X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
הניצוץ שהצית את כיכר תקסים טורקיה היא מדינה דמוקרטית, גם אם הדמוקרטיה שלה אינה מושלמת, ובמדינה דמוקרטית ראש ממשלה מוחלף באמצעות בחירות, לא הפגנות פרט למיעוט הכורדי, העם הטורקי על כל מגזריו רואה במדינה את מדינתו, והמערכת השלטונית נחשבת לגיטימית, למרות שיש ביקורת רבה על אופן תפקודה
▪  ▪  ▪
מחאה קולנית [צילום: מן הטלוויזיה]

מזה שבוע שטורקיה סוערת. עשרות אלפי מפגינים פרצו לרחובות של קרוב ל-100 ערים ברחבי המדינה במחאה קולנית בוטה נגד ראש הממשלה, רג'פ טייפ ארדואן. כמה אנשים נהרגו, כ-1500 נפצעו וכ-2000 נעצרו. המחאות שעלו מהרחובות של טורקיה הזכירו לצופים את ההפגנות ההמוניות של ינואר 2011 בתוניס שהביאו לבריחת נשיאה זיין אלעאבדין בן עלי ובכיכר אלתחריר בקהיר שבעקבותיהן הודח חוסני מובארכּ, כמו גם את ההפגנות שהחלו את מה שכונה אז "אביב ערבי" בלוב, בתימן, בבחריין ובסוריה. לכן השאלה העולה מאליה היא אם הגיע גם תורה של החברה בטורקיה להיפטר מראש הממשלה ארדואן ואולי גם לסלק מהשלטון את "מפלגת הצדק והפיתוח" הדתית, השולטת במדינה מאז 2002 מבלי שתזדקק לקואליציה עם מפלגות אחרות.
ככל הנראה לא נשקפת סכנה מידית לשלטון ארדואן ומפלגתו, וזאת בשל כמה סיבות:
הסיבה הראשונה והעיקרית היא שאחרי ככלות הכל טורקיה היא מדינה דמוקרטית, גם אם הדמוקרטיה שלה אינה מושלמת, ובמדינה דמוקרטית ראש ממשלה מוחלף באמצעות בחירות, לא הפגנות. פרט למיעוט הכורדי, העם הטורקי על כל מגזריו רואה במדינה את מדינתו, והמערכת השלטונית נחשבת לגיטימית, למרות שיש ביקורת רבה על אופן תפקודה. העם אינו מעוניין בחיסול גורף של המערכת השלטונית, אלא בשיפור תפקודה ובתיקון הכיוון שאליה היא חותרת להביא את החברה בטורקיה. הסיסמאות הנשמעות בהפגנות מביעות את זעם המפגינים כלפי התנהגותו של ארדואן וכלפי אישיותו הנמצאת במוקד ההפגנות. באחד השלטים שהתנוססו בהן מצויר ארדואן מול היטלר, שניהם מצדיעים במועל יד, וכדי להסיר ספקות, גם נכתב: ארדואן = היטלר.
הסיבה השנייה היא קיומו של רצון אמיתי מצד השלטון להוריד את הלהבות. לכן במרבית ימי ההפגנות ובמרבית המקומות לא נראו שוטרים בקרבת המפגינים, במטרה להקטין עד למינימום את החיכוך בינם לבין נושאי תפקיד רשמי וכן את הסיכוי שאנשים ייפגעו. ואומנם, עד עתה דווח על מספר הרוגים קטן יחסית - מאות פצועים ועל כאלף עצורים - בהשוואה למצרים או למדינות ערביות שבהן פגע "האביב הערבי".
הסיבה השלישית לכך שיש לשער כי ארדואן יישאר בשלטון היא שהוא יכול, אם רק ירצה, להוציא לרחובות הפגנות מיליונים של טורקים התומכים בו ובאופן תפקודו. תומכיו ומתנגדיו יודעים היטב שבמהלך 11 השנים האחרונות הוא הוביל את טורקיה למעמד של מעצמה כלכלית, ודאי מול אירופה שסטרה על פניו כשסירבה לצרף אותו ואת טורקיה לאיחוד האירופי. הוא, האיסלאמיסט, נפגע מאוד מן הסירוב, שכן הסיבה האמיתית לאי-קבלת טורקיה לאיחוד היא שמדובר במדינה איסלאמית, ואירופה אינה מעוניינת לצרף אליה 80 מיליון מוסלמים. מאז תחילת המשבר הכלכלי ב-2008, מחייך ארדואן מול אירופה, כל הדרך לבנק. אילו הייתה טורקיה חברה באיחוד, היה עליה לתמוך בין היתר גם ביון, ואין דבר שהטורקים מעוניינים בו פחות.
רק לשם ההשוואה: בטורקיה התמ"ג לנפש הוא כ-14,000 דולר לשנה, ואילו במצרים הוא כ-6000 - פחות ממחצית. הפערים במצרים הרבה יותר גדולים מבטורקיה, ובעוד שבמצרים יש מיליוני אנשים החיים על 2 דולר ליום, בטורקיה ההצלחה הכלכלית חלחלה היטב אל שכבות אוכלוסיה רבות. אומנם גם בטורקיה יש כיסי עוני, אבל שלא כמו במצרים, אין מדובר במסה קריטית ובחומרה המספיקות להוציא לרחובות מיליונים שהרעב והעוני הוא המניע שלהם להפגין נגד השלטון.

