על הירי על תושבי הדרום אתה אומר "אמרנו לכם?" "אני ממש לא מתבייש להגיד את זה. אומרים לי, בזה אתה מתעסק כשיורים בדרום? התשובה היא כן. כשהקמתי את קבוצת ה'מורדים' בליכוד יחד עם
אהוד יתום ו
עוזי לנדאו, אמרנו - יש לנו זכות על ארץ ישראל, אבל בכל מקרה יש פה נזק ביטחוני. על כל שטח שיכרתו מישראל ישתלטו גורמי טרור. מה יכולים להגיד היום כל אלה שתמכו בגירוש - העבודה, לפיד, אלה שאתרגו את אריק שרון והתעלמו מהפגיעה בדמוקרטיה? זאת הייתה תקופה חשוכה של המערכת המשפטית. הכניסו נערים ונערות למעצר מנהלי, עצרו אוטובוסים לפני שהם יצאו להפגנה. שלא לדבר על השקר הגדול של אריק שרון, שהבטיח לכבד את משאל מתפקדי הליכוד והתעלם ממנו.
"הייתי בעיצומן של ההכנות לחתונתי שנקבעה להיות ביוני 2004. עזבתי את ההכנות והלכתי לשכנע אנשים להצביע נגד ההינתקות. ביום המשאל נרצחה טלי חטואל, בת כיתתי לשעבר מאשדוד".
את דרכו בפוליטיקה התחיל ארדן כעוזר של אריק שרון ב-1996. לאחר שמונה שנים, כשכבר היה חבר כנסת, נפרדו דרכיהם. בחורף 2001, נזכר ארדן, ניצח שרון את ברק כשהצהיר "לא מנהלים מו"מ תחת אש". כעבור זמן קצר כבר נשא נאום שבו הכיר במדינה פלשתינית. בישיבה המפורסמת של מרכז הליכוד שבה התקבלה החלטה נגד הקמת מדינה פלשתינית הפגין ארדן, אז יו"ר צעירי הליכוד, מול האולם, עם כ-30 צעירים. שרון מנע ממנו להיכנס פנימה.
היום, אומר ארדן, ברור עד כמה הורע המצב הביטחוני בדרום בגלל הנסיגה.
מופז ששימש אז שר הביטחון אומר שאין קשר. "השמאל מתאפיין שנים רבות במדיניות של בת יענה. חמאס יעלה לשלטון, אבו-מאזן יחנוך כיכרות על שם מחבלים, והשמאל בשלו. אין קשר. הדת של השמאל חזקה מכל דבר שראיתי. הם לא ייתנו שיבלבלו אותם עם עובדות".
לא רק מופז תמך בהינתקות בממשלת שרון, ולא רק שרון הכיר במדינה פלשתינית. נתניהו הכיר בה בנאום בר-אילן. "לא עודכנתי מראש לגבי הנאום הזה, לא הייתי שותף לו ואני לא תומך בו. עקרונותיו לא אושרו במרכז הליכוד. היום, נוכח המתרחש בסוריה, במצרים, בעזה - מדינה פלשתינית אינה על הפרק. אם הנושא יעלה, אתנגד בתוקף".
שאול מופז הוא שמאל? "קודם כול, לדעתי אצלו זה חמור יותר משמאל. אין לו דעות בכלל. הוא מתאים את עצמו לאופנה. הוא הבין שלא יוכל להגיע להנהגת הליכוד, אז הלך לשמאל. אפילו בעניין הנסיגה מגוש קטיף החליף עמדות. תחילה התנגד, שרון לחץ עליו אז הוא נהיה בעד".
אתה חש שמחה לאיד נוכח מצבו היום, לאחר שהלך לקדימה והשאיר אתכם עם 12 מנדטים? "אני לא מתעסק בו פרסונלית. מה שמשנה הוא שהיום, כשמופז ירד, יש פוליטיקאים חדשים שהם שמאל בתחפושת. יחימוביץ' ולפיד. הם מסתירים מהציבור את העמדות המדיניות שלהם. לפי מה שלפיד כתב הוא איש שמאל, ויחימוביץ' הצביעה לחד"ש ב-1996. פואד אמר בזמנו שהיא הופכת את העבודה למרצ, ופתאום אין לה עמדה. יחימוביץ' ולפיד הם נשף תחפושות.
"לפיד בא היום לאריאל, אבל הוא תמך במתווה קלינטון, שהוא נסיגה לקווי 67'. אני שמח שקדימה מסיימת את דרכה. היא הייתה מפלגת שמאל קיצוני. אולמרט הלך לתוכנית ההתכנסות. לבני ואולמרט הם לא מרכז, הם שמאל קיצוני. מציגים אותם כמרכז כשדנים בהתלבטויות שלהם אם לרוץ או לא לרוץ. איזו מנהיגות מגלה לבני שמתלבטת כל הזמן אם לרוץ או לא? על ויתור על שטחי ארץ ישראל קל לה להחליט הרבה יותר מאשר כיצד לרוץ ותחת מי. פעם היא גברת ניקיון כפיים ופעם היא עם אולמרט.
"לגבי אולמרט, בזמנו חוקקתי חוק שחייב ח"כ שהורשע בעברה שיש עמה קלון להתפטר מידית מהכנסת. אבל יש גם פן ציבורי. כשאדם כמו אולמרט שוקל לחזור ולהתמודד על ראשות ה
ממשלה, תפקיד התקשורת הוא לעשות לו דה-לגיטימציה. במקום זה מאתרגים אותו משום שהוא קשור לבעלי הון ומשום שהוא בעל עמדות שמאל. אני אישית לא הייתי מוטרד ממנו. הוא העיד על עצמו שהוא ראש ממשלה לא פופולרי, הוא ניהל מלחמה כושלת בלבנון, חמאס בקדנציה שלו לא פורק אלא התעצם. אני חושב שהעם חכם".
גם דרעי שהורשע בעבר זכה לקבלת פנים אוהדת. "ברור. איזו שאלה בכלל?"
מה זה אומר עלינו כחברה? "זאת קבלת הפנים בתקשורת. אין לי ספק שבשמאל מעריכים שדרעי יכול להוביל את ש"ס להמליץ על המועמד שלהם לראשות הממשלה, אז מרסנים את הביקורת עליו. כמו שהיה עם ליברמן בתחילת הקדנציה. כשחשבו שהוא עשוי לתמוך בציפי לבני, הציגו את ליברמן כגורם פרגמטי. רמון יצא מהפגישה איתו ואמר: אנחנו מסכימים על 90 אחוז מהנושאים. היום עושים לליברמן דמוניזציה מכיוון שהוא הולך עם נתניהו".