בימים אלו נפתחה תערוכה חדשה במוזיאון ישראל, הנקראת: "הורדוס - מסעו האחרון של מלך יהודה", וזאת בעקבות תגלית מרעישה של פרופ' אהוד נצר, שחקר ארבעים שנה ומצא לבסוף את קברו של הורדוס בהרודיון. שם גם מצא את מותו לאחר שנפל לרגל עבודתו וחפירתו באתר. התערוכה בעצם מוקדשת לזכרו של פרופ' נצר. אצרו אותה דויד מבורך וסילביה רוזנברג.
הורדוס היה ועדיין דמות שנויה במחלוקת. הוא צאצא למשפחה אדומית, אנטיפטרוס, שהתגיירה עוד בתקופת החשמונאים. כמו רוב האדומים שנכבשו עם כיבוש המלך יוחנן הורקנוס במאה השנייה לפנה"ס, כך גם משפחת הורדוס בחרה להתגייר ולא להיות מגורשת.
הורדוס קיבל תפקיד חשוב בגיל עשרים וחמש מאת ממלכת רומי, שחיפשה נאמנים בארץ ישראל, והתמנה לנציב הגליל, שם היה עליו לדכא מרידות של יהודים, חוזרות ונשנות, שלא הסכימו עם שלטון העריץ הרומאי. כך מספר לנו יוסף בן-מתיתיהו, בספרו "קדמוניות היהודים", ספר 13, פרק 9.
עם פלישת הפרתים לא"י ולסוריה בשנת 40-38 לפנה"ס, נסע הורדוס לרומא והצטרף לליגיונותיה. הוא לא בחל בדיכוי ובאמצעים אכזריים אחרים נגד יריביו היהודיים, עד שהעיר ירושלים נכבשה בשנת 37 לפנה"ס והוא הפך מלך יהודה, מינוי מטעם הרומאים.
לאחר מינויו וכוחו השלטוני העצום, ניסה למצוא חן בעיני היהודים, והתחתן עם מרים החשמונאית, הוא ידע עד כמה חשוב לעם היהודי לשמר את זכר גיבוריו, ובפרט את מלכות בית חשמונאי. מרים ילדה לו שלושה ילדים. אך עם הזמן הורדוס האדומי לא בטח באיש סביבו, גם לא במשפחתו. מרים הואשמה בבגידה, והוצאה להורג בפקודת הורדוס בעלה, כמו גם אמה אלכסנדרה ושניים מבניו. בכך חשב הורדוס להיפטר מבית-חשמונאי האהוב כל-כך על העם. העם שנא אותו עד מותו בשנת 4 לפנה"ס. הוא נקבר בהרודיון ועם מותו בא קץ למלכותו עקובת הדמים, אך גם המשגשגת מבחינה כלכלית-מסחרית והערים והמבנים אותם בנה המלך הזר והשנוא על העם. הורדוס היה הבנאי הגדול של ארץ ישראל, בימיו ירושלים הייתה אחת הערים היפות במזרח, ובה בית-המקדש המפואר.
התערוכה במוזיאון ישראל היא ייחודית בעולם, היא משקפת את הישגיו של הורדוס, בממצאיה, בשחזורה, וכן בסרטי הווידאו המשקפים את אחד השליטים הגדולים, שבנו את ארץ ישראל בתקופת העולם העתיק.
יותר ממאתיים וחמישים ממצאים ארכיאולוגיים נמצאים בתערוכה, ביניהם קבר של הורדוס, אמבטיה מארמונו בקפריסין, שיחזור קיר מארמונו, ספר של יוסיפוס פלביוס בלטינית משנת 1470 לפנה"ס, מבנים מקפריסין, מיריחו, ייבוא ממלכתי של מזון בכדים, העיר קיסריה על ההיפודרום שלה, מצדה עם הארמון הצפוני, דיוקנאות של קיסרים מרומא, כמו: אוגוסטוס, אנטוניוס, קליאופטרה ואחרים. מכל הממצאים אפשר ללמוד על תולדות האזור בכלל, ועל ארץ ישראל בפרט מבחינה פוליטית, אדריכלית ואסתטית.