האדום הלאומי מול הירוק האיסלאמי
בכפרים המגמה החילונית הייתה מצומצמת, שכן בהם הייתה לשלטון דריסת רגל מעטה ושולית, בעוד שהמסורת הייתה ונשארה בהם "שם המשחק
▪  ▪  ▪

ההפגנות נגד ארדואן נובעות מתחושה שיש אצל מתנגדיו שהוא עבר את גבול המקובל גם בטורקיה במספר עניינים.
העניין הראשון הוא התרבותי. טורקיה היא זירת מאבק בין המסורת האיסלאמית ובין מורשתו הלאומית-חילונית של מוצטפא כמאל "אתאטורק" ("אבי הטורקים") שיסד את טורקיה המודרנית לאחר תבוסת האימפריה העותומנית במלחמת העולם הראשונה. מאז שעלה לשלטון בשלהי 1923, הוא כפה על המדינה סדר יום חילוני לאומי, עודד שתיית אלכוהול והפך את הראקי למשקה הלאומי למרות שיש בו אלכוהול. הוא ביטל את השריעה האיסלאמית כחוק המחייב במדינה, כפה על הטורקים נישואין וגירושין אזרחיים, החליף את הכתב הערבי בלטיני, סגר מדרסות, פיטר אימאמים, אסר על חבישת התרבוש, עשה כל שביכולתו לגרום לנשים ללכת ברחוב ללא כיסוי ראש, כמו הנשים באירופה, וקידם זכויות פוליטיות ואזרחיות של נשים. מחליפו - הנשיא איסמט אינני - המשיך בדרכו עד 1950. כך, במשך קרוב ל-30 שנה, עברו אזרחי טורקיה "סדרת חינוך" קשה שנועדה לפשוט מעליהם את האיסלאם ולהלבישם חילוניות מודרנית ליברלית כלפי כל דבר, למעט דת.
במקביל, צמח הבזאר - השוק - כתוצאה מיציבות כלכלית, מאווירה של "העסקים מעל הכל", משווקים באירופה ומתיירים שהגיעו בהמוניהם ליהנות ממזג האוויר הנוח, מהחופים המזמינים ומשירות של "הכול כלול". הצבא, הפרלמנט, הנשיאות ובית המשפט העליון היו כולם מערכת שנועדה "לשמור על החוקה", כלומר על חילוניותה של המדינה.
החינוך מחדש פעל היטב בערים, שכן בהן הייתה לשלטון נוכחות יעילה, וזרועותיו יכלו לפקח על יישום החוקים והכללים האנטי-איסלאמיים. בערים התפתחה אליטה תרבותית חילונית שכללה אנשי תיאטרון, סופרים, משוררים, עיתונאים, פוליטיקאים, עורכי-דין, רופאים ואנשי כלכלה וחשבונאות, עם נוכחות מרשימה של נשים בקרב האליטה המודרנית "אירופית" זו. כדרכה של כל אליטה בעולם, הדמוגרפיה שלה מתאפיינת בשיעור ילודה נמוך, בעיקר בשל כך שלנשים יש בדרך כלל תוכניות מעבר להיותן רעיות ואימהות.
