X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
שתי אסכולות - ולא במקרה הקשיים במציאת סימוכין ארכיאולוגיים נוספים לממלכת בית דוד נעוצים בעובדה ששתי הערים המיוחסות למלכות בית דוד – חברון וירושלים – הן ערים בנויות שקשה לחפור בהן ולגלות את צפונותיהן
▪  ▪  ▪
קושי לחפור
מתאימה לתנאים
קיומה של ממלכה יהודית על גב ההר עם פריפריה ממלכתית נרחבת, לפני 3000 שנה, המתאימה לתנאים ולתנאי השטח כמתואר בתנ"ך, תואמת את המציאות הארכיאולוגית.

הציבוריות הישראלית מחולקת מזה 45 שנה בנושא של הריבונות היהודית על גב ההר. גם המחקר המקראי והארכיאולוגי מגוייסים לצרכי וויכוח זה.
שוללי הריבונות היהודית נוטים להגדיר את הלאומיות הישראלית כתרכיב חדש יחסית שנוצר כחיקוי להתעוררות הלאומית באירופה. מדינת ישראל וגבולותיה הם תוצר של הקולוניאליזם האירופי שיצר על המפה מספר רב של "עמים" מלאכותיים כמו העם הסורי, העם הלבנוני, העם הירדני, העם הלובי, העם הפלשתיני והעם הישראלי. גם המסמכים המייסדים של העם הישראלי אינם אלא אגדות עם שקובצו לידי ספר, הקרוי התנ"ך. הסימוכין לגישה זו הם מיעוט ממצאים ארכיאולוגיים בעלי תיארוך המתאים למסורת התנ"כית, ומיעוט סימוכין כתובים בתיעוד העתיק של הממלכות המוכרות מאותה תקופה. על-פי גישה זו, דוד ושלמה והממלכה המאוחדת של יהודה וישראל שהנהיגו לא היו כלל, או היו ראשי שבט זניח. ירושלים, בירת הממלכה המאוחדת, אינה אלא כפר קטן ונידח ללא יישוב משמעותי עד לפני 2800 שנה.
שוללי הריבונות מספרים מציאות אחרת לחלוטין מזו התנ"כית. לפי הסיפר הממזער והמאחר, ממלכת ישראל, שזכתה לתיעוד נרחב יחסית בכתובות קדומות של מלכי הסביבה, מארם ועד אשור, ועיר בירתה שומרון שנשתמרה יחסית, היא הראשונה, ואילו שבט יהודה השולי זכה לעצמאות מסוימת רק לאחר חורבן ממלכת ישראל, בעיקר בימי יאשיהו. על חרפה זו כיסו סופרי בית דוד בהשמצת בית-שאול והשמצת מלכי-ישראל שאימצו את הפולחנים הכנעניים. הסיפר של הממלכה המאוחדת הוא משלהי ממלכת יהודה, ונכתב רק בימי בית שני תחת החסות הפרסית.
לעומתם, מחייבי הריבונות היהודית על גב ההר, ובכלל, מייחסים לתנ"ך תיעוד היסטורי מדויק בדרך כלל, וכוללים בתולדות העם גם תקופה של ממלכה יהודית המבוססת על שטחי גב ההר של ארץ ישראל. הגישה מתבססת על ממצאים מאוחרים יחסית בשלהי בית ראשון, כגון נקבת השילוח המתוארכת באופן מדויק ומיוחסת גם בכתובים וגם בממצא ארכיאולוגי למלך חזקיהו, וכן ממצאים כמו מכתבי לכיש וחותמות שנמצאו בחפירות עיר דוד.

