ועדת השמות בעיריית חיפה הייתה מורכבת בעבר מעסקנים ואנשי ציבור שהיו מזוהים עם המפלגות שבחרו אותם כנציגים לוועדה. הוויכוחים ביניהם היו אינסופיים וכך גם התוצאות. הצעות לשמות רחובות היו נתקעות לאורך שנים כי שיקולי הוועדה לא היו ענייניים.
ראש עירית חיפה
יונה יהב החליט "לאוורר" את הוועדה, ומינה את פרופ' יוסי בן-ארצי לעמוד בראשה כדי להפוך אותה למקצועית יותר. בן-ארצי, מרצה בכיר שהיה ראש החוג ללימודי ארץ ישראל ודיקן האוניברסיטה, הוא דמות מוערכת בחיפה לדורותיה.
התוצאות לא איחרו להגיע. לאחר מחקר עצמאי על השמות המוצעים ועל שמות שעתידים לעלות, החליטה הוועדה, שבה ייצוג לגברים, לנשים, לדתיים, לחילוניים, ליהודים ולערבים, להעביר המלצותיה למועצת העיר, הנוטה לקבל את ההמלצות.
אחד הרעיונות שהציעה הוועדה מעורר עניין מיוחד. בחיפה ישנו מתחם בעיר התחתית הנקרא "המרכז המסחרי החדש". הוא הוקם במחצית שנות ה-20 של המאה הקודמת, בניגוד למרכז המסחרי הישן, ה"זקן" ממנו רק בכ-20 שנה, וידוע היום בשמו "השוק הטורקי" אשר עבר "ניתוח השתלת לב-ריאה" והפך למתחם תיירות ובילוי בעיר התחתית.
המרכז המסחרי החדש עמד במרכז הפעילות הפיננסית של אותם ימים, בחיפה המנדטורית שהייתה המרכז הפיננסי של המנדט הבריטי ופעלו בה הנהלות הבנקים, חברות הספנות, הנמל, הרכבת וחברת החשמל. במרכז המתחם רחוב הבנקים, שבחלקו הייתה בו גם פעילות פיננסית קצת אחרת, ובמרכזו פעלו וסחרו חלפני הדולרים של "השוק השחור", בימים שלפני "רפורמת" שמחה ארליך, רפורמה שהעבירה את פעילות החלפנים מסמטאות חשוכות לדלפקי הבנקים.
