גם בלי להיחשב "סוכרתיים"
יאיר שלג
חוק הצינון לאנשי ביטחון לשעבר סימן שינוי מגמה בפוליטיקה הישראלית, ואת מקום הגנרלים שכיכבו עד אז ברשימות לכנסת ממלאות המפלגות בסלבס מחוזרים. במקום אנשים בעלי ותק ויכולות ציבוריות, המפלגות הולכות ומתמלאות במפורסמים, בעיקר מהתקשורת. עד שיגיע החוק שיצנן גם עיתונאים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il