המעבר לישוב עירוני מבוצר
הקשיים במציאת סימוכין ארכיאולוגיים נוספים לממלכת בית דוד נעוצים בעובדה ששתי הערים המיוחסות למלכות בית דוד - חברון וירושלים - הן ערים בנויות שקשה לחפור בהן ולגלות את צפונותיהן
▪  ▪  ▪

ב-1993 ספגה התיאוריה השוללת מכה קשה עם מציאתה של כתובת ארמית בתל דן המזכירה במפורש את "בית דוד". הכתובת בכתב פיניקי מלפני 2900 שנה לערך מזכירה את מלך ישראל באותה תקופה יהורם בן אחאב מלך ישראל וגם את אחזיהו בן יהורם מלך יהודה לבית דוד. שני המלכים הללו, ומלוכתם באותה עת, מתועדים היטב בספר מלכים ובדברי הימים. בעוד שבממלכת ישראל מלכו שמונה שושלות קצרות חיים, הרי שממלכת יהודה נהנתה מרצף של שושלת אחת, היא בית דוד.
הקשיים במציאת סימוכין ארכיאולוגיים נוספים לממלכת בית דוד נעוצים בעובדה ששתי הערים המיוחסות למלכות בית דוד - חברון וירושלים - הן ערים בנויות שקשה לחפור בהן ולגלות את צפונותיהן. לכן חשוב הממצא של שעריים - עיר מקראית בנחלת יהודה, המדגימה את המעבר החד לישוב עירוני מבוצר המחייב תכנון מדויק ויכולות טכניות ממלכתיות.
בארכיאולוגיה הקלסית מתואר מעבר חד זה כתקופת הברזל 2. תקופת הברזל 1 מתאפיינת בריכוז הברזל בערי החוף של התרבות הפלישתית, בערים בצורות התוחמות מספר מאות דונמים, ומיעוט ברזל בהר, ששם הבנייה היא פרזית חסרת ביצורים בגודל של דונמים בודדים. תקופת הברזל 2 מתאפיינת בבנייה מונומנטלית מבוצרת על גב ההר התוחמת עשרות דונמים המדגימה שימוש נרחב בכלי חציבה וסיתות מברזל.
חרבת קיאפה היא ממצא המוכר לפחות מזה 100 שנה, שלא נחפר על-ידי הארכיאולוגים הקלסיים בעיקר כיוון שאינו תל. תל הוא גבעה מעשי ידי אדם שעליו ממוקמים ישובים שנבנו אחד על חורבותיו של השני. החפירה בהם היא נבירה לתוך ההיסטוריה על-פי שכבות, שכל שכבה מתוארכת על-פי החרסים האופיניים לתקופות מוכרות, ועל-פי תיארוך פחמן 14 - אם נמצא חומר ביולוגי מתאים. כלי עץ יכול להיות עתיק הרבה יותר מן השכבה שבה נמצא. לעומת זאת מאכל אדם, כגון חרצני זיתים, נכונים לאותה שנה שבה צמחו והבשילו הזיתים. חורבת קיאפה מצויה בפתחו של עמק האלה, בקרוב לתל שכה ותל עזקה, 12 ק"מ מזרחית לתל-צפית - היא גת הפלישתית. העיר לא התפתחה לכדי תל כיוון שנהרסה באלימות מספר עשרות שנים אחרי שנבנתה. לפיכך היא משמרת תקופה מאוד מוגדרת וקצרה יחסית.
גם לפני החפירה ניכר כי מדובר בעיר מבוצרת, התוחמת גבעה סלעית בשטח של 23 דונם, והיקפה כ-700 מ'. לאחר ארבע עונות חפירה אפשר לסווג אותה כעיר יהודאית (לא כנענית, לא פלישתית, לא פרסית-הלניסטית), וזאת על-פי הממצאים הבאים:
  • חומת סוגרים, זהה לזו שנמצאה באתרים טיפוסיים ליהודה בערד, תל-שבע ובית שמש. החומה בנויה בהמשך לשערים, היישר על סלע הבסיס. היא מתאפיינת בחדר מגורים הצמוד לחומה מבפנים, הבנוי מאבן ראויה לחומה (סוגר) וממנו נמשכים חדרים נוספים המתאימים למשפחה מורחבת. בכל קומפלקס כזה מצוי מטבח טיפוסי לתקופה עם טס אפייה מחרס, ממצא הקיים רק באתרים יהודאים;
  • עצמות מרובות של בקר, צאן, אייל ויחמור, ללא עצמות של חזיר, המהוות 20 אחוז מן העצמות באתרים פלישתיים;
  • בנייה מונומנטלית בעיקר באזור השערים, עם אבנים מסותתות, מוחלקות ומותאמות לחיזוק שער. משקל האבנים עד 8 טון. באזור השער מצויים שטחים שאינם מיועדים למגורים אלא להתקהלות ולפולחן.
