שר החוץ הפורש אביגדור ליברמן הזדרז להכריז כי לא עבר עבירה פלילית וכי הוא משוכנע ששאלת הקלון, שעלולה לחסל לו את הקריירה הפוליטית לפרק זמן ממושך, לא עומדת כלל הפרק. השתיקה הממושכת שליברמן כפה על עצמו הגיעה לסיומה. בניגוד לחברו הטוב, ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט, שלא היסס להתעמת בפומבי עם ראשי הפרקליטות, מבקר המדינה והמשטרה, הקפיד ליברמן שלא ליצור איתם מגע חזיתי. בשבועות הקרובים אנחנו צפויים, ללא ספק, לשורה של צעדים דרמטיים מצידם של ליברמן, שליחיו, מקורביו ופרקליטיו, שמטרתם תהיה לדחוק את שלטון החוק לפינה ולחייב את אוכפיו לרקוד לצלילי הבללייקה של הקוזק ליברמן. קרוב לוודאי שליברמן יסיר את המעטה הדיפלומטי שעטה על עצמו מאז שהתמנה כשר החוץ ויחזור להיות בריון חסר מעצורים שרכש בעבר מיומנות בתקופה שבה שימש שומר בארים. בשלב זה נסגרים כמה מעגלים. גם אנשים מיומנים חדורי-מוטיבציה, חדי-עין, בעלי חושים ערים ואוזניים כרויות לא מבינים הכל ומתקשים עדיין להרכיב פאזלים שעלולים להרעיד את אמות הסיפים. ליברמן מחוזק מכך ששר המשפטים פרופ' יעקב נאמן לא מפסיק לעודד אותו, אף כי באופן פורמאלי לוקח מרחק מכל הכרעה משפטית שקשורה אליו. כאשר נאמן היה בשעתו פרקליט פרטי הוא טיפל, בין השאר, בחברות קש של ליברמן ובתו שנרשמו בקפריסין. נאמן לא שוכח חברים ולקוחות. יכול להעיד על כך חברו ולקוחו לשעבר אולמרט, שנאמן פעל מעל ומעבר כדי לחלצו מהבוץ הפלילי העמוק ולא היסס אפילו להתייצב כעד הגנה במשפטו. לנאמן יש שעות-ליברמן לא מעטות במסגרת מערכת הקשרים הגלויה-הסמויה שקיימת ביניהם בממשלה הנוכחית עוד לפני הקמתה.