תצוגות האופנה של פריז בשבוע זה, מצליחות להדהים באיכות העיצוב שלהן, שגורמיה הם מעצבים צעירים ותוססים, שרובם לא מוכרים כאן. התצוגה המיוחדת מכולן הייתה של סטפן רולאן, צעיר מגודל שיער עד לכתפים, משופם ויפה תואר. מה שכה מייחד אותו מכל האחרים, כמו מאוריציו גאלאנט שיש לו משהו מהמשותף עם רולאן בקווי המיתאר והעיבודים של בדי השמלות, או ליאנה סרגנקו היותר בוהמית וצבעונית, עם הרבה חצאיות מיני נפוחות שהסתיימו כמכנסי שורטס, - המייחד אותו הוא היותו קלאסי בצורה מושלמת, ממש הוט-קוטור, יחד עם חידושים נועזים שלעומתם איסיי מיאקי נראה כמו פסל מהדור הקודם. יצירותיו-פסליו של סטפן רולאן, שהוא מכנה אותן "פסלים" מתאפיינות בשני דברים: חשיפה מרובה של הירכיים העטויות טול דק ושקוף, בשמלות הערב הארוכות, בעוד הקרסוליים עוטות אותה חומריות כמו בחלק העליון של השמלה, ומעוטרות אף הן. והדבר השני המופלא שביצירותיו - השימוש הכה יצירתי בקיפולי הבדים, עיצובם עד לכדי כדורים דקיקים ופגיעים, במקומות מרוכזים בכל פעם במקום שונה בשמלה. בין אם על כתף אחת, על חלק השמלה בקרסוליים, על הצוואר ועוד. או עיצוב הבדים בחומריות עבה יותר, תוך סלסולם לצורות פיסוליות של ממש. הדוגמניות שבחר כה דקיקות, ממש שדופות, שאכן הן נזקקות לשפע קיפולי הבדים, כדי לקבל קימורים נשיים. רובן(אולי הפתעה בתחום) ללא השתלות סיליקון בחזה, כך שדמותן באמת דקיקה, וגם אם יש מחשוף-חריץ עד למתניים - לא רואים את כל החלק המוצנע, אלא אם כן הדוגמנית עשתה שיפוץ לחזה. חידוש נוסף - הגובה של נעלי הפלטפורמות הוכפל, עד שדוגמנית אחת התוודתה שהם גורמים לה להיתמר לגובה 2 מטר !!! בין כל הדוגמניות גבוהות הקומה, נראתה דמותה של פליטת הריאלטי האמריקנית קים קרדאשיאן כגמדה אמיתית ומגוחכת. זו תוצאה של מה שהתקשורת גורמת לדעת הקהל, בהכתיבה הערצת פסיאודו-אלילים חסרת טעם. כל התצוגה של סטפן רולאן התבססה על שחור ולבן, בעיקר לבן. הצבע שהוא כה קייצי ומלבב. אם להשוות לפיסול - הרי הצורות שהוא מוסיף לכל יצירה ע"י עיצוב הבד - מזכירות את פסליה של לואיז בורז'ואה המנוחה, גדולת הפסלות של המאה העשרים. הכל חי, זקוף, מעוצב בצורה קשיחה משהו, בפרט בצווארונים ובסלסולי הבדים קרוב לצוואר, אך בעיקר בגלל הצורות הכדוריות שבורז'ואה נהגה לעצב בהם את פסליה, בצירוף צורות פאליות גם כן. הקישור שלו לקלאסיקה הובלט בכך שהוא שיתף בתצוגה את וותיקת הדוגמניות הצרפתיות, כרמן, שהיא בשנות השבעים שלה - יפה להדהים, עם שיער לבן אסוף שופע, שהאדרת שעטתה על החליפה שלבשה והייתה חלק ממנה, העניקה לה מראה זוהר של מלכה בתוך קובץ כל שלל הדוגמניות בסיכום התצוגה. נורית בת-יער חברתי, שהייתה בחייה מימוש כל כללי הלבוש הקלאסי המהודר, בלונדית זוהרת ומטופחת לא בצורה הרעשנית וההמונית שמקובלת היום, אלא ליידי פאר אכסלאנס, לבטח הייתה מתענגת על תצוגת אופנה זו של סטפן רולאן, וכותבת עליה, לו עדיין הייתה חלק מידיעות אחרונות, שם כתבה למעלה משלושים שנה. יהי זכרה ברוך.