בשעריים ישנן שני שערים, זהים בתכנון וביצוע, שנראים כמו שתי אותיות E הפתוחות לכוון המסדרון המוביל מן השער. השער המערבי, הפונה לעבר ערי פלישתים, מבוצר יותר, עם אבן סף עצומת ממדים המסותתת לכדי קו עצירה של דלתות. הסוגרים הבנויים מאבנים גדולות הדורשות אמצעים הנדסיים וחוסן גופני רב כדי להזיזן, יוצרים חומה שנייה, קו הגנה שני ושלישי כלפי המתפרץ אל העיר.
מקור האבנים הוא באופן ברור מסלע האם של הגבעה עצמה. הן נחצבו וסותתו במקום ונגררו למרחק קצר יחסית על-פי תכנון מדוקדק מראש. נמצאו גם אבנים בתהליך של חציבה.

כעמודי יכין ובועז
גולת הכותרת - שני ארונות לשמירת סמלי האל. הפתח, ביחס אחד לרוחב לשניים לגובה, עם סיתות מיוחד של שלושה משקופים ומזוזות נסוגות, על-פי מתכונת מקדש שלמה, ללא צלמיות
▪  ▪  ▪

המגורים סביב לחומת הסוגרים אחידים למדי. ממצאים אלו דומים בכל ערי הפריפריה של יהודה. נמצאה מצודה אחת בנוייה אבן מסיבית עם אורווה. לא נמצאו באתר בנייני פאר, או קברים מפוארים, או כל סימון מעמדי אחר. לעומת זאת בירושלים של שלהי בית שני נמצאו סמלי מעמד כאלו לרוב. למעשה, כל מערב ירושלים (כתף הינום) הוא נקרופוליס גדול.
באתר התגלו אלפי חרסים. אלו רופאו (צורפו כתצרף) לכדי כַּדי אגירה שצורתם אחידה העשויים באופן אחיד מחומרים מקומיים ועליהם חתימת אגודלו של הקדר על אחת הידיות. חמש מאות ידיות מטובעות כאלו נמצאו. ידיות דומות לאלו נתגלו בחפירות של אתרים מאוחרים יותר מטובעות עם חותמת "למלך חברון". האם זהו המס לשלטון המרכזי?
נמצאו שני ממצאים מיוחדים במינם המעידים על תיארוך מדויק. האחד, מקבץ של חרצני זיתים, שמהם שמונה תוארכו בשיטת פחמן 14 לתחום של 40 שנה מסביב לשנת 3100 שנה לפני מציאתם. הממצא השני הוא שתי כתובות - אוסטרקון, דיו על שבר חרס - בכתב עברי קדום, עם מילים המזוהות כעברית. ואולי כיהודית. הראשונה כבר פוענחה וכוללת מילים שיכולות להיות רק בעברית, כמו שופט, עבד, אלמנה ויתום. הכתובת השנייה עדיין בפענוח. הכתב קודם לכתב הפיניקי שבשימוש כתובת אחז הארמי. יש לו קווי דמיון לכתב המצוי במכרות הטורקיז בסיני המתוארך כ-500 שנה לפני כן. (יש לציין כי בספרות המחקרית ה"מקובלת" (השוללת), אין ביהודה יכולת כתיבה וקריאה עד ל-200 שנה לאחר תיארוכה של שעריים).
נמצאו כלי חרס טיפוסיים לקפריסין, מעט כלי חרס פלישתיים וכן כלי בהט שיכול לבוא רק ממצרים.