אלא שבכפרים המגמה החילונית הייתה מצומצמת, שכן בהם הייתה לשלטון דריסת רגל מעטה ושולית, בעוד שהמסורת הייתה ונשארה בהם "שם המשחק". ככל שכפר היה רחוק יותר ממרכז עירוני, כך נותרו תושביו מסורתיים יותר, וכתוצאה מכך שיעור הילודה נשאר גבוה. כך, לאורך 90 השנים, שהם ארבעה דורות, מאז שהחל אתאטורק במהפכה התרבותית, הפכו החילונים למיעוט בטורקיה והמסורתיים - לרוב. הדבר הגיע לביטוי בפרלמנט, כשבבחירות של 1996 עלתה לשלטון "מפלגת הרווחה" הדתית של נג'מטין ארבקאן. החילונים לא השלימו עם תבוסתם ודרשו מבית המשפט העליון - מעוז החילוניות באותם הימים - להוציא את המפלגה הדתית אל מחוץ לחוק. בית המשפט פסק כך, וארבקאן אולץ להתפטר ב-1997.
כשש שנים אחר כך, ב-2003, קיבל תלמידו, ארדואן, את השלטון כשהוא ומפלגתו האיסלאמית "מפלגת הצדק והפיתוח" זכו ברוב בפרלמנט. מרבית המגזרים החילוניים נותרו מחוץ למעגל העשייה הפוליטית, כמעין נקמה של ארדואן וחבריו על עשרות שנים שבהן היו הדתיים דחוקים לשוליים ומדוכאים. מאז עלייתה לשלטון, הכניסה המפלגה האיסלאמית תמורות למערכת הציבורית הטורקית: הוחזרו בתי הדין האיסלאמיים לדון בענייני גירושין, הותר לנשים מכוסות ראש להיכנס לאוניברסיטאות, ונעשו ניסיונות לאסור על שתיית אלכוהול ועל ביצוע הפלות. הקצונה בצבא הוחלפה בכזו הנאמנה לשלטון האיסלאמי, ושינויים מקבילים חלו בבית המשפט העליון בעקבות משאל עם שאישר זאת.
החוגים החילוניים מתנגדים למהלכים איסלאמיסטים אלה, ובמהלך 11 השנים האחרונות הם מנסים לעצור את התקדמות האיסלאם בחזרה אל המקום שהיה לו לפני תבוסת האימפריה העותומנית. אותם צעירים חסרי מנוח שפרצו לרחובות לפני שבוע נשאו דגלים אדומים, כצבע דגל הלאום הטורקי, לעומת ההפגנות של חסידי האיסלאם נגד המלחמה על עירק ב-2003 שבהן הם נשאו דגלים ירוקים.

המרמרה - התגרות מיותרת
ההסכם שהגיע אליו לאחרונה ארדואן עם מנהיג הכורדים, עבדאללה אוצ'לאן, גם הוא הרגיז רבים מאלה הרואים בלאום הטורקי ובזכויותיו את עיקר העיקרים
▪  ▪  ▪

