האגודה לזכות הציבור לדעת, שאומרת כי דווקא היא הייתה הראשונה שהרימה את דגל המאבק בנושא
הדרת הנשים בתחנה, כבר בדצמבר 2010. פרופ' אלי פולק, יו"ר האגודה, אמר שכבר "מתחילת הדרך טענו בפני
הרשות השנייה, כי לא ייתכן שרדיו הפועל בזיכיון של המדינה, יתנהל באופן המנוגד לאחת מזכויות היסוד בה. מה שהיה נראה לנו כדבר מובן מאליו הפך למאבק שנמשך קרוב לשלוש שנים.
נתוני סקר TGI מראים כי אחוזי ההאזנה לקול ברמה אחרי שהכניסה נשים לשידוריה, לא זו בלבד שלא ירדו אלא אף עלו. פולק: "אט-אט, שלב-שלב. בתחילה רק שעה בשבוע בה נשים מורשות לדבר, אחר כך העלאת בעלות תפקידים וכן הלאה. טענות התחנה כאילו העלאת נשים לשידור תפגע באחוזי האזנה, התבררו כמופרכות, אחוזי האזנה רק עלו. החלטת היועמ"ש היא השלב האחרון בתיקון שהתבקש ממזמן. אנו מצרים על אופן התנהלות הרשות השנייה בנושא זה, ומצפים כי תאכוף את ההחלטה כראוי".
מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, נילי בן-גיגי, רואה בפתרון הבעיה באופן הדרגתי ובהידברות גישה שנותנת יד להפרת חוק ומכשירה את השרץ. "תחנת הרדיו קול ברמה עברה, בידיעה ובהסכמה של הרשות השנייה, על החוקים הללו. האם הייתה ננקטת גישה הדרגתית והידברות גם כלפי תחנה שהייתה מחליטה לא להעלות לשידור אתיופים, ערבים, חרדים או כל מגזר אחר?".
לדברי בן-גיגי, ההסדר שערכה הרשות עם התחנה, היה רק בגלל הלחץ הציבורי. "כל מי שעקב אחרי הפרשה הזו מבין, ששום דבר לא זז בסיפור הזה בלי שיאלצו ויכפו בכוח גם על התחנה וגם על הרשות השנייה, ואני אומרת את זה באמת בצער. זה ממש מאכזב. אנחנו מקווים מאוד שהמלצות צוות היועמ"ש יהוו את נקודת המפנה בגישה של הרשות השנייה בטיפול בנושא", דבריה.