מתחת לפני השטח מתרחשת בארה"ב רעידת אדמה של ממש. מהפכה אדירה מתחוללת ובכוחה להפוך את הכלכלה הגדולה בעולם גם ליצואנית הגדולה בתבל למוצרי אנרגיה, תזקיקים, דשנים וכימיקלים.
כל נשיא אמריקני מאז ריצ'רד ניקסון הצית את החלום בקרב האזרחים, והבטיח שהעצמאות האנרגטית של ארה"ב כבר מעבר לפינה. בפועל, עד עצם היום הזה ארה"ב נסמכת על ייבוא של נפט ממדינות שונות. הרבה גבות מורמות כאשר מועלית האפשרות שבעוד שנים מספר, אולי כבר בשנים 2016-2018, ארה"ב תספק לעצמה נפט וגז בהיקף העולה על מלוא צורכי האנרגיה המקומית.
כמעט ללא תהודה תקשורתית משמעותית, חשפה סוכנות האנרגיה הבינלאומית את אחת מהסקירות השנתיות המשמעותיות שהיו לה מאז ומעולם. הדוח שפרסמה בסוף 2012 מבשר על פתרון משמעותי לחלק גדול מהבעיות הקיימות בכלכלה הגדולה בעולם, ובהן חובות עצומים, גרעון תקציבי, ירידה בקצב הצמיחה ואבטלה. החדשות הטובות מבחינתה של ארה"ב הן שהיא צפויה בתוך פחות משני עשורים להפוך ליצואנית אנרגיה נטו.
התפוקה כבר עלתה ארה"ב היא צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם ואחראית לשליש מהצריכה העולמית. בשנת 2012 סיפקה ארה"ב לעצמה 83% מצורכי האנרגיה שלה, כך שהשינוי המיוחל לא נראה בלתי אפשרי. אם נסתכל עמוק יותר לתוך המספרים, נמצא כי ארה"ב כבר הגדילה את תפוקת הנפט שלה ב-1.5 מיליון חביות ליום בהשוואה לתפוקה בשנת 2008. אם נשקלל את העובדה שבשנים אלה חוותה הכלכלה הגדולה בעולם את אחד המשברים הפיננסים והכלכליים החמורים שהיו לה מעולם, נמצא שתמורות אלו ראויות להערכה של ממש.
בתחילת המהפכה בארה"ב ניתן להבחין כבר כיום, עם הירידה בהיקף ייבוא הנפט והנסיקה בתפוקה המקומית, מהפך התורם לצמצום התלות במקורות אנרגיה ובשיפור מסוים בנתוני החשבון השוטף שלה. במהופך מסעודיה ומדינות המפרץ, אשר השכילו לייצא חומרי גלם לצד הקמת תעשיה פטרוכימית ענפה, ישתפר מצבה של ארה"ב אם בנוסף לפעולתה המוסדרת בתחום תוצרי אנרגיה, דשנים וכימיה, יאפשר הממשל את ייצוא חומרי הגלם הבסיסים דוגמת גז ונפט.
עודפי ההיצע הצפויים בשוק האמריקני יתמכו אף הם בצורך לפתוח את השערים לייצוא גז ונפט, ובכך ימתנו לחצי מחירים במשק המקומי ויקלו על מצוקת האחסון אשר כבר כיום רושמת מדי שבוע שיאים חדשים. יעד מועדף לייצוא זה שוכן בקרב מדינות אסיה.
מתיחת פנים לנתוני המאקרו עדות נוספת לעידן החדש הפוקד את המשק האמריקני, אנו מקבלים מדיווחים חדשים לבקרים אודות חברות מובילות המעתיקות מפעלים מאירופה ומיתר קצווי תבל לעבר ארה"ב, מהלך המלמד על ההשפעה הצפויה על משק האמריקני בעקבות הקמת מפעלי תעשיה עתירי הון אלו.
דוגמה טובה נמצאת בהחלטת Sasol, ענק אנרגיה דרום-אפריקני, שבחר להקים בלואיזיאנה שני מפעלי ענק לתעשיית הגז, המרת גז לסולר והפטרוכימיה, בעלות של למעלה מ-20 מיליארד דולר. מדובר במהלך מהפכני שיספק למעלה מ-7,000 מקומות עבודה חדשים.
לאור ההשפעה העצומה הצפויה כבר בעתיד הקרוב על המשק האמריקני, נתוני המאקרו צפויים לעבור מתיחת פנים של ממש. לכך יתרמו זמינות האנרגיה והוזלתה, הגידול בביקוש לעובדים, ההכנסות מן הייצוא והשיפור במאזן התשלומים. אלה יהוו משקל נגד להגדלת תקרת החוב הלאומי, הדפסת הכסף המסיבית של הבנק המרכזי וגרעון תקציבי שובר שיאים העומד כיום על מעל ל-6%.
