"נבי סמואל" או בשמו בעברית " קבר הנביא שמואל ". הוא אתר קבורתו של הנביא שמואל. האתר הקדוש לשלושת הדתות. היהודים, הנוצרים והמוסלמים. האתר נמצא צפונית לירושלים ,ממש על קוו התפר. מהאתר אפשר לראות את החומות אשר נבנו בשנים האחרונות כדי לחצוץ בין ישראל והרשות הפלשתינית. האתר נמצא צפונית מערבית לשכונת רמות, כאלף מטר ממנה. כיוון הנסיעה הוא רמות ואז תראו את השילוט שיוביל אתכם עד לאתר הקבורה. בזמן הנסיעה תראו מצודה בראש ההר, מצודה צלבניית יפיפייה.
המצודה משמשת כיום מקום תפילה הן ליהודים, הן לנוצרים והן למוסלמים. אתר הקבר הוא מקום קדוש. הכניסה חופשית בכול ימות השבוע גם למטיילים בשבת. אתר הקבר והמצודה הם בגובה של תשע מאות ושבע עשרה מטר מעל גובה פני הים. מהאתר ניתן לראות כמעט את כל ירושלים, מכיוון שההר שבו נמצא האתר הוא הגבוהה ביותר בסביבה כולה. הנוף הנשקף מהאתר מדהים ביופיו. במורדות האתר לצד הצפוני שלו יורדים בשביל עפר נוח להליכה ומגיעים למעיין שופע מים, המעין פורץ מבטן האדמה ,הוא יוצא ממערות אשר נוצרו בהר במשך השנים, אך יש להיזהר ולא להיכנס לתוך המערות מסכנת נפילה, החלקה ושבירת עצם חלילה.
היסטוריית האתר הצלבנים אשר היו בארץ ישראל בשנת 1173 בדרכם לעבר רמלה זיהו אותה כ"רמה". הם מצאו במקום במקרה את עצמותיו של הנביא שמואל על-פי גרסתם, ועל כן החליטו לקבור את עצמותיו במקום שהם מזהים כ"שילה". במסורות יהודיות מסוימות מזהים את נבי סמואל כאתר בו נבנה "משכן גבעון". גם המוסלמים מסתמכים על הגיאוגרף המוסלמי "אלמאקאדיסי" אשר התגורר בירושלים בסוף המאה העשירית. הוא מזהה את כפר "דיר צמואיל" כאתר קבורתו של הנביא שמואל. הכוונה כמובן "נבי סמואל". הארכיאולוגים של ימנו חושבים כי המשכן שכן בסמוך לאתר שבו כיום קבור הנביא שמואל. מאז האתר מקבל את שמו בשם" נבי סמואל".
היהודים מנסים לאורך השנים להקים במקום יישוב יהודי. בשנת 1886 היה אחד הניסיונות הראשונים והרציניים להתיישבות יהודית במקום. חברת "נחלת ישראל "רוכשת את הקרקעות בסביבה ומנסה להקים במקום את ההתיישבות היהודית., שמה של ההתיישבות היה" רמה" או בשמו האחר " נחלת ישראל". הדבר לא היה קל אבל בשנת 1895 מגיעים עולי תימן, כשלושה עשר במספר והם מצליחים בנחישותם ואמונתם במקום הקדוש הזה. הם נאחזים בקרקע, כאשר עיקר עיסוקם הוא חקלאות, עבודות קדרות ועוד, כאשר מי המעיינות הרבים באזור מאפשרים להם את הקיום החקלאי במקום.
בזמן מלחמת העולם הראשונה נערכו קרבות קשים בין הצבאות של צבא הוד מלכותה, צבא בריטניה ובין הצבא העותומני. בקרבות אלו נחרב הישוב העברי במקום, נגרם נזק רב לכל האתר והסביבה, דבר המאלץ את הישוב היהודי לעזוב את המקום. לאחר ארבע וחצי שנים חוזרים היהודים ומתיישבים בשנית במקום. הישוב לא מצליח לשרוד זמן רב והוא נעזב לאחר מספר שנים בשנית.
בזמן מלחמת השחרור כוחות חטיבת הראל של הפלמ"ח, הגדוד הרביעי של החטיבה מנסים לכבוש ולשחרר את האתר, אבל נסוגים כאשר הגדוד מאבד את מרבית לוחמיו. אפשר לראות במקום גם כיום בצורה ברורה את השוחות ששרדו מאז והיו מקום למסתור לחיילי הלגיון הירדני שטבחו בחייל הגדוד הרביעי של חטיבת הראל. בגלל האבידות הקשות מתקבלת ההחלטה בחטיבת הראל ובהנהגת הפלמ"ח לסגת סופית מהאתר. חטיבת הראל חוזרת לאתר פעם נוספת במלחמת ששת הימים. החטיבה נלחמת בלגיון הירדני ומצליחה לשחרר את קבר הנביא שמואל משלטונם של הירדנים. בשנת 1971 מוכרז השטח כגן לאומי, לצורך כך מפונים מהאזור כל תושביו הערבים. זה האתר אשר אני ממליץ בחום לטייל ולבקר בו.
האתר כיום האתר נוח לגישה, בכניסה לאתר ישנה חנייה נוחה, שירותים למטיילים. בכניסה ישנו מתקן של הרשות הלאומית לטבע וגנים. החומר על האתר מחולק בחינם לבאים בשעריו. במקום ישנו בוסתן מרהיב. מעיין מים שופע מרהיב ביופיו, הטיול נוח לכל הגילאים כולל לנכים ולילדים. אפשר לרדת לחלק התחתון של המבנה שם קבור הנביא שמואל , המדרגות היורדות לקבר נוחות לירידה, אפשר לצפות בקבר, ישנה ירידה נפרדת לנשים ולגברים, הקבר גדול ומרשים. כל הסביבה יפיפייה. מומלץ בחום לבקר באחת מפינות החמד היפות שבאזור ירושלים.
בילוי נעים.