העניין השני שהוציא את המפגינים לרחובות היה הסממנים הדיקטטוריים, האנטי-דמוקרטיים, שבהתנהגותו של ארדואן: במהלך השנים האחרונות הוא השליך לכלא קרוב ל-100 עיתונאים בשל ביקורת שהם מתחו עליו. ממשלת טורקיה בהנהגתו פיקחה על התכנים שהעלו משתמשי האינטרנט הטורקיים לאתרי התקשורת החברתית ובעיקר פייסבוק וטוויטר. המשטרה רואה לעצמה היתר לדכא הפגנות נגד ארדואן בנחישות וללא כל רגישות, בגז מדמיע, בגז מהול במים ואף בכדורים מכוסים בגומי הגורמים לכאב רב גם אם אינם ממיתים. בהפגנות האחרונות מפגין איבד את עינו כתוצאה מפגיעת קליע מצופה בגומי. הסגנון הבוטה והצעקני של ארדואן מרגיז רבים רבים מבני טורקיה החשים מושפלים מיהירותו.
ההסכם שהגיע אליו לאחרונה ארדואן עם מנהיג הכורדים, עבדאללה אוצ'לאן, גם הוא הרגיז רבים מאלה הרואים בלאום הטורקי ובזכויותיו את עיקר העיקרים. בעיניהם, הסכם זה הוא כניעה לטרור הכורדי, ומבחינתם כל ויתור שיינתן לכורדים פוגע באופיה הטורקי של המדינה.
גם מדיניות החוץ של ארדואן זוכה ללא מעט ביקורת: מעורבותו בסוריה תרמה לאנדרלמוסיה במדינה זו, וטורקיה הפסידה את שוקי העולם הערבי שסוריה הייתה הגשר אליהם. הפליטים הסוריים בטורקיה - כ-200 אלף ואולי אף יותר - מעיקים על התקציב הטורקי, והמתיחות בגבול בין טורקיה וסוריה אינה תורמת לשקט הנחוץ לשגשוג כלכלי. רבים מהטורקים החילוניים רואים בשלילה את הסיוע שמגיש ארדואן למורדים באסד המזוהים עם אל-קאעידה, כמו שהם מתנגדים לאהדתו המופגנת לחמאס בעזה, והם מאשימים אותו ביצירת פרשת המרמרה. הם אינם מסכימים אומנם עם התגובה הישראלית שלדעתם הייתה מוגזמת וחסרת כל היגיון, אבל במקביל יש ביניהם לא מעטים הסבורים כי האירוע החל בפרובוקציה בלתי מוצדקת של ארדואן.
סגנון הדיבור הצעקני של ארדואן, זלזולו במתנגדיו הפוליטיים, הקפדתו על הסממנים הדתיים ומדיניות החוץ האקטיבית שלו כלפי המזרח התיכון עוררו במתנגדיו חשש כי הוא מנסה להחיות את האימפריה העותומנית, ולהפוך לסולטן מודרני. החששות הללו התגברו בשנתיים האחרונות כשהוא החל להעביר סמכויות מראש הממשלה לנשיא, מתוך כוונה להיבחר ב-2014 לנשיא בעל סמכויות שליטה כמו נשיאי ארה"ב, צרפת וברזיל, המשמשים כראשי הרשות המבצעת של מדינותיהם.

הקומוניסטים אשמים
ארדואן מאשים זרים בהתססת ההמונים נגדו, וגייס להגנתו את תיאוריית הקונספירציה
▪  ▪  ▪

רובע תקסים הוא ליבה של איסטנבול ומעוזה של המדינה הלאומית, המודרנית. במרכזו עומד פארק ע'אזי שבו יש מאות עצים עתיקים, שאתאטורק אהב להסתובב ביניהם. שיפוץ המקום הכולל הקמת מסגד ועקירת עצים נראה בעיני החילונים כפגיעה איסלאמית בסמליהן של החילוניות והלאומיות הטורקיות. פגיעה זו הייתה הניצוץ שהצית את הציבור החילוני ושלח אותו לרחובות להגן בגופו על כיכר תקסים, על סמלי הלאום, התרבות, האומנות, הדמוקרטיה, זכות הדיבור ומתיחת הביקורת.
יש שמועות שבין הנהנים מהשינויים בכיכר תקסים נמצאים גם שני אנשי נדל"ן המקורבים אישית לארדואן. שמועה כזו יוצרת רושם של שלטון רקוב ומושחת, המוסר את סמלי הלאום תמורת חברות עם ראש הממשלה.
ארדואן מאשים זרים בהתססת ההמונים נגדו, וגייס להגנתו את תיאוריית הקונספירציה. "קומוניסטים" הוא קורא להם, ודובריו טוענים כי מחוללי ההפגנות אינם יותר מקומץ אנשי שוליים המשתייכים לשמאל הקיצוני. התקשורת הטורקית ממעיטה לסקר את אירועי השבוע האחרון, כדי לא לתת פרסומת חינם למחוללי ההפגנות וכדי לא לעודד את הציבור להמשיך בהן. ארדואן בעצמו משדר "עסקים כרגיל" ויצא השבוע לסיור במדינות צפון אפריקה. גם לעזה הוא אמור להגיע במהלך החודש, תוך התרסה ברורה כלפי נשיא ארה"ב שניסה להניאו מכך באמצעות מזכיר המדינה שלו ג'ון קרי.

