ופתאום גם להרצל חבס יש בעיות

עובדה, שזה כנראה קורה, אבל לא בגלל עסקיה של החברה בישראל, אלא דווקא בחו"ל, ליתר דיוק בהולנד. בישראל, חבס היא גם כיום חברה סולידית. היא סיימה זה עתה לבנות ולמכור את מגדלי יו (פארק צמרת תל אביב), 297 דירות, שנמכרו בכ-1.15 מיליארד שקל. כן סיימה למכור את מגדל רוטשילד 1, ובו 39 דירות ובניין משרדים לא גדול, הכל נמכר בכ-800 מיליון שקל. עידן עופר ובני משפחתו קנו שם דירות. שני הפרויקטים הסתיימו ברווח.

הרצל חבס הוא בעל 23% בחברת חבס. אביו, ברוך חבס, לשעבר ספורטאי אולימפי, וכיום איננו בקו הבריאות, מחזיק בכ-11%. הכלכלן יוסף חבס, 59, אחיו של הרצל, הוא בעל 5.5% נוספים. יחד, מחזיקה המשפחה ב-40% ממניות חבס. כמעט כל היתרה בידי עידן עופר והציבור בבורסה. חבס מנהל את החברה בפועל זה שנים רבות, בצורה סולידית, עם כמה וכמה הצלחות עסקיות. אשתקד קבע הדירקטוריון: "אין חשש שהחברה לא תעמדו בהתחייבויות שלה בשנתיים הקרובות". אפשר שכמה דירקטורים, ביניהם מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו, היו מוחקים, לו יכלו, הערכה זו. מעטים שמו לב לכך, שחברת חבס הקפיאה באחרונה תוכניות פיתוח, בניית בניין בן דירות יוקרה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב (בשותפות עם משקיע), ובניית 186 דירות נופש ומרכז מסחרי בקיסריה. לא לשכוח גם, שהחברה הפסידה בינואר-ספטמבר 104 מיליון שקל.

ממה נובע ההפסד? לא מהעסקים בארץ, אלא מחלקה של החברה-הבת חבס-סטאר, 20 אחוז, בקרן הריט ההולנדית NSI, בעלת נכסים מניבים בשווי 2.3 מיליארד אירו, בעיקר בהולנד. חבס הוא גם יו"ר NSI, דבר המעיד על כך שחברתו היא בעל המניות המוביל, ויתר המניות מפוזרות בין רבים. החברה סובלת מהמשבר הכלכלי באירופה, וזהו בקצרה כל הסיפור. "סך העסקות הכולל בהולנד, במסחר ומשרדים, ירד משמעותית ב-2011 לעומת 2010" - כתבה החברה בדוח לשנת 2011. זאת, לאחר ירידה בעסקות מ-2008. גם התפוסה יורדת. היא עמדה פעם על כ-90%, ירדה אשתקד ל-84%, ועומדת היום על 80%. רבבות מטרים רבועים עומדים ריקים, יש הוצאות, ואינם מכניסים דבר. כמובן, שגם המניה בבורסה נפלה, מ-15 ל-9.26 אירו למניה - וזה כיום מוקד הבעיה של הרצל חבס. חבס-סטאר לוותה מקבוצת בנקים אירופים 55 מיליון אירו, שהם כ-250 מיליון שקל, כדי לממן רכישת מניות ב-NSI. אחד התנאים בהלוואה קובע, שהיא תהיה לכל היותר 50% משווי המניות בבורסה. עם ירידת שער המניה, דרשו הבנקים מחבס, בשבועות ובחודשים האחרונים, לפרוע חלק מההלוואה או לתת בטחונות נוספים. תחילה פתר הרצל חבס את הבעיה על-ידי כך שהזרים לבנקים כ-11 מיליון אירו, שהם 55 מיליון שקל. שער המניה הוסיף לרדת, והבנקים דורשים עוד כסף.

חברת חבס הפסידה כאמור בינואר-ספטמבר 104 מיליון שקל. כמעט כל ההפסד נובע מירידת שוויה של NSI, דבר שהכריח את החברה לעשות הפרשה לירידת שווי, הנרשמת כהפסד. בקופת חבס כיום רק 16 מיליון שקל. הרצל חבס ביקר בשבוע שעבר באירופה וניסה לגייס כספים מהבנקים, כדי להעביר כבטחונות נוספים. ככל הידוע, לא הצליח. לכן דיבר השבוע על "הרעת התנאים והאטה במימון להלוואות הבנקאיות". יש בעיה נוספת: מניות חבס-סטאר מהוות ביטחון לאג"ח סדרה 4, שחבס הנפיקה בבורסה. אם NSI יורדת, יורד גם שווי מניות אלו, וגם ערכן כבטחונות לבעלי האג"ח.

נקודה נוספת למחשבה: חבס הוא בעל 74% בחברת חבס סטאר. יתר ה-26% נמצאים בידי חברת מאיר, בשליטת יעקב שחר, יבואן הרכב ובעליה של מכבי חיפה. האם גם הוא יושפע מהאירועים האחרונים? מאיר היא חברה פרטית, שחר הוא מבחינת הבורסה אדם פרטי, ואינו חייב לדווח. אבל כדאי לזכור עובדה זו. הרצל חבס ניסה להתגבר על בעיית המזומנים, על-ידי מכירת נכסים. לחבס-סטאר היו חמישה נכסים מניבים בשוויץ. בשנה האחרונה מכר ארבעה מהם, והוא עומד למכור ככל הנראה את החמישי. עיקר התמורה מיועדת לפירעון חובות לבנקים, והעודפים מועברים לחברה. בחודשיים האחרונים קרו כמה אירועים:

• ב-7 בינואר התפטרה דירקטורית חבס, הסוציולוגית נויה חבס, 52, אחותם של הרצל ויוסף. ההתפטרות לא נומקה.

