גברת גוטקס ז"ל

לאה גוטליב, ילידת הונגריה, עלתה לארץ עם בעלה ארמן בשנת 1949 והזוג עסק בייצור מעילי גשם במפעל קטן במרכז תל אביב. מעילי הגשם התגלו כלא רלוונטיים באקלים הישראלי והזוג אסף את כל התופרות המומחיות לתפירת מחוכים וחזיות (בעיקר עולות מהונגריה) והתחיל בייצור בגדי ים - האייטם הכי מתאים לישראל. גוטקס הלכה וגדלה ועשתה לה מוניטין בעולם. לבני הזוג גוטליב נולדו שתי בנות, מרים ויהודית, שהצטרפו משהתבגרו לעסקי המשפחה בתחום הניהול ובתחום העיצוב. לאה גוטליב הייתה אישה עדינה ותרבותית שאהבה מוזיקה ובעיקר אופרה, נסעה מסביב לעולם ואהבה סרטים, מוזיאונים ותערוכות, ותיאטרון. היא הייתה אשת משפחה, מעריצה את בעלה ארמן ואימא וסבתא מסורה במיוחד. את ההשראה לבגדי הים, ולאופנת החוף שייצרה שנה אחר שנה - בכל פעם על-פי נושאים אחרים, בדים אחרים (שייצרו במיוחד בשבילה במפעל בקומו באיטליה), עם הברקות מפתיעות של יופי וטעם מעולה - שאבה, אכן, מאופרות, ממחזות זמר, מסרטים, מטיולים בעולם וכדומה. למרות ההצלחה הכלכלית של גוטקס ועל-אף הכבוד הרב שרחשו ללאה גוטליב אנשי מקצוע ולקוחות בכל העולם, היא נשארה אישה צנועה שתמיד דאגה לייחס את המחמאות שקיבלה לבעלה ארמן ולבנותיה מרים ויהודית (יהודית נפטרה ב-2003). ביתה ברחוב אורי בתל אביב היה אלגנטי ורב-טעם כמו לאה גוטליב בעצמה והיה כמו אי של אירופה-של-פעם, בעיצוב ובאירוח.

לאה גוטליב טסה ללא הרף מסביב לעולם לפגישות עסקיות ולגיחות לבתי אופרה ותערוכות אמנות. בימים ההיסטוריים של מטוס הקונקורד, הייתה המעצבת ובעלת גוטקס טסה בקביעות מפריס לניו-יורק בקונקורד טיסה של שעתיים וחצי כל כיוון. "קונקורד?", אמרה לי באחת מהפגישות שלנו, "מתיישבים, וכל הזמן מגישים לך אוכל ומשקאות. עד שאתה גומר את הקפה, כבר הגעת לניו-יורק. זה מצוין". לאה גוטליב נפטרה שבעת-חיים ויצירה, אישה צנועה יחסית לממדיה בתחום העיצוב, הייצור והעידון המקצועי שלה. מאז גוטקס, לא קמה בישראל שום חברת אופנה בעלת שם עולמי, והיום, בגרסה החדשה שלה, גוטקס היא חברה אחת מני רבות בעולם בגדי הים.