מה הלאה?
סביר להניח שארדואן יהיה בעתיד הקרוב קשוב יותר לאנשי מפלגתו החולקים על סגנון דיבורו ועל השליטה שלו על כל דבר ועניין
▪  ▪  ▪

כפי שהדברים נראים עכשיו, ההפגנות אינן מסכנות את המערכת השלטונית בטורקיה, ואינן מזיקות באופן ניכר לתדמיתו של ארדואן. יש גם פרשנים הטוענים שההפגנות אפילו מחזקות את מעמדו בקרב החוגים הדתיים, שכן הם חוששים מפני תחיית החילוניים ושיבתם להנהיג את המדינה. בפגישותי עם אישים ממפלגת השלטון הדתית בביקורי בטורקיה בקיץ שעבר, הביעו כמה מהם תרעומת רבה על סגנונו הבוטה של ראש ממשלתם, על האימפולסיביות שלו, על יחסו המתנשא אל כל מי שאינו נמצא במעגל הקרוב אליו, ועל הצעקנות שהוא הכניס לחיים הפוליטיים של המדינה. הם גם אינם תומכים ביחסו לישראל. חלק מהם אפילו טענו שהם מתביישים בו, אבל אין להם ברירה אלא לתמוך בו, משום שהוא יודע להלהיב את ההמונים, בעוד שמנהיג אחר עלול להיות חיוור ובלתי אטרקטיבי והתוצאה תהיה שיבת החילונים לשלטון.
על ארדואן יהיה להסיק מסקנות מההפגנות, גם אם הן תיפסקנה. שכן, אם יתמיד בהתנהגותו, הן עלולות להתחדש ואף להתגבר. במצב כזה, תשלם טורקיה מחיר כלכלי גבוה, שכן תיירים מדירים את רגליהם ממדינות סוערות.
סביר להניח שארדואן יהיה בעתיד הקרוב קשוב יותר לאנשי מפלגתו החולקים על סגנון דיבורו ועל השליטה שלו על כל דבר ועניין. ייתכן אף שישחרר חלק מהעיתונאים שהשליך לכלא, אך ספק אם הוא יכול לשנות מן הבסיס את מדיניותו ואת התנהגותו, וודאי שלא את אופיו. במצב שנוצר בעקבות ההפגנות, יקשה עליו להמשיך בשינויי החקיקה שנועדו לחזק את מעמד הנשיאות על חשבון זה של ראשות הממשלה, שכן הציבור מודע היום יותר מבעבר לשאיפתו לצבור כוח ואולי גם להפוך לסולטן האימפריה הטורקית הניאו-עותומאנית.
לכן רחובות טורקיה עשויים לראות בעתיד מקרים נוספים של הפגנות, אלימות, פצועים והרוגים, שבכל פעם יעוררו מחדש את התהיות: האם טורקיה היא באמת דמוקרטיה? האם האליטה השלטת יודעת לשמור על זכויותיהם האזרחיות של אלה שאינם חלק ממנה? האם אין במדינה זו דרכים יותר שקטות ומסודרות להשפיע באופן לגיטימי על התנהגות השלטון?
נראה כי יעברו עוד שנים עד שטורקיה תהפוך לחלק בלתי נפרד מהתרבות האירופית, אבל עד אז, עלולה אירופה להפוך לחלק בלתי נפרד מהתרבות האיסלאמית.
לאתר מגזין מראה
--------------------------------------------------------------------------------
המאמר מתפרסם גם ב"מקור ראשון".
הכותב הוא מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.
תאריך: 09/06/2013 | עודכן: 09/06/2013
--------------------------------------------------------------------------------

