בשבוע החולף התכנסו נציגי שש המעצמות המייצגות את הקהיליה הבינלאומית בעיר אלמאטי בקזחסטן לסבב שיחות נוסף עם אירן בדרג גבוה, במטרה מוצהרת לשים קץ לתוכניתה הגרעינית של אירן ולהניא את
אחמדינג'אד מנסיונותיו להשיג נשק גרעיני למטרות צבאיות.
נציגי קבוצת המדינות הידועה כ-P5+1 - ארצות-הברית, בריטניה, סין, רוסיה, צרפת וגרמניה, קיימו אשתקד מפגשים עם נציגי אירן באיסטנבול, בבגדד ובמוסקבה בניסיון למצוא פריצת דרך דיפלומטית לפתרון משבר הגרעין עם אירן שהסתיימו ללא תוצאות ממשיות. נציגי טהרן גורסים מאז ומתמיד כי תוכנית הגרעין נועדה למטרות אזרחיות, ובעיקר לייצור חשמל, וכי העשרת האורניום תשמש לצרכים רפואיים. אירן גם טוענת כי באופן כללי, כל פעילותה מתנהלת בהתאם לחוק הבינלאומי, ולכן היא לא תוותר על זכותה ואינה מוכנה לקבל על עצמה מחויבויות שהן מעבר לאלה המבוססות על האמנה לאי-הפצתו של נשק גרעיני (NTP).
בעקבות כשלון השיחות עם אירן אשתקד, הגיעו ראשי מדינות המערב למסקנה כי יש להפעיל נגד אירן אמצעים חמורים. זאת, אפילו אם הן עצמן תידרשנה לשלם על כך מחיר כתוצאה מהאמברגו על משלוחי נפט מטהרן, כמו מציאת מקורות דלק חלופיים ועריכת שינויים במערכות הכלכלה שלהן.
סנקציות "נושכות" ו"משתקות" ארה"ב סימנה את המגזר הפיננסי של אירן כחשוד בהלבנת כספים משמעותית, ובהמשך יזמה חקיקה נגד הבנק המרכזי של אירן. האיחוד האירופי מצידו הכריז במקביל על אמברגו על משלוח הנפט מאירן, ובריטניה - מדינה מובילה בעולם בתחום הביטוח הימי - הפסיקה לבטח את מיכליות הנפט האירניות. אך חרף הלחץ הכלכלי שגרם בעיקר לנזק למטבע האירני ולאינפלציה הכרוכה בכך, לא הצליחו מדינות המערב להניע את הדינמיקה של משא-ומתן יעיל עם אירן.
בהמשך להכרזה על הסנקציות, החלה ארה"ב לשגר לעבר טהרן איומים צבאיים שהוגדרו כחלק מהאינטרס של הביטחון הלאומי של ארה"ב. כצעד מעשי, היא הגבירה את נוכחותה הימית במימי המפרץ הפרסי. בנוסף, שרת החוץ של האיחוד האירופי קתרין אשטון ניצבה איתנה בסירובה להפצרות חוזרות ונשנות של אירן לבטל את האמברגו על הנפט, למרות שחלק ממדינות אירופה נטו להיענות לבקשה האירנית.
נציגי המעצמות P5+1 התכנסו שוב בשבוע החולף, והפעם באלמאטי שבקזחסטן, לאחר הפרסום של דוח חדש של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית - סבא"א. מן הדוח עולה כי אירן הגבירה את תהליך העשרת האורניום - התקינה 180 צנטריפוגות מתקדמות ולצידן צנטריפוגות ריקות במתקן בנתנז שיאפשרו להאיץ משמעותית את ההצטיידות בחומר בקיע שממנו ניתן לייצר פצצות אטום.
יתר על כן, הדוח מפרט את המשך הפעילות של המרת אורניום מועשר לדלק גרעיני, כאשר אירן הגדילה ל-167 ק"ג את מאגר האורניום המועשר שלה ברמה של 20 אחוז. לפי נתונים אלה ניתן לחשב בנקל את הזמן שיידרש לטהרן להשיג פצצת אטום שלהכנתה נדרשת כמות של כ-250 ק"ג של אורניום מועשר ברמה גבוהה.
ד"ר אמילי לנדאו, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי המנהלת את פרויקט בקרת הנשק וביטחון אזורי במכון, סבורה כי בעיית הגרעין האירני זוכה כיום לפחות תשומת לב בעולם. לפיכך, הדינמיקה של השיחות פחתה, ובעצם מאז תחילת הקדנציה השנייה של
ברק אובמה נוצר בלבול בכל הקשור לאסטרטגיה של המעצמות, ובייחוד לזו של ארה"ב.
כל האופציות עדיין פתוחות מזכיר המדינה של ארה"ב
ג'ון קרי אמר עם פתיחת השיחות בקזחסטן שהוא מקווה כי אירן תבחר להתקרב לפתרון דיפלומטי וכי השיחות יקדמו את הדיאלוג עם אירן. קרי חוזר למעשה על הכרזותיו של סגן נשיא ארה"ב
ג'ו ביידן, שהדגיש את חוסר רצונו של ממשל אובמה להיכנס למלחמה עם אירן ואת הצורך לחדש את השיחות הדו-צדדיות בין וושינגטון לטהרן. במקביל, הכריז הבית הלבן על מחויבותו העמוקה של הנשיא האמריקני למנוע מאירן השגת נשק גרעיני, אך הדגיש כי הוא מעדיף לעשות זאת בדרכים דיפלומטיות.
