תופעת היובש בפה מכונה קסרוסטומיה, ואם הנכם סובלים ממנה, אתם לא לבד: מדובר בתופעה הנפוצה בכשליש מאוכלוסיית המטופלים מעל גיל 65. הרוק, המיוצר על-ידי בלוטות בחלל בפה, משמש להגנה טבעית על שלמות רקמות השן. הוא מסייע בפירוק המזון באמצעות אנזימים המצויים בו, קוטל חיידקים על-ידי נוגדנים, שוטף את שאריות המזון, מנטרל חלק מהחומציות הנוצרת על-ידי החיידקים, ועוזר בלעיסה ובבליעה.
ירידה בהפרשת הרוק נובעת לרוב משימוש בתרופות הגורמות ליובש בפה, בעיקר תרופות ליתר לחץ דם ולטיפול בדיכאון. גורמים נוספים ליובש פה הם עישון וצריכת אלכוהול. על הפחתת כמות הרוק משפיעים גם טיפולים הניתנים לחולים אונקולוגיים, כמו טיפולים כימותרפיים או הקרנות לטיפול בנגעים באזור הראש והצוואר.
מה עושים? הפסקת עישון, הימנעות ממשקאות חריפים והפחתה או הפסקה של צריכת קפאין יכולים בהחלט לסייע. הגברת כמות השתייה, לעיסת מסטיק ללא סוכר לפרק זמן קצר מאוד אחרי הארוחות ושמירה על היגיינה אוראלית, יסייעו אף הם להפחתת היובש בפה. ניתן גם להשתמש בתחליפי רוק, המגיעים בצורה של שטיפות פה וג'ל לצחצוח.
כאן מדובר בפגיעה במנגנון התאחיזה של השיניים - החניכיים והעצם הסמוכה, המחזיקים את השן במקומה ותומכים בה. הדבר מביא לחשיפת השורשים ולפגיעה בתמיכת השיניים, עד כדי ניידות השן ואובדנה. בשלב הראשון גורמת נסיגת החניכיים לחשיפתם של שורשי השן לשאריות המזון ולרובד החיידקים. כתוצאה מכך, אנו מגלים נגעים עששתיים ב"צווארי השיניים" - חלק השן המצוי בקרבה לחניכיים. האצת הנסיגה עלולה, כאמור, לגרום ל"אובדן רכס העצם" ולאיבוד שיניים. התהליך מואץ בגיל המתקדם ויכול לנבוע ממחלות כרוניות כגון סוכרת.
מה עושים? ראשית, לפני הטיפול, חשוב שרופא השיניים יתחשב במצבו הבריאותי, ברצונו ובציפיותיו של המטופל, בכל הקשור לתפקוד באכילה ולמראה האסתטי. ניתן בהחלט לשפר את הבריאות, את איכות החיים ואת הדימוי העצמי באמצעות טיפול משקם, שעליו נרחיב בהמשך. חשוב, כאמור, שהמטופל והרופא יבחנו יחד את החלופות לטיפול, תוך התחשבות בתוצאות ושקילה של כל האפשרויות - הכל בהתאמה מלאה ואישית למטופל.
כיבים ופצעים בריריות ובחלל פה הם תופעה נפוצה מאוד, ששכיחותה רק עולה בגיל השלישי. הכיבים יכולים להיווצר בעת השימוש בתותבות נשלפות, ומוחמרים בשל תופעת יובש הפה וחוסר בסיכוך מספק בין השן התותבת לרקמות.
מה עושים? ראשית, לא מוותרים על ביקורות סדירות אצל רופא השיניים. אחד מתפקידיו של רופא השיניים, בכל ביקורת תקופתית למטופל בן הגיל השלישי, הוא ביצוע בדיקה מוקפדת של כלל הרקמות בחלל הפה ובסביבתו, כולל השפתיים והלשון, וזאת על-מנת לזהות כיבים או נגעים, לאבחן את זהותם ולקבל החלטות באשר לטיפול בהם.
בחלק לא מבוטל מבני הגיל השלישי, קיימת בליה ושחיקה של השיניים הגורמות לפגיעה אסתטית ולקושי בלעיסה. עוד תופעה נפוצה בגיל זה היא הופעתם של שינויים סִגריים - שינויים בסגירת השיניים בין שתי הלסתות, כתוצאה משחיקת שיניים או מהידוקן באופן מוגזם. הדבר גורם הן לרגישות יתר בשיניים והן לפגיעה אסתטית עקב אובדן חומר שן, ואפילו יכול להביא לסדקים ולשברים בשן עצמה.
מה עושים? מומלץ לפנות לרופא השיניים לייעוץ והתאמת פתרון טיפולי.
