סדרת רעידות האדמה מהיום בעוצמה 8 על-פי סולם ריכטר אשר פקדה את קו החוף הסמוך לאיי שלמה, ממחישה פעם נוספת את הסכנות הגלומות ברעידת אדמה בעוצמה גבוהה. האמור נכון גם ובמיוחד בישראל. ברעש האדמה באיי שלמה נהרגו חמישה אנשים ונפצעו כשמונים. מדובר באזור לא מאוכלס באופן המוני. בעיקר בעל אופי וצורה כפרית והבניה בו פשוטה ופרימיטיבית. בשל חוסר הצפיפות וריחוק מוקד הרעש מהיבשה נמנע אסון בשיעור גדול יותר. רעידות אדמה נוצרות בשל חיכוך לוחות טקטוניים שנושאים את היבשות. מה שקורה בעת חיכוך כזה, הוא שמשתחררת אנרגיה רבה בין הלוחות הטקטוניים, ופני הקרקע רועדים. באזורים מיושבים ובנויים בעיקר באזורים עירוניים הבנויים בניה רוויה, רעידת אדמה עלולה לגרום לנזק רב בנפש וברכוש, הכל בהתאם לעוצמת הרעידה ולאיכות הבנייה במקום. נכון להיום רעידות אדמה אינן ניתנות לחיזוי לטווח הארוך, לפחות לא באמצעים הטכנולוגיים והמדעיים העומדים לרשותנו. ישראל ממוקמת באופן מטריד ובעייתי ממש על מפגש של שני לוחות טקטונים כאלה, האזור המועד לפורענות הזה מכונה השבר הסורי אפריקני, והוא אכן היה מוקד לרעידות אדמה רבות, אשר ארעו לאורך ההיסטוריה של האזור. מדובר בעשרות רעידות אדמה שתועדו בהיסטוריה הכתובה של האזור. מבין המפורסמות שבהן, אפשר לציין את רעידת האדמה אשר החריבה את העיר בית שאן בתקופה הערבית הקדומה בשנת 749 לספירה וכן רעידת אדמה אשר החריבה את העיר צפת בשנת 1837. כאמור, במהלך ההיסטוריה ובכלל זה גם בזמן יחסית קרוב לזמננו, התרחשו בישראל רעידות אדמה חזקות וקשות, חלקן הרסניות. רעידת אדמה חזקה מסוגן, בדומה לזו שהתרחשה ביממה האחרונה באיי שלמה עלולה לקרות בישראל שוב ובכל רגע. הזמן אוזל והמצב מחמיר והולך אך לא מתחדש דבר על-פי הערכות של מומחים, מבנים רבים בישראל לא יעמדו ברעידה חזקה. הם צפויים לקריסה מיידית בזמן רעש אדמה על כל מי שמצוי בהם ועל כל תכולתם. מבנים אלה, לא נבנו על-פי התקן המחמיר לעמידות מבנים ברעידות אדמה (ת"י 413) שנכנס לתוקף רק ב-1975. לפיכך, כל מבנה שנבנה לפני שענף הנדל"ן לקח בחשבון את דרישות התקן החדשות ככל הנראה, לא עומד בדרישות ואיננו בטוח. על אלה מתווספים גורמי האקלים, הבלאי הטבעי, ועייפות החומר שפעלו על המבנים הישנים עשרות בשנים וכפועל יוצא מכל אלה, המבנים מהווים כיום בעצם מלכודת מוות לחיים בתוכם. למרבה הצער מתברר שהאזורים הללו שבהם מרוכזת עיקר המסה של בניה לא בטוחה ושלא על-פי התקן, ממוקמים באזורים הצפופים ביותר והפעילים ביותר קרי במרכזי הערים. לא ניתן למנוע את רעידות האדמה, אך ניתן להיערך לקראתן בפעולות חיזוק תשתית, חיזוק יסודות, עיבוי אלמנטים נושאי עומס ועמודים ובכך להקטין את הנזק שהרעידות עלולות לגרום. על הממשלה מוטלת החובה והאחריות העליונה והבלעדית לפעול לחיזוק מבנים שלא נבנו על-פי דרישות התקן ושאינם בטוחים כיום. בעצם ברור שבעת רעידת אדמה, כשזו תפקוד את המדינה, הם יתמטטו ויהרסו עד היסוד. כדי לגלגל מעליו את האחריות ולהעבירה מידיו אל העירייות, משרד הפנים מעודד חיזוק מבנים בתוכנית הקרויה תמ"א 38. תוכנית תמ"א 38 הוכנה ע"י מינהל התכנון במשרד הפנים ואושרה ע"י הממשלה במאי 2005. התוכנית קובעת מסגרת סטטוטורית המאפשרת מתן היתרי בנייה לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה ומעודדת את ביצוע החיזוק על-ידי מתן זכויות בנייה לשם כיסוי לפחות של חלק מעלויות החיזוק. כל זאת למבנים אשר הוצא להם היתר בנייה לפני 1.1.1980 ושכאמור על-פי ההערכה נבנו שלא על-פי התקן לרעידות אדמה. מלבד תוכנית התמ"א 38 המרכז עירונית, אין כל ישום בשטח של תוכנית כלל ארצית להערכות לרעידת אדמה. בעצם רוב המבנים הופקרו לגורלם ואין כל חשיבה ועשיה לגביהם. האזורים הלא עירוניים לא כלולים גם כך בתוכנית התמ"א 38 והאזורים שלא במרכזי הערים לא כלכליים לגבי קבלנים ויזמים המעדיפים לבנות באזורים המבוקשים והיקרים ממילא כדי למקסם רווחים. בתל אביב לדוגמה אושרו רק כמה מאות תוכניות מבין אלו שהוגשו לעירייה בכלל בנושא תמ"א 38 מאז 2005. מדובר בטיפה בים של בניינים הזקוקים לחיזוק מיידי ובהול לשם הגנה מפני השפעות רעידת אדמה חזקה. נוצר מצב שתוכנית תמ"א 38 הפכה עסק לכל דבר ועניין. הבניינים באזורים החזקים כלכלית והמתוחזקים ממילא זוכים למתנה בדמות אחוזי בניה מוגדלים, בעוד שבפריפריה ובשכונות חלשות סוציואקונומית - או שאין לגביהן תוכנית תקפה, או שאחוזי הבניה בהם לא ממומשים בפועל מחוסר כדאיות. כמות הבניינים שחוזקו עד כה בשנים האחרונות היא מזערית. הרוב המכריע של הבניינים הישנים אשר נבנו עד לשנות השמונים לא חוזקו ואינם ערוכים לעמוד ברעש אדמה חזק. הם מהווים מלכודות מוות לחיים בהם. מדובר בעשרות אלפי מבנים המאכלסים מאות אלפי תושבים. על תחום ההערכות לנושא רעידות אדמה לקח לממשלה ללמוד כשלושים שנה מיום הקמתה ב-1948 ועד החלת התקן בשנת 1980. לערוך תוכנית לטיפול בנושא לקח עשרים וחמש שנים נוספות משנת 1980 ועד לשנת 2005 - שנת החלת תוכנית התמ"א 38. כמה שנים נוספות נצטרך ולהמתין עד שכשלון תוכנית התמ"א 38 מבחינה כמותית, התוצאות הדלות שהיא מספקת והזמן המתארך וההולך ואוזל עד שהנושא הכל כך מסוכן הזה של הערכות ברמה של כלל מדינה, לבעיית רעידות האדמה יזכה לטיפול הולם?