נמצאו באתר שלושה חדרי פולחן ובהם מצבות, מזבחות בזלת, כלי נסך לנוזלים מחרס, אפר, עצמות של חיות, כשרות בלבד, אבל לא נמצאו צלמיות, אלות או פסלונים.
גולת הכותרת - שני ארונות לשמירת סמלי האל. הפתח, ביחס אחד לרוחב לשניים לגובה, עם סיתות מיוחד של שלושה משקופים ומזוזות נסוגות, על-פי מתכונת מקדש שלמה, ללא צלמיות. מאוד מזכיר "ארון עדות" או "ארון הברית". על הארונות הללו עיטורים של אריות, פרוכת וחבלים. משני צידי הארונות עמודים מעוטרים, כעמודי יכין ובועז המתוארים במקדש שלמה. בתקרת הארונות חרותים דימויי קורות על-פי הדגם המתואר מילולית במקדש שלמה ומקדש יחזקאל.
באתרי הפולחן הצמודים לשערים נמצאו גם חרבות ברזל. (שמירת החרבות אצל הכוהן מתוארת באירוע של שמירת חרב גליית אצל אחימלך בן אחיטוב הכהן).
מהם הלקחים העיקריים מחפירות שעריים:
קיומו של כתב קריא מעיד על האפשרות למסור מידע, וקיומן של מסורות כתובות כבר מן התקופה המיוחסת לתחילת ממלכת בית דוד. על כן לא חייבים לדמיין כינוס מסורות ואגדות (מיתוסים) מאות שנים לאחר מכן, על-פי תיאוריית המיזעור והאיחור.
הופעת ערים בצורות בפריפריה של נחלת יהודה מעידה על יכולת ארגונית, הנדסית וטכנולוגית שלא הייתה מצויה בידי השבטים עד תקופת המלוכה.
למרות היכולת הטכנולוגית, אין סימני אי-שוויון בולטים המעידים על התפצלות למעמדות. ייתכן שזה היה סוד שרידותה של ממלכת בית-דוד, שלאורך זמן לא התנשאה על העם.
סמלי הפולחן חסר-הפסלים מצויים עם תחילת הממלכה, כמו גם ההקפדה על איסורים תזונתיים.
קיומה של ממלכה יהודית על גב ההר עם פריפריה ממלכתית נרחבת, לפני 3000 שנה, המתאימה לתנאים ולתנאי השטח כמתואר בתנ"ך, תואמת את המציאות הארכיאולוגית.
וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים. ב וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ, וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה; וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. ג וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה; וְהַגַּיְא, בֵּינֵיהֶם. ד וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת: וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ, וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים, עַד בּוֹאֲךָ גַיְא, וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן; וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים, בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם, וְעַד-גַּת וְעַד-עֶקְרוֹן. שמואל א יז, נב.
שעריים נהרסה כאמור לפני שבשלה להיות עיר הממלאת את תחום החומות. העיר שהחליפה אותה כעיר ממלכה היא בית שמש שבה נחשפה חומת סוגרים זהה, המתוארכת לחמישים שנה אחרי שעריים. רק ממלכה יכולה הייתה להשקיע בביצורים מסוג זה, גם מבחינת כוח אדם וגם מבחינה הנדסית.
בשלב המוקדם של הממלכה המאוחדת תוארכו שלושה מרכזים עירוניים במרחק של יום הליכה - חברון ירושלים ושעריים. בשלב השני יש התפרצות בנייה בצפון - מגידו חצור ודור - המשקפים ניסיון להכיל את השבטים הצפוניים בממלכה המאוחדת. בשלב שלישי, לאחר פיצול הממלכה, יש חזרה לדרום הכוללת את לכיש, גזר, באר-שבע וערד, המוגדרים בארכיאולוגיה כ"ביצורי רחבעם". לאחר מבצע סנחריב, שהרס לחלוטין את ממלכת ישראל וגם את חלקה הגדול של יהודה, יש פיתוח יהודאי בעיקר של ספר המדבר - ערד ועין גדי.
