ביבי לא עונה

הפעם אין מדובר באיומי סרק. הפעם מדובר בסגירה קרובה וכמעט וודאית של ערוץ 10. תוך ימים. אלא אם יקרה נס חנוכה - וראש הממשלה בנימין נתניהו יביא לאישור הממשלה את ההסכם עליו חתמו שר האוצר יובל שטייניץ, החשבת הכללית במשרד האוצר, ובעלי השליטה בערוץ 10 ובראשם המיליארדר רון לאודר. צריך לקרות נס, מכיוון שעל נתניהו השתלטה האטימות. נתניהו לא מגיב למכתבים מצד נציגי ערוץ 10, לא לפניות בטלפון מצד שר האוצר, וגם לא לפניות מצד היועץ המשפטי לממשלה. כל הנסיונות שנערכו בימים האחרונים כדי להשלים את המלאכה ולאפשר הסדרת פעילותו של ערוץ 10, נתקעים במשרד ראש הממשלה. נתניהו לא אומר "כן", ולא "לא" - הוא פשוט לא מגיב. למרבה הצער והמבוכה, היועמ"ש, יהודה וינשטיין, לקה בנושא זה באימפוטנציה כמעט מוחלטת. אחרת קשה להבין מדוע הוא אינו מצליח להפעיל את השפעתו על נתניהו, כדי שזה ישלים את המלאכה.

להכריע - לחיוב או לשלילה

כדאי שבנימין נתניהו יפנים את הנסיבות המיוחדות ויסייע עכשיו בהצלת הערוץ. אחרי הכל, מדובר בכלי תקשורת שנועד לשרת את הציבור. על נתניהו לאפשר הבאת הצעת החוק המוסכמת בפני מליאת הממשלה - גם אם כרוך הדבר בוויתורים קלים לטובת בעלי השליטה, שבסופו של דבר משרתים את הציבור. על נתניהו להציג את ההצעה בפני השרים, כדי שאלה יכריעו לחיוב או לשלילה. התנהגותו של נתניהו מוזרה ואף מקוממת. הצעת החוק הנותנת בידי ערוץ 10 רשיון הפעלה לשנתיים גובשה בליווי צמוד של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ועל-דעתו של נתניהו עצמו. לאודר ואנשיו עשו ויתורים רבים כשהסכימו על קבלת רשיון לתקופה של שנתיים בלבד (במקום 15 שנים). הצעת החוק טעונה עכשיו אישור הממשלה ולאחר מכן אישור הכנסת. רק מכוח זאת יוכל הערוץ לשרוד. שאם לא כן, יאלץ הערוץ להפסיק את שידוריו ביום 31.12.12. יאמר כאן: ערוץ 10 ובעליו כשלו. כלכלית. יותר מ-1.3 מיליארד ש"ח נשרפו. חובותיו של הערוץ למדינה עולים על 60 מיליון ש"ח. שרידותו מותנית בהזרמת כספים מידית. לאודר התחייב להזרים לפחות 80 מיליון ש"ח ולערוב לתשלום חובות הערוץ למדינה. לאחר מו"מ ממושך הגיעו הצדדים להסכם, אך בלא הבאת ההסכם ותזכיר הצעת החוק לדיון והצבעה במליאת הממשלה - לא יוכל הערוץ להמשיך בשידוריו.

גופי התקשורת שותקים

סדר-היום של הממשלה נתון בידיו של נתניהו עצמו, באמצעות מזכיר הממשלה. למרבה הצער, נתניהו, וסיבותיו עימו, עושה שימוש בנשק זה כדי לטרפד הסדרת פעילות הערוץ. העובדה שאנו נתונים בתקופת בחירות - שבה נמנעים חברי הכנסת מכל חקיקה - אינה סיבה מספקת להימנע מהצלת מקומות עבודה של מאות עובדים. העובדה שמרבית גופי התקשורת, ובהם קשת ורשת (ערוץ 2), ידיעות אחרונות וישראל היום, חפצים ו/או יצאו נשכרים מסגירת הערוץ (כסף רב יותר יזרום אליהם מפרסומות), ולכן נמנעים מביקורת על נתניהו, צריכה להרתיע גם את נתניהו עצמו. "החרב המתהפכת" תופנה, בסופו של דבר, גם כלפיו, ולא יהא מי שיושיעו. נזכור נא: הערוץ נוהל באופן חובבני במיוחד על-ידי אנשיו של יוסי מימן (בעל המניות העיקרי) ותוך פיזור משכורות מופרזות לשורה של עיתונאים ופרשנים. לכמה מהם שולמו משכורות של כ-100 אלף ש"ח לחודש במחירי עלות ואף יותר מכך. נעשו במקביל טעויות לא מעטות, הן מצד עורכים ועיתונאים במה שכונה: "פרשת אדלסון". בנוסף פורסמו כזבים חמורים מצד העיתונאי רביב דרוקר נגד נתניהו ורעייתו שרה. נתניהו הגיש תביעת דיבה נגד דרוקר ומחמת מצבו של הערוץ משך את התביעה. לית-מאן-דפליג: בטנו של נתניהו מלאה נגד הערוץ ואנשיו. ובצדק. זה טבעי ומובן. אף-על-פי-כן, וכל עוד בעליו של הערוץ מוכנים לזרוק "כסף חי" אחרי "כסף מת", ומכיוון שקיומו של ערוץ 10 נחוץ וחיוני לשוק התקשורת ולדמוקרטיה בישראל, הרי שטוב יעשה נתניהו אם יאפשר הצלת ערוץ 10 ואת הצלת פרנסתן של מאות משפחות התלויות בערוץ.