עדיין לא נרגעו הרוחות מחשיפת שיווקו בעולם של בשר הסוסים באריזות של מזון קפוא, שאמורות היו להכיל, לאמיתו של דבר, בשר-בקר. החשיפה מתייחסת ל-16 מדינות אירופאיות, שעל-פי הדיווחים נפלו, בסך-הכל, קורבן להונאה שיווקית.
האמת ניתנת להיאמר כי אכילת בשר-סוסים, אף שאינה נחשבת כמסכנת את הבריאות, מותירה בפי רבים וטובים טעם רע במיוחד. ובכל זאת, בצרפת, למשל, נוהגים רופאים להמליץ להורים להאכיל את ילדיהם החולים והחלשים בבשר-סוס כסגולה לחיזוק המערכת החיסונית שלהם.
גם בחלקים רבים אחרים של יבשת-אירופה, מאיסלנד ועד לאיטליה, מעדיפים מי שרואים את עצמם כאניני-טעם את בשר הסוס על פני אומצת הבקר השיגרתית. גסטרונומים איטלקים אף יודעים לרומם את תחושת העונג שבאכילת סטייק-טרטר מבשר-סוס, לעומת כל בשר אחר הנראה בעיניהם תפל למדי.
מפי הסוס רופאים בסקוטלנד משבחים את, מה שהם מכנים, "יעילותו" של בשר הסוס העשיר בברזל וממליצים את אכילתו לעיתים קרובות במיוחד לנשים בהריון. באירלנד, לעומת זאת, נוהגים להמליץ על הבשר הזה לילדים הסובלים מאנמיה, ואילו בבלגיה נוהגים לאכול אותו כבשר נא, הנחשב שם למעדן טעים ועדין במיוחד כאשר צולים או מבשלים אותו לזמן קצר. גם האוסטרים, מסתבר, אינם טומנים את ידיהם בצלחת ומתענגים על כופתאות ממולאות בבשר-סוס.
מסתבר שלא רק הסוס מככב בחדשות הגסטרונומיות. גם החמור! ברומניה, למשל, התגלו באחרונה בבתי המטבחיים מאות-אלפי חמורים שחוטים שסופקו לאוכלוסיה המקומית, מה שמזכיר לא במעט את השחיטה השחורה שהייתה נהוגה בשנים עברו בארץ, כאשר בשר-חמור שווק מתחת לשולחן, הרחק מעיניהם הרואות של הממונים הרשמיים על השחיטה, ושהגיע למסעדות לא מעטות במסווה של בשר כשר.
טעם הכלב מסתבר שגם בשר הכלב לא נעדר מן השולחן הקולינרי. בארצות המזרח הרחוק, בעיקר ביפן ובקוריאה, הוא נחשב למעדן גסטרונומי של ממש. אחד ממכריי, ישראלי ששהה ביפן לרגל ביקור, גילה את אוזני על מסיבה שערכו לכבודו מארחיו ושבה הוגש לכבודו צלי של בשר-כלב. למותר לציין כי טעמו המבחיל של בשר הפיגולים נותר בפיו עוד זמן רב לאחר הארוחה המאולצת הזו.
גם מקומו של הצב לא נפקד בצלחת. בצרפת, למשל, נחשב מרק הצבים למעדן גסטרונומי, וכמוהו גם רגלי-צפרדעים, העולים על השולחן המקומי כפתיח לארוחה. לעומת זאת בסקוטלנד מתים על בשר-ארנבות, ובקיבוצי השומר הצעיר בעבר נהוג היה להגיש לארוחת-צהריים בשר של שפנים.