אל מול האויב המשותף נלחמו ישראל ויהודה במשותף. הממלכתיות גברה על השבטיות, והצורך בממלכה מאוחדת גבר על השבטיות. אחרי שנים של שקט ביטחוני, שוב גברה השבטיות, והממלכה המאוחדת התפצלה כך שהסורי יכול היה לגבות מחיר כבד מישראל והאשורי - להרוס אותה כליל. אין חדש תחת השמש, אמר קהלת.
העוגן העיקרי של תיאורית "אגדת" בית-דוד - שלילת הממלכה היהודית, בכירותה של ממלכת ישראל ואיחורה של ממלכונת יהודה - מצוי באוניברסיטת תל אביב, היא תל קסילה, היא פלשת, מסביב לדמותו של פרופ' ישראל(!) פינקלשטיין. העוגן העיקרי לארכיאולוגיה המקראית המחייבת ריבונות יהודית בגב ההר, בכירות בית דוד, ביצורי רחבעם, פיצול שבטי המוביל לחורבן, מצוי באוניברסיטה העברית, היא ירושלים, בירת יהודה, מסביב לדמותו של פרופ' יוסף גורפינקל ושושלת מזר. כאמור, אין חדש תחת השמש.

לאתר מגזין מראה
הכותב הוא רופא ילדים, תושב הנגב, פובליציסט ומחבר הספר "Joe's trial".
תאריך:  26/05/2013   |   עודכן:  26/05/2013
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מן השבטיות אל המלוכה
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
ממלכת יהודה
תמימה  |  26/05/13 16:50
2
מדוע לא להפנות הקוראים לספר  ל"ת
ממנו צטטת ?  |  27/05/13 08:00
3
יובל, אין כמוך!!
הניה  |  28/05/13 10:29
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דרור אידר
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מכון שמאל לכל דבר ועניין. שני סגניו הם אנשי שמאל, כמו רוב החוקרים במכון המזוהה עם עמדות פוליטיות דומות    אי-אפשר להפוך את המכון הפוליטי הזה למוסד לאומי
אורנית יונה
אכילה של ירקות ופירות בצבעים שונים מגוונים ככל הניתן ועשבי תיבול בשל ריבוי האנטיאוקסידנטים נוגדי הסרטן ונוגדי הדלקת שהם מכילים    אכילת שלוש מנות דג בשבוע מהים הצפוני
איתמר לוין
פנינים נבחרות מתוך 177 עמודי דוח משרד הביטחון לשנת 2012 במסגרת חוק חופש המידע: מי עובד אצל מי, מהן הדוגמאות לפעילות מהירה ויעילה, על איזו המצאה מופלאה לא שמעו במשרד הביטחון וכיצד הוא מדווח על תקציבו
עליס בליטנטל
מיכל בת אדם עיבדה את הסרט הראשון שכתבה וביימה ב 1979 - "רגעים" להצגה בתיאטרון "תמונע". הבימוי של בת אדם עושה מהיצירה הכתובה הצגה מסקרנת ומאתגרת. נושא המחזה - אהבת שתי נשים מעלה שאלות נוקבות, שבימויה המעודן והרגיש מציג בצורה שקל להתייחס אליה
סופיה רון מוריה
נפתלי בנט לא הופתע מהיעדרותם של תשעה מחברי סיעתו מההצבעה על חוק שטרן. למרות המשמעת הקואליציונית הוא החליט לאפשר למי שרוצה להיעדר מההצבעה מסיבות מצפוניות, ואחרי הכול מדובר על הצבעה טרומית. הבעיה היא שבינתיים הוא מצטייר כמי שמאבד מנהיגות. מנהיג לא יכול לאפשר לרוב גדולי מחברי סיעתו לצפצף על עמדתו בשידור ישיר
רשימות נוספות
אפילו לא תמורת נזיד עדשים  /  דפנה נתניהו
דמוקרטיה של שבטים   /  מרדכי קידר
טילים במרחב   /  נחמן פביאן
פסיכוזת "שתי המדינות"   /  מרטין שרמן
כפל הצביעות  /  מנפרד גרסטנפלד
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il