הריון מהניסיון הראשון

רצוי לאמץ אורח חיים בריא לקראת ניסיונות הכניסה להריון. זאת, כדי לזרז את התהליך. פעילות גופנית ושמירה על תזונה מאוזנת, לצד הימנעות מעודף משקל או מתת-משקל (BMI אידיאלי לפני הריון בין 25-20), חיוניים בעת הכניסה להריון. מומלץ להימנע מתרופות שונות שייתכן שמשפיעות לרעה על הביוץ כמו משככי כאבים וכן להפחית בצריכת קפאין ולהפסיק לעשן.

טיפים נוספים:

• אישה שסובלת מבעיה בבלוטת התריס חשוב שתבוא מאוזנת להריון;

• במידה ויש מחלת רקע המחייבת נטילת תרופות, התייעצי עם רופאך האם ניתן להפסיק את התרופה במהלך ההריון, האם יש צורך בהחלפתה או יש צורך בנטילה רגילה שלה גם בהריון;

• סיימי טיפולי שיניים ובצעי צילומים נדרשים;

• יש להפסיק כמובן אמצעי מניעה אם לקחת, תוך כדי הקפדה על נטילה של חומצה פולית המפחיתה סיכון למומים;

• בצעו יעוץ גנטי למחלות שכיחות לפי מוצא במידה ולא ביצעתם זאת קודם לנישואין;

• להשגת הריון יש צורך במערכת מין תקינה, כלומר: קיום שחלות, חצוצרות ורחם, קיום ביוץ, וכן זרע תקין. כל פגיעה באחד מהם, יכול להביא לבעיית פריון.

מרבית ההריונות מושגים כאשר היחסים היו תוך שלושה ימים לפני הביוץ ויש לכוון את קיום היחסים למועד זה, אם כי קיימים גם מקרים של הריונות שהושגו שישה ימים לאחר הביוץ ושלושה ימים לאחר-מכן. עם זאת, חשוב לדעת שזרע יכול לשרוד באישה ולהפרות ביצית שלושה עד חמישה ימים לאחר חדירתו. הביצית ניתנת להפריה בין 12 ל-24 שעות לאחר הביוץ. כמו-כן, ידיעת תזמון הביוץ חשובה ביותר במטופלות במרפאת פריון לשם תזמון הזרעה או שאיבת ביציות. 15% ממקרי אי הפריון נובעים מבעיות בביוץ, ולכן חשוב לברר מהו מועד הביוץ. המחזור החודשי הוא תהליך בו מבשילה ביצית מדי חודש בתוך השחלה ויוצאת אל החצוצרה וממנה לרחם מתוך תקווה לפגוש זרע שיפרה אותה ליצירת עובר. במידה ולא חלה הפרייה - רירית הרחם מתקלפת ונושרת בצורת הדימום הווסתי. מחזור הווסת משתנה באורכו מאישה לאישה, מעט מאוד נשים (15%) בעלות מחזור ווסת מסודר ומדויק של 28 ימים. לרוב, השונות רבה יותר ונעה באופן גס בין 35-25 ימים. לפחות 20% מהנשים חוות מחזורי ווסת שאינם סדירים. אורך המחזור אינו מעיד על פריון האישה, אך מחזורי ווסת מועטים יכולים להעיד על בעיית פריון. הביוץ מופיע בדרך-כלל כ-14 ימים לפני הווסת הבאה, מה שמאפשר לזוג לתזמן יחסים סביב הביוץ.

• מדידת חום גוף: הביוץ מופיע יום לפני עליה בחום גוף. עליה זו של 0.5-0.2°C מושפעת מהעליה ברמת הפרוגסטרון. לשם כך יש צורך במדידה קבועה במדחום רגיש בשעה קבועה בבוקר, לאחר השכמה לפני קימה מהמיטה. השיטה אומנם, פשוטה, זמינה וזולה, אך יש לה חסרונות:

• החמצת מועד הביוץ מכיוון שהמדידה מצביעה כבר על קיומו של ביוץ - חום הגוף נופל לנקודה הנמוכה ביותר יום לפני הביוץ או יום לאחריו. לכן, לא ניתן לזהות בדיוק נקודה זו עד לאחר הופעת עלייה בטמפרטורה;

• החום יכול לעלות גם מסיבות אחרות שאינן קשורות לביוץ.

• ערכות ביוץ: הביוץ מתרחש 12-10 שעות לאחר העליה ברמת ההורמון LH ו-24 עד 36 שעות לאחר השגת רמות שיא של אסטרוגן. על בסיס שינויים הורמונליים אלו, פותחו ערכות ביוץ שונות, המדויקות ב-99%:

• זיהוי LH בשתן: קיימות ערכות שונות, כמו סנסוטסט, לייף ועוד, המזהות את העליה בהורמון ה-LH שמופיעה באמצע המחזור ונמשכת כ-50 שעות מתחילתו לסיומו. ל-LH זמן מחצית חיים קצר, לכן, המבחן יהיה חיובי ליום או יומיים בלבד;

• זיהוי אסטרוגן ברוק: ערכת ביוץ רב-פעמית באמצעות רוק (כמו Ovalook) המתריעה ארבעה ימים לפני הביוץ לפי ריכוז המלחים ברוק המושפע מרמת האסטרוגן בדם. עדיף להשתמש בערכה בבוקר לפני האוכל והשפעתו על הרוק.

• ריר צוואר הרחם: הריר הצווארי משתנה לאורך מחזור הווסת בהשפעת השינויים ההורמונליים. הימים של שיא הפרשת הריר מעידים בדרך-כלל, על הימים הפוריים ביותר בהם אמור להיות ביוץ משוער. בזמן זה, הריר צלול עם יכולת מתיחה מרובה. שיטה זו טובה לנשים המכירות את גופן ואינן חוששות מהחדרת אצבע לנרתיק ומישוש הריר הצווארי;

• מעקב רפואי: ניתן לבצע תזמון ביוץ על-ידי מעקב רפואי הכולל מדידת רמות הורמונים בדם ושילוב עם בדיקת על-שמע (Ultra-sound): מעקב זקיקים לאיתור זקיק מוביל, בחינה של קיום ריר הצוואר, ובחינת מראה ועובי רירית הרחם. מעקב זה הוא היעיל ביותר, אך דורש התערבות חיצונית והפרעה למהלך היומי ולכן מומלץ לא לבצעו בתחילת הדרך;

• תזמון ביוץ באופן תרופתי: ניתן להיעזר לתזמון הביוץ בתכשירים על בסיס ההורמון HCG שונים הקיימים בשוק. בכל מקרה הם אינם מומלצים בתחילת התהליך.

לסיכום, למרבית הזוגות די בהמלצה של קיום יחסים פעמיים בשבוע לשם השגת הריון. מומלץ לקיים יחסים בתדירות גבוהה סביב מועד הביוץ, לפחות אחת ליומיים מחמישה ימים לפני הביוץ ועד ליום שלאחריו. גם אם ההריון המיוחל לא מגיע במהירות, חשוב לא להתייאש מוקדם מדי, ולהמשיך לנסות.