השופטת: נעם חת-מקוב, בית משפט השלום בקריית גת המועד: יום ראשון, 21.10.12, שעה 08:30 הנושא: תיקים אזרחיים רוב הזמן בו שהיתי באולמה של השופטת נעם חת-מקוב הוקדש לדיון אחד, אך מה שעשוי להיראות כחוסר יעילות הוא למעשה התנהגות אנושית שבסופו של דבר גם מצליחה להוריד במקצת את מפלס הזעם של הנתבע. מדובר בתביעה של עמידר נגד דייר שלא שילם במשך מספר שנים שכר דירה וכעת מתגורר בדירה אחרת של החברה. הנתבע מגיע מלווה באחותו, בנציגה של עמותת "ידיד" ובמתנדבת של עמותת "תנו לעבוד בכבוד", אך בלי ייצוג משפטי. נראה איך חת-מקוב מתמודדת עם המצב הלא-שגרתי הזה.
בניגוד לשופטים אחרים, המנהלים דיונים שלא לפרוטוקול לפני שייכנסו לגופם של דברים, חת-מקוב מנהלת דיון לכל דבר ומקפידה על הרישום המדויק בפרוטוקול. היא מוכנה היטב, בקיאה בפרטי התיק ומגלה סבלנות מרובה. לאחר שנציגת עמידר מסבירה את עמדתה, פונה חת-מקוב לנתבע: "אתה רוצה לגשת לכאן אולי? ראית את ההצעה שהם הציעו?". הנתבע, שזעמו ניכר בו, מודיע שהוא מוכן רק למחיקת חובות כוללת. "אתה לא היית אמור לגור בחינם בדירה של אימא שלך", מסבירה לו חת-מקוב. הנתבע: "מצידי שיקחו לי את הבית, אני אגור ברחוב". חת-מקוב: "אנחנו לא רוצים שתגור ברחוב. אתה לא שומע אותי. תקשיב לי ואני אקשיב לך", היא אומרת ברוח טובה. "אני לא יכולה להחליט שבא לי למחוק חובות, אני יכולה [כרגע] רק לאשר הסכם פשרה".
חת-מקוב מגיעה במהירות למסקנה שלא יהיה מנוס משמיעת התיק, ותוהה האם עמותת ידיד תעמיד ייצוג משפטי לרשות הנתבע. נציגת העמותה מסבירה שיש בעיה, כי עורכת הדין מטעמה ייצגה את אחיו של הנתבע. חת-מקוב לא בטוחה שזו אכן בעיה, אך אומרת: "אם היא חושבת שיש
ניגוד עניינים, אני לא אתווכח איתה". כעת היא מאפשרת לאחותו של הנתבע לדבר, וזו מגיעה לדמעות: "אני מבקשת שתתחשבי באחים שלי, הם בלי אבא ואימא, הם לא עובדים. אני מפחדת שהוא יעשה משהו לעצמו". הנתבע ממשיך באותה רוח. הוא מודיע בתוקפנות שיהיה מוכן לשלם רק 10,000 שקל (שישית מהחוב הנטען) ומזהיר: "אני אהיה משה סילמן, אין לי משהו אחר".
"אתם רוצים שאני אצא?" באותו אורך רוח, מאפשרת חת-מקוב לנציגת "תנו לעבוד בכבוד" להתבטא אף היא, וזו מדברת בהתרגשות שעל סף דמעות וטוענת שהנתבע הוא אובדני. חת-מקוב שואלת פרטים על הכנסותיו, ותוהה באוזני נציגת עמידר האם לאור המצוקה ניתן למחוק חלקית את חובו. נציגת עמידר משיבה, שוועדה בחברה כבר בחנה זאת והשיבה בשלילה. חת-מקוב חוזרת למסקנתה המקורית: "בנסיבות האלה נקבע את התיק לראיות, נאפשר לך למצוא ייצוג משפטי". הנתבע טוען שכבר היה לו עורך-דין מהסיוע המשפטי "שהתעלל בי". נציגת עמידר מציעה שיפנה לפרויקט "שכר מצוה" של לשכת עורכי-הדין: "כמי שמתנדבת שם, אני יודעת שיש להם עורכי-דין לוחמניים". התובע טוען שגם שם כבר השיבו את פניו ריקם.