על-פי דוח IEA (סוכנות האנרגיה הבינלאומית), הנתפס לדעת כלכלנים כשמרני, הרי שכבר בשנת 2017 יתאזן מאזן סחר האנרגיה האמריקני נטו, ובשנת 2020 תהפוך ארה"ב ליצרנית האנרגיה הגדולה בעולם ובכך תביא לסיום תור הזהב של סעודיה ומדינות ערב בשליטה על שוק הנפט העולמי. לכך ישנן השלכות גיאופוליטיות מרחיקות לכת, שצפויות לחזק את מעמדה של ארה"ב שנשחק בשנים האחרונות.
מימון למדיניות החברתית הנסיקה בהיקף מאגרי האנרגיה האמריקניים מ-21 מיליארד חביות נפט ל-160 מיליארד היא זאת שתהפוך את ארה"ב ליצואנית האנרגיה הגדולה בתבל, וככזה תסייע בצמצום היקף החוב הלאומי העצום של ארה"ב למדינות חוץ. למעמד זה של ארה"ב השפעה על מפת האינטרסים הלאומית שלה, והממשל כבר החל מפנה את תשומת ליבו ממדינות המפרץ לעבר אסיה - איתות מוברק על מוקדי החשיבות האסטרטגית שלו.
עד שנת 2035 צפויה צריכת הנפט בעולם לגדול בכשליש, לא מצד המדינות המפותחות והמבוססות אלא דווקא מכיוונם של השווקים המתעוררים. צפי זה תומך בביסוס הקשר שבין ארה"ב למדינות אסיה, בין היתר לצורך שמירת ערוצי שיווק פתוחים ומאובטחים לתוצרי האנרגיה האמריקנית.
מדיניותו החברתית של הנשיא
ברק אובמה תרמה לגידול חד בהיקף החוב הלאומי, אך צפויה למצוא מזור בעקבות גילוי מאגרי האנרגיה; ייתכן אפילו שהמהפכה תסייע במימון תוכניות רווחה נרחבות עוד יותר. בנוף לכך, המדיניות המוניטרית המרחיבה של הפדרל ריזרב, לפיה הפתרון הזמין לתחלואי השוק טמון בפתרון מצוקות האשראי וזה יושג באמצעות שער ריבית נמוך (מדיניות מרחיבה) והדפסת כסף (בהרחבה כמותית), הביאה לחולשת הדולר בעולם. מהפכת האנרגיה צפויה לסייע לארה"ב במימון החוב הלאומי ובקידום עצמאותה הכלכלית, ובכך לפתור גם את בעיית עליית מחירי האנרגיה הנובעת מן הדולר החלש.
תעסוקה לעובדי כפיים תעשיית האנרגיה תיצור יצירת מקומות עבודה בתעשיות נלוות וספקי שירותים. מהתפתחות תעשיית האנרגיה ייהנו חברות מאגרי האחסון, התובלה והתעבורה שיצטרכו לשנע את הנפט והתזקיקים. ולא רק הן. המהפכה תגיע גם לחברות טכנולוגיה ותעשיה שיספקו ציודי קידוחים, שאיבה והנזלה מתקדמים, ואשר יקבלו תמיכה וביקושים חדשים. ככלל, התפתחות התעשיה תניע מחדש השקעות ממשלתיות בציוד ותשתיות, ויעודדו העסקתם של עובדים חדשים.
כאשר ארה"ב תהפוך ליצואנית אנרגיה נטו, התלות שלה במדינות ערב תפחת עד מאוד, ואף יותר מכך - ארה"ב צפויה לבצר ולחזק את השפעתה על העולם, בשעה שבה הכוח הכלכלי העולה הוא דווקא ממדינות ה-BRIC שקצב הצמיחה בהן הולך וגובר. למצב זה יש משמעות גדולה בזמנים של שינויי משטר קיצוניים בעולם הערבי, וגם לנוכח הצפי להתעוררות פוליטית וכלכלית של מעמד הביניים במדינות נוספות המייצאות נפט, כמו ניגריה ורוסיה.
בשורה התחתונה, ארה"ב תשיג תועלות כלכליות רבות מהפיכתה למדינה עצמאית מבחינה אנרגטית. על הממשל האמריקני לקדם את ההגעה ליעד זה במהירות הרבה ביותר האפשרית, תוך שילוב מהלכי הסרת החסמים לביצוע קידוחים וייצוא תוצרי ההפקה של נפט וגז.
צמצום הגירעון המסחרי וההשפעה החיובית על התמ"ג מהירידה בייבוא הנפט, יסייעו לכלכלה האמריקנית להגביר את קצב הצמיחה הנמוך שפוקד אותה מאז המשבר הפיננסי ב-2008 ובכך לשפר את רווחת הצרכנים ומעמד הביניים. וכמובן, שאם כאשר ארה"ב מתעטשת לעולם כולו יש נזלת - הרי שכאשר היא צומחת, העולם כולו נהנה מכך.
רבות דובר על ארה"ב, האימפריה השוקעת, ומומחים כלכליים הסבירו כיצד ולמה צפויה ארה"ב לרדת מחשיבותה. והנה, לאור הנתונים בדבר היקף גילוי מאגרי האנרגיה, צפוי מעמדה העליון והבכיר של ארה"ב להישמר שנים רבות.
