|
|
|
|
המתופפים מיפן בפסטיבל אשתקד [צילום: פלאש 90]
|
|
|
22.6.13-23.5.13 - ארבעה שבועות של מופעים במגוון אתריה הקסומים של ירושלים
▪ ▪ ▪
|
חמישים ושתיים שנים לקיומו של פסטיבל ישראל. הוא נמנה עם טובי הפסטיבלים בעולם. פסטיבל ישראל מציע אירועי ומופעי תרבות איכותיים במיוחד. יוצרים אמנותיים בינלאומיים מצאו כאן במה שחשיבותה האמנותית לא נופלת מאירועי תרבות מרכזיים בעולם. הפסטיבל נותן גם במה ליוצרים ישראלים מוכרים, ואף לכאלה שהם בראשית דרכם האמנותית. משה קפטן הוא המנהל האמנותי של הפסטיבל, אשר מעבר לאמנות רב-תחומית בה הוא מעורב, הוא בוחר להציג חלק מהתוכנית האמנותית, בתחומי המחול, התיאטרון, המוזיקה, בחללים אלטרנטיביים מאתגרים וחד-פעמיים, מאירים באור אחר את הפסטיבל הייחודי הזה ואת אתריה ההיסטוריים והגיאוגרפיים של ירושלים בירת ישראל. כל חברה אחראית לתושביה, לא רק מבחינות הכלכלה, הביטחון, הבריאות והחינוך, כי אם גם לצד התרבותי והערכי שלה. הפסטיבל, משום ראייה אחראית לנכסי התרבות, פונה לקהל צעיר ומגוון, שיעמיד בסדר יומו החברתי את החלק התרבותי הנחוץ כאוויר לנשימה בכל חברה מפותחת ופתוחה. העיר החוגגת את הפסטיבל, מזמינה את תושביה להשתתף באירועים הראויים לכל המשפחה וכמו-כן מזמינה תיירים ואורחים מחוץ לה ומחוץ לארץ להשתתף בתוכניות המיוחדות ובאווירת נופי ירושלים הקסומים. בחלק מן האירועים לא גובים כסף. הם פתוחים לקהל הרחב. שבו את לבי שתי תוכניות מחול מאתגרות במיוחד. האחת תתקיים במוזיאון מגדל דוד, ונקראת: DRESSED TO DANCE. זה מופע המשלב בין ריקוד ספרדי לבין תצוגת אופנה, הכוללת למעלה מ-60 פרטי לבוש שעוצבו על-ידי פיקאסו ודאלי. החיבור מדגיש את הקשר המעניין בין עיצוב אמנותי, אופנה ואמנות במה. תוכנית המחול של בלט ז'נבה, בין הבולטות באירופה, מגיעה לישראל לשתי הופעות. היצירה גלורי, למוזיקה של הנדל בניהול הכוריאוגרף אנדוניס פוניאדאקיס, והיצירה השנייה היא כלולות למוזיקה הרוסית שכתב סטרווינסקי לבלט הרוסי - יצירתה של דידי וולמן. כדאי להצטייד בתוכנית הפסטיבל ולסמן בה אירועים ומופעים מעניינים ומומלצים במיוחד.
|
|
הכוהנת הגדולה של יצירה ואמנות
|
|
|
"הכינותי בדיעבד", זהו שמה של תערוכת מחווה למורה ולאמנית בתיה עוזיאל בגלריית דודו גרשטיין בתל אביב, שנפתחה ב-2 במאי. יזמו ואצרו: דודו גרשטיין ובתו נעמי. בתיה עוזיאל מוכרת לנו מהמטבע הלשוני שלה: "הכינותי מראש", וכן מתוכניתה הפופולרית בשנות ה-60 "מלאכת-יד". בתחילה שודרה התוכנית ברדיו, ואחר-כך עברה לטלוויזיה הלימודית. היא הציעה עבודות וחומרים, ששיקפו יפה את החיים בארץ. היא דרבנה באישיותה הנשית והכריזמטית דורות רבים של יוצרים שהושפעו ממנה, בעיקר בתחום האסמבלאז'. רבים מבני דורה, כיגאל תומרקין, הגיעו לפרסום ולהערכה אמנותית, אולם בתיה עוזיאל, אף שהתריסה כנגד הממסד, והייתה מיוחדת בהופעותיה, לא הגיעה להכרה אמנותית, כנראה בשל הצורך להתפרנס. עוזיאל משתמשת בחומרים מן המוכן, הנקראים בשפת האמנות "רדי מייד". היא מציגה 30 עבודות משנות ה-70 ואף עבודות חדשות. בתערוכה משתתפים עוד 18 אמנים, שאף הם עושים שימוש בחומרים קיימים ובפסולת, ונותנים ביטוי לעבודת-יד אינדיבידואלית, ביקורתית, על החברה בישראל ועל מצבים נפשיים.
|
|
פסטיבל חנוך לוין הבינ"ל בקאמרי
|
|
|
תיאטרון הקאמרי יארח קשת רחבה של מחזות מאת חנוך לוין. לוין הוא בין גדולי המחזאים הישראלים. מחזותיו תורגמו לשפות רבות, והם מבוצעים על-ידי תיאטרונים ידועים באירופה ובישראל. לוין מצטיין בדרמה שלו, וגם בקומדיה. מחזותיו מערבים את קשת כל האמנויות: שירה, מוזיקה, תיאטרון, פיסול, ציור, מחול ודרמה. הזונה מאוהיו - תיאטרון מפריז. אורזי המזוודות - הצגה שפתחה את פסטיבל בייג'ין מסין. אשכבה - התיאטרון העירוני מסלובניה. פופר - תיאטרון נובי, פוזנן, פולין. מלאכת החיים - התיאטרון הלאומי הפולני, ורשה. ועוד. המחווה לחנוך לוין לציון שבעים שנה להולדתו, תצוין עם מיטב המערכונים, הפזמונים, קטעים מהצגות וקטעים מהקברטים הסאטיריים. כמו-כן ישחקו לוין גם בתי הספר למשחק, כמו ניסן נתיב, ואף קריאה מבוימת של מחזות לוין שעדיין לא הוצגו.
|
|