ההצעות לפתרון הן בלתי ברורות, מבולבלות, ולא ידוע עד כה אם ארה"ב יוזמת את חידוש השיחות הדו-צדדיות עם אירן, או שמדובר בבלון ניסוי תוך כדי הליכה בין הטיפות.
חוסר בהירות נוספת נסכה הודעתו של שר ההגנה האמריקני היוצא ג'ון פנטה כי ארצו החליטה, מסיבות תקציביות, שלא להמשיך ולהחזיק שתי נושאות מטוסים של כוחות התקיפה במפרץ הפרסי, ונותרה העובדה הצבאית שבכל האזור הימי העצום הזה של המפרץ הפרסי, הים התיכון והחלק הדרומי של האוקיאנוס ההודי הגובל ביבשת אפריקה תהיה רק נושאת מטוסים אמריקנית אחת.
ברוח הליכתה של ארה"ב בין הטיפות, אמר שר החוץ לשעבר של בריטניה ג'ק סטרו כי מדיניות ההכלה (containment) ביחס לאירן עדיפה על פעילות צבאית נגדה, וכי כדאי להציע לטהרן תמריצים להתנהגות טובה במקום האיומים להילחם בה, בעיקר נוכח הכישלון של המדיניות הבריטית במאה הקודמת. הדיבורים על הכלה במקום על התמודדות ויצירת ציפיות אצל האירנים להקלת הסנקציות הם לדעת ד"ר לנדאו סוג של פתרון מעוות של המעצמות בבואן לשאת ולתת עם אירן. ניסיון ההכלה מקרין חולשה ומחליש את העמדה המשותפת שנקטו מדינות המערב כלפי האיום של הגרעין האירני.
פרשנים בעולם סבורים כי הפרופיל הישראלי הגבוה בסוגיית הגרעין האירני והצגת עמדה ששולבה ברמזים עבים בדבר נכונותה של ישראל לפעול ואף לתקוף צבאית את מתקני הגרעין של אירן כמוצא אחרון - זכתה להד חיובי במדינות המערב. יתר על כן, בתחילת השנה שעברה, העריכה ארה"ב כי ישראל שוקלת לתקוף את מתקני הגרעין באירן כבר באביב אשתקד, ומאוחר יותר העריכו בוושינגטון כי חלון ההזדמנויות של ישראל עשוי להיות בסמוך לבחירות בארה"ב בנובמבר האחרון.
נאומו של ראש הממשלה נתניהו בפני באי העצרת הכללית של האו"ם בכינוס האחרון שלה התפרש כמסר שההתקפה הישראלית לא תבוא לפני הבחירות בארה"ב. ישראל קיבלה רוח גבית בנאומו של אובמה בוועידת שדולת איפ"ק שבו דחה את המדיניות הרכה כאופציה להתמודדות עם שאיפות הגרעין של אירן, בציינו כי ממשלת ארה"ב קשובה לחששותיה של ישראל.
במהלך מערכת הבחירות לנשיאות באמריקה חל שינוי בדינמיקת הוויכוח, וזה הוסט מן ההתמקדות הבלעדית בשאלה האם תתרחש תקיפה ישראלית, לדיון בהצבתם של קווים אדומים, תוך ציון תאריכי יעד לאיום הממשי של אירן.
בהופעותיו הפומביות בארה"ב תבע נתניהו מן הממשל האמריקני להתייחס לקווים האדומים. קברניטי המדיניות האמריקנית לא נענו לקריאה, ותשומת ליבה של ארה"ב הוסטה יותר ויותר לעבר ישראל כמי שהפכה ל"הבעיה", כשארה"ב מתבצרת בעמדה שעדיין יש זמן דיפלומטי. בו בזמן, אירן ממשיכה לקדם את תוכניות הגרעין שלה ומשתתפת בשיחות כמו אלו שהתקיימו השבוע, שתוצאתן המעשית היא משיכת זמן.
בשיחות שזה עתה התקיימו בקזחסטן הוחלט כי הסבב הבא של השיחות יתקיים באיסטנבול שבטורקיה, כאשר אלו ייערכו בין מומחי גרעין משני הצדדים. לאחר מכן יתקיים סבב נוסף בקזחסטן בדרג דיפלומטי, אולי תוך ציפייה כי בבחירות הקרובות באירן ייבחרו מדינאים שיובילו לשינוי חיובי ביחסה של טהרן.
אלוף (במיל.) עמוס ידלין, מי שכיהן כראש אמ"ן וכיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ציין לפני כשבועיים כי עובדתית, ברשות אירן נמצאים כל החלקים הדרושים לבניית פצצה קטלנית, וכי היא זקוקה לארבעה עד שישה חודשים בלבד כדי להשלים את בנייתה.
הן המודיעין המערבי והן בזה הישראלי מעריכים כי בזמן ביקור אובמה באזור אירן ומנהיגיה ובראשם האייטולה עלי חמנאיי יכריעו אם להתחיל לבנות פצצת אטום, או לוותר על הרעיון ולשאת ולתת ברצינות עם מדינות המערב. ביקורו הצפוי של אובמה בירושלים עשוי להתפרש כאיתות מצידו כי אם תבחר טהרן בדרך הבלתי רצויה והבלתי הגיונית, היא תעמוד כנראה בפני האופציה הצבאית האמריקנית והישראלית, כל אחת לחוד או שתיהן יחד, ללמדנו כי כל האופציות עדיין פתוחות.
