לורין מוסרי היא פאני, הנערה שאמה דחפה אותה להופיע כבר מילדות, הודות ליכולת ההצחקה שלה. האודישנים שלה הם קטעים קומיים להפליא, כשהיא עושה הכל במכוון הפוך ממה שצריך. מין צ'רלי צ'פלין בדמות נקבה. למזלה, היא נתקלת באדי ריאן (ישראל גולדרט, הבלתי נשכח כ"תנארדייה" ב"עלובי החיים" בשנה שעברה, בעל הקול המופלא והכישרון הבלתי נדלה). הוא מיד נלכד בקסמה ועושה הכל כדי שתתקבל ללהקת רוויו, אומנם לא בברודוויי, אך תוביל אותה בהמשך להתקבל ללהקתו של פלורנץ זיגפילד, שנקראה "שגעונות זיגפילד”. רומן אהבה לוהט ניצת בינה לבין מהמר יפה-תואר, שרמנטי ואלגנטי. לנערת הפרוורים הוא נראה כמו התגשמות חלומה. ניר ארנסטין (אביתר אברהם בעל הקול הנפלא והלוק שמזכיר את קסמו של עומר שריף בסרט) ופאני נישאים, יולדים בת, והקריירה שלה ממשיכה לשגשג. אך תאבונו לעשות עסקים חדשים גורר את שניהם לאבד את כל רכושם, והם נפרדים. אך "פאני גירל" לא מאבדת את התקווה, וממשיכה בכוח הרצון לחיות את חייה הלאה.

ההצגה מלאה בשירים מקסימים, במוזיקה המושמעת בידי תזמורת חיה במרכז הבמה, ובקאסט גדול במיוחד של רקדנים/זמרים/שחקנים, כמו אמה של פאני (חן בר), זיגפילד (גלעד סמק), עומר קרן כסולן של זיגפלד, שהפליא בשירתו, המלצר שמשרת את פאני וניק - הופעתו ממש מעדן; ורבים נוספים. מחזמר ברוח המחזמרים הקלאסיים האמריקנים, ללא קיטש, טובל בהומור, עשוי כהלכה, כפי שהבימאי שוקי וגנר למד לאהוב מאביו, שוחר ברודוויי. תענוג מושלם.