השופטת: תרצה קינן-שחם, בית משפט השלום בתל אביב המועד: יום ראשון, 27.1.2013, שעה 15:20 הנושא: תביעות קטנות שלושה ניצבים ליד דוכנה של השופטת תרצה קינן-שחם ומחזיקים במכוניות צעצוע. לא, הם אינם ילדים אלא בעלי הדין הנעזרים באמצעי המקובל בכל דיון על תאונות דרכים. קינן-שחם קמה ממקומה כדי לראות היטב את גירסתה של הנהגת הנתבעת, מדקדקת בפרטים, מכתיבה לפרוטוקול את הפרטים ומעיינת בתמונות שמציגה הנתבעת. נציג חברת הביטוח מבקש להפנות לנהגת שאלה, קינן-שחם מגיבה: "שהיא בכלל לא מדריכה?" ומאפשרת להציג אותה.
תוך כדי הסיכומים בודקת קינן-שחם אלו מסמכים צירף התובע לתביעתו, ואז מכתיבה במהירות וברהיטות את פסק הדין. התביעה מתקבלת במלואה, בין היתר דווקא לנוכח גירסתה של הנתבעת והתמונות שהציגה. נזקים לא-ממוניים לא הוכחו וקינן-שחם פוסקת 300
שקל לפי אומדן ומוסיפה 400 שקל הוצאות.
התובע ניסה להציג במהלך הדיון הוכחה לכך שהוא מפסיד את הנחת העדר התביעות, אך לא היה בידיו מסמך מתאים. אלא שקינן-שחם אינה סוגרת בפניו את הדלת וקובעת שהוא יוכל לפנות לחברת הביטוח של הנהגת ולבקש פיצוי גם על נזק זה. לזכותו של נציג חברת הביטוח יש לומר, שהוא מסביר לזוכה כיצד יוכל לתבוע ביתר קלות ורושם בו במקום את פרטי חשבון הבנק לשם העברת הפיצוי. ואז הוא צוחק עם קינן-שחם על ההוצאות שפסקה: "בפעם הבאה שאבקש למחוק תביעה, אבקש 800 שקל". קינן-שחם עונה באותה רוח: "אני לא חושבת שאתן". היא גם בודקת את הקלדת פסק הדין ומכניסה כמה תיקונים.
"בואי תגשי לראות" התיק הבא הוא תביעה של עולים מברית המועצות-לשעבר נגד חברה ששכרו כדי לבדוק האם מגיעים להם החזרים שונים (מס הכנסה, ארנונה, משכנתה וכדומה), אך לטענתם היא לא ביצעה את מלאכתה. התובעת טוענת שלא קיבלה את כתב ההגנה, קינן-שחם נותנת לה אותו ומציעה לה הפסקה כדי לקרוא אותו. בזמן הזה קינן-שחם נשארת באולם ומשוחחת עם הקלדנית על הנושא הנפוץ ביותר בין שופטי ישראל: נפלאות המחשב. אחרי כמה דקות אומרת קינן-שחם לתובעת, שאם תרצה - הדיון יידחה כדי שתוכל להתכונן. התובעת לא מעונינת בדחייה, אבל בעלה רוצה לטעון בשמה. קינן-שחם מסבירה לו באורך רוח שהדבר אינו אפשרי, אבל "אם תרצה אחר-כך להוסיף משהו, אני אשקול".
קינן-שחם פונה לתובעת: "בואי תגידי לי למה את רוצה שישלמו לך כסף". הראיה העיקרית של התובעת היא שלמעט החזר מס אחד - לא קיבלה דבר, ומכאן שהנתבע לא עשה את שהבטיח. קינן-שחם: "יכול להיות שלא חייבים לך בכלל. אדם יכול לשלם 1,500 שקל ובסוף לא לקבל אף אגורה". קינן-שחם מסבירה, שלפי כתב ההגנה הבדיקות כן נעשו, אך לא נמצאו סכומים נוספים לטובת התובעת; להפך, התברר שהיא חייבת כסף לרשות המיסים. היא מסבירה בסבלנות את טענות הנתבע ומנסחת את תשובותיה של התובעת עבור הפרוטוקול.
קינן-שחם נוקטת בצעד מאוד יוצא-דופן, כאשר היא מאפשרת לתובע להפנות לנתבעת שאלות ברוסית, בעוד היא עונה בעברית. קינן-שחם הופכת למעשה את הנתבע לעד, וביעילות רבה חוקרת אותו לגבי גירסתו. "אתה יכול להציג לה מסמך שיוכיח שעשיתם את הבדיקה הזאת?", ופונה לתובעת: "בואי תגשי לראות מה שהוא מראה לי". התובעת: "אני יכולה להגיד?". קינן-שחם, בנחת: "עכשיו את רק מסתכלת". קינן-שחם לוקחת את הזמן, מקשיבה בסבלנות לשני הצדדים ובעיקר מנסה להסביר לתובעת שאין לה עילה: "בשביל להצליח בתביעה, את צריכה להוכיח. בא האדון והוא מראה שבדקו. תני את זה רגע לבעלך, גם הוא רוצה לראות את זה". ולבעל: "תכף אני אתן לך בסיכומים להגיד שני משפטים".
"היתר ייצוג אני לא אתן" הנתבע אומר, שהוא בדק גם את המשכנתה של בני הזוג, ובשל פיגורים בתשלומים לא ניתן היה למחזר אותה לתנאים טובים יותר. התובעת טוענת שאיש לא דיבר איתה בנושא, אבל קינן-שחם קלטה מיד את מה שבמשפט הפלילי מכונה "פרט מוכמן": "האם נכון שהייתה שם בעיה של פיגורים? כי אם הוא לא בדק - איך הוא ידע?". קינן-שחם שולחת את הצדדים החוצה, בתקווה גלויה לעין שהתובעת ובעלה ישתכנעו שאין לתביעתם בסיס.
בתיק הבא מופיעה התובעת בליווי עורך דין, בניגוד כמובן למותר בבית המשפט לתביעות קטנות, והוא מודיע שביקש לדחות את הדיון ולהעניק היתר ייצוג. קינן-שחם משיבה בחדות: "היתר ייצוג אני לא אתן". היא מבקשת מעורך הדין להתקרב, "אני לא נשכתי אף אחד", ואומרת: "אתן דחייה רק אחרי שתתכבד לעיין בחומר. תדבר עם עיריית תל אביב ואולי תסכים לדחיית התביעה, כי זה מה שעמדתי להציע לה. תשקיע בזה רבע שעה, זה לא יותר מזה". עורך הדין מנסה בכל זאת להעלות את טענותיו, אך קינן-שחם בקיאה היטב בתיק: "כל זה כבר נדון אצל כבוד השופטת פלד והוכרע. אין הליך, אין לי דרך לסייע לה אפילו אם הייתי חושבת שנעשה לה איזשהו עוול".
השורה התחתונה: התיקים נקבעו לקצב של שניים בשעה, דבר המאפשר לקינן-שחם לנהל אותם ביעילות מצד אחד ובסבלנות מצד שני. בקיאה היטב בחומר, שמה לב לכל פרט וקולטת במהירות רבה. מעניקה לצדדים את יומם בבית המשפט, למרות שמדובר בתביעות קטנות. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9.