בועז יונה, ובמידה פחותה גם אביו המנוח מרדכי, העבירו בין ינואר ליוני 2007 כ-155 מיליון שקל מחברת ג'רוזלם גולד הציבורית לחמש חברות בבעלותם. כך אומר כונס הנכסים הרשמי, בכתב תביעה שהכין נגד מעורבים בפרשה. חלק מהכסף חזר, כך שהוא עומד לתבוע מהם 72.4 מיליון שקל, ועוד ריבית, הצמדה והוצאות. הנתבעים הם ארבעה בנקים, שני דירקטורים חיצוניים, חברת הביטוח כלל ומשרד רואי חשבון קוסט-פורר. הבנקים, אומר הכונס, לקו במה שהוא מכנה "תסמונת הטייקון": רוב החשבונות של חברות יונה נוהלו בסניפים קטנים, כגון סניף קריית משה בירושלים של הבנק הבינלאומי. הפקידים והמנהלים, שלא היו רגילים במשקיעים ובסכומי כסף גדולים, לקו במה שהכונס מכנה "תסמונת הטייקון", יראת כבוד בפני איל הנדל"ן. הם מילאו אחרי הוראותיו והנחיותיו ללא בדיקות רבות. מוקד הפעילות של בועז יונה, שהכונס הרשמי מכנה שוב ושוב כגניבה, אכן היה בסניף זה של הבינלאומי. בין פברואר למאי 2007 העביר בועז יונה, בשורת הוראות, 67.5 מיליון שקל מג'רוזלם גולד, רובם הגדול לחשבונות של חפציבה באותו סניף, וכן 5.8 מיליון שקל לחשבונות חפציבה בבנקים מסחריים אחרים, 3.5 מיליון שקל לחשבון שלה בדיסקונט-משכנתאות, ועוד. חלק מהעברות הכספים נעשו במה שהכונס מתאר כעסקות סיבוביות. הנה לדוגמה מה שקרה בחשבון של ג'רוזלם גולד בלאומי, סניף כפר שמריהו: ב-30 במרס הפקידו חברותיו 18.6 מיליון שקל בחשבון של ג'רוזלם, כדי שרואי החשבון יראו, שביתרות שלה ל-31 במרס הכל בסדר. למחרת, ב-1 באפריל, העביר 20 מיליון שקל מג'רוזלם לחשבון הבנק של "בוי", חברה פרטית של בועז יונה. כלומר, הכסף נכנס - ומיד יצא. זו דוגמה בולטת, אך לא יחידה. לדברי הכונס הרשמי, תכנן יונה לחזור על התרגיל בסוף יוני, לקראת סגירת הספרים ב-30 ביוני. הוא כבר הקציב לכך 29 מיליון שקל. אולם מסיבות שונות, לא יצא התרגיל לפועל.