איך הפכו הישראלים - אחרי שלפני כמה עשרות שנים הגיעו למסעדה וביקשו "תביא לי משהו לאכול" ובמקביל התאהבו במטבח התימני והמזרח תיכוני, ונעשו זוללי פלאפל, חומוס, פיתות ושווארמה - לזוללי סושי וללקוחות מסעדות אסיאתיות? לא קל להבין. מאידך-גיסא, הישראלים, כמו העולם כולו, אוכלים הכל. כל תקופה והטרנד ההיסטרי שלה. גם הישראלים גילו את העולם הגלובאלי, את סקרנות החך, את המשקאות האלכוהוליים, את עולם הבילוי החברתי במסעדות, את העינוג של טעימות מכל העולמות. צפוי היה שאחרי שתאילנד הפכה זה שנים ליעד תיירותי פופולרי לישראלים, יגיע יום אחד גל של מסעדות תאילנדיות שייפתחו בזו אחר זו. סביר שנופשי תאילנד, מהעבר הקרוב והרחוק, יפצו את עצמם באווירה המתאימה, על געגועיהם לאוכל תאילנדי אותנטי באתנחתה של צהריים או ערב, בפרט כשההיצע של מסעדות מהארץ הקסומה היה עד עכשיו מצומצם ביותר. למי שהתגעגע, מציעה מסעדת "טייגר לילי" ברמת החייל, אווירה ועיצוב תאילנדי אותנטי, עם שלל מאכלים תאילנדיים אמיתיים, דגים ופירות ים, ירקות טריים קראנצ'יים מוקפצים במהירות ומתפצחים בפה, בשרים שונים עם ריחות וטעמים, רטבים ותבלינים הזכורים למבקר מחופשתו האחרונה (בלי סושי ודים סאם, אלא תאילנדי מקורי). לאוכל התאילנדי יש המאפיינים שלו שקל לזהותם מול מטבחים אסיאתיים אחרים, מוכרים יותר שכבשו את העולם מזה שנים כמו הסיני והאסיאתי ה"כללי", על שלל המרכיבים הנלווים מעולם האטריות על בסיס קמח חיטה או קמח שעועית, קמח אורז וכדומה מאכלי האורז והירקות שכבר התמקמו בשווקי ישראל ואינם ממשפחת הים התיכון.

מה אכלנו בסניף תאילנד ברמת החייל?

נחזור ל"טייגר לילי" ונספר לכם מה אכלנו: מרק טום יאם, נפלא לאוהבי המרק ביום קריר: שרימפסים ומולים, יחד עם פטריות ושום, כוסברה וצ'ילי, חלב קוקוס, בתמהיל מצוין של חריפות ועדינות. מנה מנצחת הייתה מנת ראשי קלאמרי עטורי צווארים, טובלים להם בתוך רוטב בטעם לא מוכר (לי) של סויה, רוטב אויסטרים. סוכר חום, שום כתוש וציר עוף ועוד כמה ריחות משכרים, מעורבלים במערבל ומבושלים לדקות אחדות - מעדן. מנת הספריברס שהגיעה לשולחן הייתה ללא דבש או סוכר ואי לכך טעמן של הצלעות היה פחות מוכר למי שאוהב את הספריבס שלו ממותקים. מצוינת הייתה מנת אטריות ביצים רחבות, עם נתחי בקר מוקפצים יחד עם ברוקולי, בוקצ'וי ותרד תאילנדי עם רוטב של סויה מבושל עם ביצה ועלי קפיר-ליים, בעלי ריח לימוני עז מלווה בבשמים המאפיינים את דוכני האוכל של תאילנד. את הסלטים שמגיעים עם שרימפסים ופפאיה, בוטנים, חסה ואטריות שעועית, אפשר לאכול עם אורז דביק (סטיקי רייס) שמחזיקים בשלוש אצבעות וטובלים בסלט (כמו היה זה סוג של פיתה עם "ניגוב"). מבחר גדול מצפה לנופשים שחזרו מתאילנד - מפגש עם מאכלים שהם אכלו ברחוב בבנגקוק ובמבחר האיים הפופולריים, כי מי מבשל טוב יותר מבעלי אלפי הדוכנים המפוזרים במדינה הגדולה. ליווינו את מעדני המטבח התאילנדי ביין ישראלי לבן שארדונה פלטר (שם של יקב ישראלי). השף יניר גרין שמבשל תאילנדי, רכש לו ניסיון בעבודה במטבח של "ג'ירף". לדעתו, המטבח התאילנדי לא מסובך, בריא בשל הבישול הקצר וחומרי הגלם הטריים, מטבח שמשתמש בסוכר פחות מכל מטבח אסיאתי אחר ולפיכך בריא ודיאטתי יותר מטבעו. יניר גרין הפליא לעשות ברטבים, משתמש בעלים הריחניים השונים ובצ'ילי כמו שעושים אבותיו הרוחניים. ירון טל, מעצב המסעדה, העניק לתקרות הגבוהות ולמרחב השופע את סממני המזרח הרחוק בלי הקיטשיות האופיינית למסעדות אסיאתיות בכל העולם. הרבה במבוק וחבלים קלועים, צבעים שקטים ועידון. מחירים: 28 ש"ח, 36 ש"ח, 42 ש"ח, 69 ש"ח, 80 ש"ח למבחר מנות. "טייגר לילי", הברזל 32, רמת החייל, תל אביב.