ניכור בין הורה לילד

לצד הזיכרון המודע שלנו מוטמע בנו זיכרון לא מודע שהשפעתו על חיינו מכרעת. המערכת הלא מודעת מנתבת אותנו באמצעות רגשותינו ליישם ללא שיקולי כדאיות ומבלי שאנו מודעים לכך את הזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו. רגשותינו אינם אקראיים. בתחומים שבהם מוטמע בנו זיכרון רגשי חיובי, רגשותינו ינתבו אותנו בהצלחה והצלחתנו תיתפס על ידנו כמובנת מאליו. בתחומים שבהם מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי, המערכת הרגשית תכשיל אותנו שוב ושוב ונראה בקשיינו הנגרמים מכך גזירת גורל. למשל: אדם בעל מוטיבציה שמצליח בתחום המקצועי בהשוואה לאדם בעל כישרונות לא פחותים שהוריו זלזלו בו בילדותו, שנתקף רגשות של קושי ולחץ שגורמים לו להיכשל שוב ושוב בתחום המקצועי. דוגמה נוספת: אישה שרגשותיה מנתבים אותה להתאהב ולקשור את חייה עם אדם תומך ואוהב לעומת אישה יפה ומוכשרת לא פחות, שגדלה בבית עם אב מכה ונישאת לגבר אלים שמסב לה כאב וצער ורגשותיה לא מאפשרים לה לעזוב אותו. היא רואה במצבה גזירת גורל שלא ניתן לשנותה. המערכת הרגשית מנתבת אותנו בהתאם לזיכרון הרגשי והייחודי שמוטמע בנו. יש קשר חזק בין משפחת המוצא בה נולדנו וגדלנו ובין הדרך שבה אנו מחנכים את ילדינו. החינוך מורכב מנדבך מודע ומעבר לו מנדבך נוסף מכריע, רגשי ולא מודע. איננו מודעים לכלל המרכיבים הרגשיים והלא מודעים בחינוך שאנו מעניקים לילדינו. יתכן שאישה גדלה במשפחה בה האם התנכרה לאחד מילדיה (אליה או לאחד מאחיה) ורגשותיה ינתבו אותה להיקשר לחלק מילדיה ולהתנכר לחלקם ממש כפי שהיה במשפחה בה גדלה. כאשר תנסה לגדל את תינוקה, היא תתקף ברגשות שימנעו ממנה להיקשר לתינוק ויגרמו לה להתנכר אליו. לכך השלכות בעייתיות מרחיקות לכת על התפתחותו של התינוק. אין כאן עניין של אשמה, כי האם לא יכולה לנהוג בניגוד לרגשותיה, אך יש כאן מצב שדורש טיפול והתערבות: הן ביחס לאמא והן ביחס לתינוק שנמצא בתקופה הקריטית של בניית המערכת הרגשית והטמעת הזיכרון הרגשי. אם בתקופה זו הוא לא יטמיע זיכרון רגשי מספק, ייווצרו אצלו בהמשך בעיות שנובעות ממערכת רגשית שאינה מבוססת דייה שעלולות להיות: החל מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, ליקויי למידה ועד אוטיזם. אין זה מקרה שסמים שמפחיתים את עוצמת הפעילויות של המערכת הרגשית (ולכן יוצרים ליקויים בכל תחומי פעילותה) כגון הרואין ואלכוהול יוצרים בדיוק את התסמונות הנפשיות והגופניות שמאפיינות תופעות אלו, שנגרמות כאמור מליקוי בפעילותה של המערכת הרגשית רבת העוצמה. לאבחנה חדשנית ומבוססת זאת השלכות טיפוליות המעוררות תקווה של ממש לגבי בעלי תסמונות אלו.