חת-מקוב קובעת את הדיון ל-11.6.13: "היומן עמוס ואני רוצה לתת לו למצוא עורך-דין". כאשר נציגות עמידר ו"תנו לעבוד בכבוד" מתחילות להתווכח, מוכיחה חת-מקוב שהיא יודעת להיות גם תקיפה: "אני מבקשת לא לנהל את השיחה הזאת. אתם רוצים שאני אצא? בבקשה לא להתפרץ ככה". כעת דורשת נציגת עמידר שהנתבע ישלם 100 שקל בחודש על חשבון חובות העבר, וחת-מקוב מקדישה דקות ארוכות לניסיון לשכנע אותו להסכים: "גם אם ננהל את התיק הזה ארבע שנים, ואני מקווה מאוד שזה לא מה שיהיה, לא תגיע [ב-100 שקל לחודש] לסכום שאתה מוכן לשלם [10,000 שקל]". אך הנתבע מוכן לכך רק אם חת-מקוב תקבע כבר כעת שהחוב הוא 10,000 שקל בלבד. את זה היא כמובן לא יכולה לעשות, והיא שולחת את הנתבע ואת נציגת "תנו לעבוד בכבוד" לשוחח מחוץ לאולם.
אחרי כמה דקות הם חוזרים ומודיעים שיש הסכמה על אותו תשלום. נציגת העמותה מבקשת שוב ושוב לציין בהחלטה שאין בכך כדי לקבוע את גובה החוב, וחת-מקוב אומרת שוב ושוב שזה בדיוק מה שתעשה - והיא אכן עושה. חת-מקוב מכתיבה את ההחלטה מעט באיטיות, חוזרת על מילים, וקובעת את התיק להוכחות ל-11.9.13. היא מסבירה לתובע מה הם המועדים שבדרך, והוא חוזר על טענתו שאיש אינו מוכן לייצג אותו. חת-מקוב נותרה סבלנית: "עמותת ידיד אומרת שיעזרו לך, היא הבינה את הבעיה. אם לא הצלחת - תודיע לבית המשפט ונראה מה אפשר לעשות".
צריך יומן של תשע"ד התיק הבא הוא תביעת נזיקין, בו זוכרת חת-מקוב את הפרטים באופן כללי ומעיינת במסמכים תוך כדי דיון. היא מציעה לצורכי פשרה 18,000 שקל, אבל בא-כוח התובע דוחה את ההצעה בו במקום. חת-מקוב בודקת עם הצדדים אלו מסמכים יש ואלו מסמכים הם צריכים ומוציאה צו לגילוי מסמכים, וגם צו המורה לבית המשפט באשדוד לאפשר לתובע גישה לתיק רלוונטי שהתנהל בו.
בא כוח הנתבעים מבקש לקבוע קדם-משפט ולא הוכחות, אבל חת-מקוב - נאמנה לדרכה - משכנעת אותו במקום לכפות את דעתה. "עדיף להגיע לשמיעת ראיות, כי זה ממילא בעוד הרבה זמן. אני לא רואה מה ייצא מתזכורת. נקבע מועד רחוק, בינתיים אפשר יהיה להגיש בקשות, ואם צריך נדחה את המועד". זה כל כך רחוק, עד שהיומן שברשות חת-מקוב לא מגיע עד לשם, והיא שואלת מנציגת עמידר יומן המגיע לשנת תשע"ד. הדיון יתקיים ב-9.9.13, תצהיר התובע יוגש בתוך 90 יום ותצהירי הנתבעים - 90 יום לאחר מכן.
השורה התחתונה: חת-מקוב הבינה בתיק הראשון עד כמה השאלה גורלית מבחינתו של הנתבע, והשכילה לשכנע אותו להסכים לתשלום במקום לכפות אותו עליו. במקרה זה בהחלט היה ראוי לשלם ביעילות תמורת אנושיות. בתיק הזה לא ברור מדוע ניתן זמן רב כל-כך לתצהירים; הגשה מוקדמת יותר שלהם עשויה להשפיע על הצדדים להתפשר. יעילות: 8. מזג שיפוטי: 9. 