ארגון בצלם פרסם (27.11.12)
הודעה מיוחדת שהופצה לכלי התקשורת תחת הכותרת: "הניסיון לייצר [כך במקור] הפרדה באוטובוסים מעורר חלחלה". בגוף הודעת הארגון נכתב כדלהלן:
"בעקבות החשיפה כי
משרד התחבורה שוקל הפעלה של קווי אוטובוס נפרדים לפלשתינים בגדה המערבית אומר ארגון בצלם כי משרד התחבורה, ככל רשות אחרת, אינו רשאי לספק שירותים על בסיס מפלה. אין ולא יכולה להיות עילה חוקית להפרדה בין פלשתינים לבין ישראלים, והשרותים שמספקות הרשויות חייבים להינתן באופן שוויוני לכל הזקוקים להם”.
מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, אמרה בתגובתה כי "הניסיון לייצר הפרדה באוטובוסים מעורר חלחלה ואסור שהטענות הנשמעות כעת בדבר 'צרכי ביטחון' ו'עומס' ישמשו כסות לגזענות הבוטה העולה מהדרישה להוריד את הפלשתינים מהאוטובוסים.
"הגדה המערבית היא שטח כבוש שבו חיים מעל שניים וחצי מיליון פלשתינים. התחבורה הציבורית שעוברת בכבישיה מספקת ל
מתנחלים הגרים בה חשיפה נדירה לנוכחותם של הפלשתינים, לאחר שהמדינה טרחה ובנתה עבורם מנגנוני הפרדה משוכללים המסייעים להם להתעלם מקיומם”.
מדיניות אפרטהייד מכוונת בהודעת בצלם ובתגובת מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, לא הובא קישור לדיווח העיתונאי ("החשיפה" בלשון בצלם) ותוכנו לא צוטט אלא בשני משפטים בלבד. מקריאת תוכן הודעת בצלם ותגובת המנכ"ל ג'סיקה מונטל עשוי להתקבל הרושם, כי משרד התחבורה הישראלי שוקל הפעלה של קווי אוטובוס נפרדים לפלשתינים בגדה המערבית ועושה שימוש באמתלות של 'צרכי ביטחון' ו'עומס' ככסות למדיניות של גזענות בוטה, הבאה לידי ביטוי בדרישה להוריד את הפלשתינים מהאוטובוסים.
במילים אחרות, מאשים ארגון בצלם את ממשלת ישראל במדיניות אפרטהייד מכוונת כלפי הפלשתינים ובצירוף המילים "מעורר חלחלה" מרמזת מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, למשטרים אחרים שהנהיגו מדיניות הפרדה גזענית.
"רשאים להשתמש" על-אף ההאשמות החמורות המוטחות במשרד התחבורה, ולמעשה בממשלת ישראל ובמדיניותה, בחר ארגון בצלם במפגיע שלא לצטט בהודעתו הרשמית שהופצה בעברית, באנגלית ובערבית את תגובת משרד התחבורה ומשטרת ש"י (שומרון ויהודה), כפי שהובאה ב"חשיפה" העיתונאית.
בתגובתו לכתבה שפורסמה באתר "
וואלה!" מסר משרד התחבורה בין היתר, כי:
- "אין כל החלטה להקצות אוטובוסים מיוחדים לפלשתינים בלבד”. "אין כל איסור על פלשתינים לעלות על הקווים הרגילים של התחבורה הציבורית”. "נוסעים פלשתינים, המחזיקים בעלי היתרי כניסה לישראל, רשאים להשתמש בכל שירותי התחבורה הציבורית ככל נוסע וללא כל הבדל”. "משרד התחבורה בוחן אפשרות להוספת קו אוטובוס שייתן מענה הולם ליישובי דרום השומרון. מדובר בקו שיספק שרות גם לפלשתינים, בעלי היתר כניסה לישראל, העוברים דרך מעבר אייל בדרך לעבודתם במרכז הארץ".
בתגובת משטרת ש"י נמסר, כי לאור עומס באוטובוסים מישראל לשטח איו"ש, הנובע מחזרת ישראלים ופלשתינים (חלקם ללא אישורים) רבים בסיום יום העבודה, "הוחלט להוסיף את קווי האוטובוס למעברים על-מנת לדאוג לרווחת הפועלים לחזרה הביתה בצורה מסודרת יותר". את נוסח התגובה המלאה של משרד התחבורה ומשטרת ש"י ניתן לקרוא
בקישור המצורף.
מידע חלקי ומסולף מדוע בחר אפוא ארגון בצלם שלא לצרף קישור לכתבה המקורית ולצטט את תגובת משרד התחבורה ומשטרת ש"י? באתר הרשמי של ארגון בצלם מודגש, כי "בצלם מקפיד על מהימנות המידע שנמסר מטעמו, והמידע מתפרסם רק לאחר תחקירי שטח מעמיקים והצלבת נתונים וגרסאות".
הארגון מוסיף ומציין, כי "ההתמקדות בתחום התיעוד מבטאת את הרצון להביא את מירב המידע לידיעתם של אזרחי ישראל, מכיוון שמידע הוא תנאי לכל פעולה ובחירה. יתכן וקהל הקוראים של בצלם יעדיף שלא לעשות, אך בשום מקרה לא יוכל לומר: 'לא ידעתי'".
במקרה דנן, כמו במקרים רבים אחרים, כולל בחתימתה של מנכ"ל הארגון ג'סיקה מונטל, חוטא ארגון בצלם לעקרונות בהם הוא מבקש להתהדר, ומבכר להשפיע על דעת הקהל ומקבלי החלטות בישראל ובעולם באמצעות הפצת מידע חלקי ומסולף, המנסה הלכה למעשה לקבע רושם שישראל היא מדינת אפרטהייד.
"גרוע מהאפרטהייד בדרום אפריקה" בראיון עיתונאי (28.9.03) הסבירה מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, את החשיבות בשימוש במונח "אפרטהייד" בהנעת דעת הקהל נגד מדיניות ממשלת ישראל. להלן תרגום דבריה בראיון לג'ון אלמר:
"למילה אפרטהייד משמעות סמלית על-רקע ההקשר הדרום-אפריקני. אתה יכולה לשרטט נקודות דמיון רבות ואתה יכול לראות הבדלים רבים בין האפרטהייד של דרום אפריקה ובין הכיבוש הישראלי של הגדה המערבית ורצועת עזה.
"אני סבורה שהמילה אפרטהייד מועילה להנעת הציבור משום משקלה הרגשי. במקרים מסוימים המצב בגדה המערבית גרוע יותר מהאפרטהייד בדרום אפריקה. לדוגמה, מערכת הכבישים בגדה המערבית, בה יהודים רשאים לנסוע בכבישים שפלשתינים אינם רשאים לנסוע בהם, או גדר ההפרדה, אשר הפלשתינים מכנים אותה חומת האפרטהייד...
"קיימות נקודות דמיון בין האפרטהייד של דרום אפריקה והמדיניות הישראלית בגדה המערבית, ובשלוש השנים האחרונות הן הפכו לברורות יותר ככל שההפרדה התעצמה. בכל תחומי החיים - זכויות חוקיות, הטבות, הקצאת משאבים, מערכת המשפט, הליכים פליליים - קיימים שני מסלולים נפרדים, אחד לישראלים ואחד עבור פלשתינים".