היכולות שלנו בתחומים נרחבים הן יכולות רגשיות. היכולות של המערכת המודעת השוקלת כל דבר באופן נקודתי, איטי ופרטני הן נמוכות. למשל: על כמה שיקולים תוכלו לחשוב בצורה מודעת בסיטואציה חדשה? התשובה היא שעל מעט מאוד שיקולים. חשבו על סיטואציה חברתית: אתם צריכים להקשיב לכל מילה שנאמרת לכם ולחשוב על משמעותה, לחשוב על הדרך שבה אתם יושבים, על טון הדיבור, על סינון רעשי הרקע והאינפורמציה, על כל מילה שאתם אומרים ועוד. לא תוכלו לעשות את כל זאת באמצעות המערכת המודעת. אתם מודעים לסיטואציה חברתית, אך מנהלים אותה באמצעות המערכת הלא מודעת. אם תנסו לומר ולו משפט אחד באמצעות המערכת המודעת, לחשוב על כל מילה ועל המסר הכולל, ייקח לכם זמן ממושך מאוד. בתחומים בהם נהיה בעלי יכולת רגשית, נתפקד ביעילות וברגישות בתחומים שבהם לא הטמענו יכולות רגשיות מספקות, נהיה חסרי יכולות. למשל: יש אדם בעל קסם חברתי. אחר מגלה התנהגות רגשית מגושמת למרות מאמציו. דוגמה נוספת: אדם אחד רגיש לבת זוגו, מקשיב לה ומבין אותה. אדם אחר אטום לבת זוגו ולא מסוגל כלל להבין ולהתייחס לקשייה. הדבר נכון גם בתחום ההורות: אדם בעל יכולת רגשית בתחום זה יהיה הורה טוב ודואג. אדם שלא מוטמעת בו יכולת רגשית כזאת, יהיה עיוור לילדיו, לא יחוש כלל את צרכיהם, לא יחוש את מחויבויותיו אליהם, יתנכר אליהם ולא יחוש בעייתיות עם הדבר.

התפיסה המודעת שלנו אינה יעילה והתפיסה המרכזית והחשובה שלנו היא התפיסה הרגשית. התפיסה המודעת היא התפיסה האינדוקטיבית שלנו והיא נעשית באמצעות איסוף פרטים וצירופם למושג. תפיסה זו אינה יעילה. האם תוכלו לשים לב לכל אות הנאמרת על-ידי אדם אחר, לאסוף אותם לכדי מושג ולחשוב על כך ובו-זמנית לשים לב לכל רעשי הרקע, לכל פרט בחדר וכדומה? התשובה היא כמובן שלא. לא תוכלו לתפוס כך מידע ביעילות. התפיסה הרגשית היא התפיסה הדדוקטיבית שלנו: אנו תופסים מאפיינים במצב עכשווי שדומים למאפיינים במצבים שנתפסים על ידנו כדומים ומשליכים את הזיכרון הרגשי הלא מודע הרלוונטי על מצב עכשווי. בדרך זו יש לנו תמונת מצב עכשווית, כוללת ומיידית על הסיטואציה ואנו מפעילים בתגובה הרגשית את כל הזיכרון הלא מודע הרלוונטי.

לדרך זו שני חסרונות: סובייקטיביות וחלקיות.

• סובייקטיביות: נתפוס את המצב העכשווי על סמך ניסיון חיינו. אדם שניסיון חייו מאושר, יתפוס כך את המציאות, אדם בעל ניסיון חיים כאוב, ימשיך לראות בדרך זו את חייו. דוגמה נוספת: אנשים משתי קצוות הקשת הפוליטית, מפרשים בצורה שונה לחלוטין את אותם האירועים האובייקטיביים וזאת בהתאם לאידיאולוגיה המוטמעת בהם. (אידיאולוגיה פוליטית היא זיכרון רגשי בלתי מודע. אנו מודעים לכך שאנו בעלי אידיאולוגיה מסויימת, אך איננו יכולים "לקרוא" אותה בדומה לזיכרון המודע שלנו).

• חלקיות: לא נתפוס ביעילות מידע שאין לנו זיכרון רגשי רלוונטי לגביו. למשל: אדם אחד יתפוס סיטואציות חברתיות בניגוד לאדם אחר, אדם אחד יתקף בחרדה מכתם על הרצפה. אחר לא יבחין בכך כלל, אדם אחד יתפוס הזדמנויות עסקיות בניגוד לאדם אחר, הורה חסר יכולת רגשית הורית לא יחוש את ילדיו, לא יבין את מצוקותיהם, יתנכר אליהם ולא יוכל כלל להבין את הבעייתיות של מעשיו.