אריתריאה והקשרים עמה מספקים הצצה לחלק הפחות גלוי של קשרי ישראל עם ידידותיה בעולם. אלמלא עשרות אלפי המסתננים מהמדינה האפריקנית האומללה, היא כנראה לא הייתה מגיעה לתודעת הציבור. כמו אצל רוב שכנותיה ליבשת, גם באריתריאה שולט דיקטטור אכזר, שוררים בה רעב ועוני, מלחמות פנימיות וחיצוניות, שירות צבאי כפוי ואיסור על התאגדות פוליטית.
כשאלה התנאים אין פלא שעשרות אלפים מעדיפים לברוח על-אף הסכנות שבדרך. למרות חשיבות הנושא, מבחינת ישראל לא המסתננים עומדים בראש סדר העדיפויות של יחסי שתי המדינות. קודם להם הביטחון הלאומי. אלא שבין הסוגיות יש זיקה חזקה. נהירת האריתריאים לא רק שינתה את מרקם האוכלוסיה בתל אביב, בערד ובאילת אלא פגעה קשות בקשרי ירושלים-אסמרה.
הנשיא הנצחי איסאייס אפוורקי היה בעבר חבר קרוב של ישראל. הוא קיבל סיוע מישראל במאבק לעצמאות אריתריאה וכשלקה במלריה המוסד הטיס אותו ארצה והציל את חייו. שנים רבות החזיר טובה תחת טובה. לאחרונה כעס מאוד על כך שישראל מקבלת בזרועות פתוחות את אזרחיו. "במקום להראות את הדלת למי שצריכים היו להיות חיילים שלי, אתם מעניקים להם אישורי עבודה. הסירוב להחזירם לאריתריאה משרת את התעמולה של אתיופיה השכנה כאילו אצלי יסבלו עינויים או רצח. אתם יודעים שהמצב אצלנו לא שונה מכל מקום אחר. ככה לא מתנהגים בין חברים", טען.
כיום הגדר בולמת את המסתננים ויש מאמצים להחזיר את המסתננים אף שאפוורקי כבר אינו מעוניין בהם. מה שבטוח, סוגיית המסתננים פגעה קשות באינטרסים הישראלים שיש לישראל בקרן אפריקה. מיקומה הגיאוגרפי הוא המפתח להבין מדוע מי שהייתה "קולוניה פרימיג'ניה", המושבה הבכורה של איטליה בקרן אפריקה, נחשבת כזו כיום עבור ישראל.
בתוך ים של מדינות עוינות משני צדי ים סוף - תימן, סעודיה, מצרים וסודן - אריתריאה היא בת ברית כמעט יחידה. היא יושבת על נתיב השיט והתעופה של ישראל למזרח אסיה, כלומר הודו סין ושאר מדינות חשובות. בין באב אל-מנדב לאשדוד, רק בנמלי אריתריאה יכולות ספינות ישראליות לעגון. על-פי פרסומים שונים בתקשורת הבינלאומית, לשתי המדינות היו קשרי מודיעין מפותחים מאוד. אם סודן, שכנתה המערבית, היא בת ברית של אירן ומי שמעבירה נשק לחיזבאללה ולחמאס, אין צורך להסביר עד כמה חשובה אריתריאה לישראל. אולי העצירה הסופית של המסתננים שעליה התבשרנו, תביא בכנפיה גם את שיפור הקשרים עם אריתריאה.