תיאטרון הוא כניסה לעולם קסום. בין אם זה למבוגרים, שנפתח להם פתח למחשבות הכמוסות של גיבורי דרמה, ובין אם זה לילדים, כשהוא לוקח אותם לעולמות בהם הדמיון שלהם פורח יחד עמו. והמחזור המסיים את בית צבי מעמיד צוות שחקנים כה מוכשרים, שכל אחד מילא בהצגה כמה תפקידים שונים, אך בזכות החלפת תלבושות זריזה, או פאות ואביזרים בעיצוב לירון מינקין - כל אחד זכה לאפיון כה שונה, עד שקשה היה להבחין בתוך התפקידים השונים מי ממלא אותם. את השפה היפהפייה תירגם ועיבד למחזה אורי אוריין, והבימוי המדהים - של עידו רוזנברג. הסיפור של אנטואן סן אקזופרי, שהפך לאבן יסוד בספרות העולמית, הוא גם סיפורו של הסופר בעצמו. גם הוא היה טייס, וגם הוא נעלם באחת מטיסותיו ולא נמצא עד היום. את הסיפור מספר סבא (ישראל גולדרט המצוין לשבח, הזכור כ"תנרדייה" ב"עלובי החיים" בשנה שעברה) לנכדו (דור מנואל במשחק כנה) שיש לו בעיות בבית הספר, בגלל המורה המרשעת והקפדנית (טליה רווה המצוינת להפליא). בסיפורו - טייס (אורי שילה רב הקסם) נוחת נחיתת חירום באי מבודד. תוך כדי שהוא מנסה לתקן את המטוס הקל, הוא פוגש בנסיך קטן (קטן - כי הוא שולט על כוכב זעיר). עומר קרן הרגיש, נוכח בכל סצנה מכאן ואילך כגיבור הסיפור, ורק אלה עימם הוא נפגש משתנים. מכאן מתחילה הרפתקה זוהרת בה עובר הנסיך מכוכב לכוכב, ופוגש יצורים שונים ומשונים, שכל סצנה במחזה הנפלא מעניקה נופך עשיר ושונה לאפשרויות הביטוי של כל שחקן/טיפוס בו. על במה יפהפייה שעיצבה מאי פלג, ובתאורה מגוונת שמדגישה יפה כל מה שיש להדגיש בכל סצנה, שעיצב דולב ציגל - מנווט עידו רוזנברג בשרביט הקסם של בימויו את השחקנים הצעירים הנפלאים. המורה המרשעת במציאות, טליה רווה, הופכת לפרח יפהפה, שושנה, שהנסיך מתאהב בה, ומבטיח להשקותה כל יום. הוא נתקל גם בשרשרת טיפוסים שונים ומצחיקים, כמו הרברבן, או הנחש - שאותם, בין יתר תפקידיו, מלבב את העין ומרנין את הלב גלעד סמק בשפת-גוף עשירה, בגמישות חתולית, ובעושר הבעות. את המלך הנותן לילדים פרק בהלכות שלטון נבון - כיצד לא לריב, לתת לנתינים את מה שהם רוצים, בתנאי שהוא זה שיפקוד עליהם לעשות את רצונם - ממלא בחן ובהומור גל שלום כהן. גל מופיע גם כאיש עסקים, הרוכש כוכבים/עולמות באותה מהירות כמו הטייקונים שלנו, או כגיאוגרף מלומד שלמעשה אינו יודע על מה הוא מדבר, כי "לא הייתי בשום מקום מאלה המוזכרים בהרצאותי"; והוא גם השועל הנפלא. שימוש בדמיון סוף הסיפור משאיר לילדים פתח לדמיון האישי שלהם, ובכך מממש את הרעיון העובר בכל המחזה כחוט השני, והוא: השתמשו בדמיון שלכם. כה חבל שסן אקזופרי עצמו נעלם עם מטוסו בשנות הארבעים, ואנו הפסדנו סופר כה גדול. "ואת מי הכי אהבתם?” שאלו השחקנים אחרי ההצגה את גלעד ודניאל (נכדיי), ואלה ענו: "את כולם!!!” ההצגה בבית צבי כה מושלמת, שראוי היה לרוכשה על-ידי משרד החינוך ולצרפה לתוכנית סל התרבות לכל בתי הספר בארץ, לאחר שהשחקנים יסיימו את לימודיהם בקיץ זה.