• ב-13 בינואר התפטר אייל רגב, מנהל חבס ארה"ב, במקביל לסגירת פעולות החברה בארה"ב.

• ב-6 במרס התפטר הדירקטור יוסי רוזן, 74, נציגו של עידן עופר. הוא הודיע על כך לחבס יום קודם, ב-13:30 בצהריים. ההתפטרות נכנסה לתוקף מיידית, ולא בעוד זמן, כמקובל במקרים רבים. השבוע טען רוזן, שאין קשר בין ההתפטרות לבין מצבה של חבס. אבל פעמוני האזעקה של הברוקרים המנוסים בבורסה צלצלו: האם פירוש הדבר שעידן עופר לא יחוש לעזרת שותפו הבכיר? שערי ניירות הערך החלו ליפול.

למחרת, 7 במרס, לאחר ירידה של 10% בשער המניה, פנתה הנהלת החברה להרצל חבס וביקשה הסברים. הוא הגיב: "לא ידוע לחברה על אירוע מהותי בימים האחרונים, העשוי להשפיע מהותית על החברה או ניירות הערך שלה". פורמלית, ההודעה נכונה: הירידה בשוויה של NSI התרחשה בהדרגה בשנה האחרונה, וידועה ברבים, והבעיות עם הבנקים האירופיים מטרידות את החברה כבר זמן ניכר. נפילת השערים בניירות הערך של חבס נמשכה. ביום אחד נרשמה, לדוגמה, נפילה של 30 אחוז. שערי אגרות החוב צללו, והן הגיעו לתשואה דמיונית של מאות אחוזים. ביום שלישי בבוקר פנתה שוב הנהלת הבורסה לחבס. ב-12.32 צלצל פעמון אזהרה: "בדעת החברה לפרסם דיווח בדבר אירוע מהותי". המסחר הופסק. שעה ורבע לאחר מכן הגיעה ההודעה שצוטטה בראש הכתבה, על הקשיים.

מהי הבעיה הנקודתית? חבס חייבת לפרוע בעוד חודשיים וחצי, ב-31 במאי, 50 מיליון שקל קרן, ועוד מיליוני שקל ריבית, של אג"ח 4. חודשיים לאחר מכן, ב-5 באוגוסט, עליה לפרוע כ-50 מיליון שקל נוספים, ועוד ריבית, של אג"ח 12. החברה מודה עתה, שייתכן שלא יהיה לה כסף לשלם. נאמני בעלי אגרות החוב, הרמטיק ורזניק-פז, הגיבו שלשום מיידית: תוך-שעה שעתיים הודיעו לבעלי האג"ח, שהם מוזמנים לישיבת חירום ביום חמישי (אתמול, 14.3.13), ב-12 בצהריים, במלון סיטי, רחוב מאפו 9 בתל אביב. הרצל חבס שמע, ולא הרגיש בנוח. שלשום, יום רביעי, מיהר לשגר לנאמנים מכתב מפורט, עם התחייבויות מרחיקות לכת, שככל הידוע, כמעט שלא נתנה שום חברה אחרת עם בעיות נזילות. הרצל חבס התחייב לשתף פעולה עם הנאמנים, ואף הפקיד אצלם 400 אלף שקל, לכיסוי הוצאותיהם ושכרם. הוא התחייב שלא להיכנס לשום עסקה חדשה ולא לשלם תשלום כלשהו (להוציא תשלומי ריבית לחברות שיא-גולף מקיסריה וחבס-טוליפ אירופה, על-פי התחייבויות קודמות). כן התחייב לא להתקשר בשום עסקה, לא לעשות פעולה בניירות הערך הפרטיים שלו, ולדווח מיד על כל אירוע. התחייבות זו הרגיעה קצת את הנאמנים. ישיבת החירום נדחתה ליום שלישי הקרוב, באותו מלון. אולי בינתיים יתקבל מידע נוסף. הרצל חבס הוזמן כדי להסביר מה אירע ולהודיע מה יעשה.

רבים שואלים, האם יכניס חבס ידו לכיס וישלם, כפי שדורשים מטייקונים שנקלעו לקשיים. בשנים האחרונות רכש ארבע דירות במגדלי יו ושתי דירות ברוטשילד 1, בכ-20 מיליון שקל. יש לו מן הסתם גם השקעות ורכוש נוספים. מה באמת קרה בחברה? חבס: "כל מה שקרה הוא מיותר, זה לא היה צריך לקרות". האם תתרום גם רכוש פרטי שלך להסדר חובות? חבס: "לא אוכל לענות כרגע. החלטתי שלא להופיע עתה בתקשורת. לכן לא אוכל, עם כל הכבוד, להתייחס לשאלה זו ולשאלות אחרות". שאלה חשובה אחת לפחות נותרה בינתיים פתוחה: מה יחליט ומה יעשה עידן עופר?