הנה מה שההיסטוריה עלולה לעולל: שישים וחמש שנים לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית - יחזור בעוד שבועיים הכ"ט בנובמבר כיום שכולו הרה-גורל למדינת ישראל. בשנת 1977 - 30 שנה ממועד קבלת ההחלטה ההיסטורית - נקבע התאריך הזה כיום-זיכרון בינלאומי להפגנת סולידריות של מדינות העולם עם העם הפלשתיני. אלא שמאז זרמו מים מעופשים רבים בים התיכון ובמועד הנקוב, בעוד שבועיים, מייחלת הפעם הרשות הפלשתינית לזכות בעצרת בשדרוג מעמדה של פלשתין לזה של מדינה משקיפה, שאינה חברה מלאה באו"ם.
לפי שעה מעידים כל הסימנים שאם אומנם יביאו הפלשתינים את ההחלטה להצבעה בעצרת, הם עלולים לזכות ברוב גדול של 150 מתוך 193 מדינות החברות בארגון. כנגד החלטה אומללה זו ייאלץ להתייצב כחומה בצורה שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, שעל כתפיו מוטלת, בעצם, מעמסה כבדה, נוסח דון קישוט הנלחם בטחנות הרוח.
בראיון מיוחד לגד נחשון, עורכו של ה"ג'ואיש פוסט" במנהטן, חושף פרושאור את כוונותיו להדוף, בכל מחיר, קבלת החלטה שכזו בעצרת. בנאום שישא שם יש בדעתו להתריס על שתוכנית החלוקה ההיסטורית לשתי מדינות נהפכה ברבות הזמן לתוכנית היסטרית, שתחת לקדם את השלום היא רק מנציחה את הסכסוך הישראלי-ערבי.
מס-שפתיים פרושאור רואה את ההטיה של מרבית חברות העצרת לצד הפלשתינים כמס-שפתיים לקידומה של עמדה חד-צדדית, שיש בה כדי להציג לא פחות ולא יותר מגרסה מעוותת של ההיסטוריה. המאמץ להגדרה עצמית של הפלשתינים הפך, לדעתו, לניסיון נואל להכפיש את ישראל, להשמיץ אותה ולשלול את הלגיטימציה שלה.
פרושאור תוקף את מדיניות הכ"ט בנובמבר של האו"ם, המוסיפה, לדבריו, לדבוק בריטואלים ישנים ושהפכה דווקא את המועד הזה ליום של סולידריות עם העם הפלשתיני. הוא תמה תוך כך היכן, בעצם, הסולידריות של הארגון הבינלאומי כלפי אותם מיליון אזרחי ישראל, הנאלצים לחיות תחת טרור כמעט יומיומי ולספוג יריות של רקטות מרצועת עזה.
פרושאור סבור כי דווקא ביום הכ"ט בנובמבר, שמתמקד בעם הפלשתיני, צריך להתקיים דיון על שלטון החמאס, שמדכא את אזרחיו, משעבד את נשותיו ומשתמש בילדיו כמחבלים מתאבדים וכמגינים אנושיים.
כך או אחרת, המצב העכשווי, של ערב הכ"ט בנובמבר, אינו מבשר טובות לישראל, באשר בכיס של עבאס יש רוב של לפחות 120 מקולות העצרת. כדי לסכל בכל זאת את קבלתה של החלטה בגנותנו, מתכוון פרושאור לגייס את תמיכתן של כמה שיותר מדינות, גם אם הן קטנות בגודלן, כמו רואנדה, אבל שנחשבות לידידות של אמת לישראל.