לאתר מגזין מראה
המאמר מתפרסם גם ב"מקור ראשון".
הכותב הוא מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.
תאריך:  09/06/2013   |   עודכן:  09/06/2013
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
מושגים:
 בשאר אסד
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האומנם "אביב טורקי"?
הודעות  [ 9 ] מוצגות  [ 9 ]  כתוב הודעה 
1
הרשימות של קידר מרשימות. תודה ל"ת
כנניהו המיסר  |  9/06/13 21:41
2
הארת את עיניי ל"ת
נחום שחף  |  9/06/13 22:08
3
גם ישראל דמוקרטיה
אבי כהן  |  9/06/13 22:13
4
סוף נבל לתליה.התורכו נאצי
פלא יועץ  |  10/06/13 12:33
5
מעניין ומאיר עיניים
משה המכבי  |  10/06/13 21:10
6
רק בדמוקרטיה מפילים רמ בהפגנות
נצר יואב  |  11/06/13 02:29
7
טעית לגבי אסד למה שתצדק כאן?
פועה  |  11/06/13 09:50
8
על בריקדות נוער העתיד טורקי!!!
ראיס-פוטין-טיל300  |  12/06/13 14:32
9
כל הכבוד ל-NEWS-1-מצנזרים? ל"ת
ראיס-פוטין-טיל300  |  13/06/13 15:14

פורום: העולם הערבי
+
ביידן
מנדל  |  29/04/20 10:20
+
מדוע לתת "אופק מדיני"
שוחר-שלום  |  19/03/16 22:25
 
- ״אופק מדיני״ הוא אליבי להפקרות
משה מיכאל  |  7/04/16 17:15
 
- לתת אופק מדיני ליהודים
שרגא  |  15/05/16 16:54
 
- אופק מדיני או אשליה מסמאת?
שוחר-שלום  |  23/05/16 10:26
 
- איזה בדיחה על חשבון השמאל,
בני בנקר  |  19/07/16 11:31
 
- העם הזה מומצא, זה נכון.
רפי לאופרט  |  6/06/16 13:15
 
- אתה לא צריך להמעיט בחשיבות
בני בנקר  |  19/07/16 11:40
 
- איך תוכיח שייכות ליהדות ולארץ?
ב.ניצן  |  21/08/16 03:14
 
- מנותק מן האמת..
הגוי..  |  3/11/16 17:50
 
- לקשקשן הסלפן חובב סטאלין
מגיב ותיק  |  3/04/18 13:09
 
- כלומר היינו חברים בברית ורשא.
טרוצקי  |  9/07/19 11:31
 
- אמת לאמיתה ל"ת
שוחר-שלום  |  21/04/18 11:29
+
חגוגי
יהושוע  |  19/06/19 22:06
+
איתמר לוין צריך לייעץ לטראמפ
תמר ארנסברג  |  22/10/18 15:23
+
ציפי ליבני -השמש שלך שקעה.
מדמוני אסף  |  12/09/16 23:14
 
- צרציל אמר...במקום שבא הערבי בא
יו  |  31/10/17 16:54
 
- לא בדיוק...אבל הכוונה נכונה...
רני הגבוה  |  13/11/17 02:24
 
- השמש של ציפורה ירד.מה ש
ישע.   |  17/02/18 08:39
+
איראן גרעינית
חאלד...  |  26/07/17 11:56
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
העולם הערבי
מנשה שאול
יוסוף אלקרדאווי: "מדוע ארה"ב אינה עושה מה שעשתה בלוב? חובתה להגן על הסורים ולנקוט עמדה למען האל, למען האמת ולמען הטוב. ואם היא חיסלה את קדאפי, עליה לחסל גם אותו (את בשאר אסד)"
פרופ' משה מעוז
מוקדם עדיין להעריך באופן מלא את תוצאות והשלכות מהפכות 'האביב הערבי' בכל הקשור לצביון המשטרים הערביים-איסלאמיים החדשים, להתפתחויות הגיאו-אסטרטגיות הצפויות ולמעמדה של ישראל במזה"ת. בכ"ז, ניתן לזהות מגמות משמעותיות אחדות ולבחון בצורה ראשונית כיצד ישפיעו אלה על עתיד האזור
משה חסדאי
מתוך רצונן לתמוך בערבים, או לפחות לא להכעיסם, השלימו ממשלות מערביות, ולו אך בשתיקה, עם תעמולת כזבים פרועה נגד ישראל - והתקשורת המערבית סייעה להפצתה. זהו סוד הצלחתה של התעמולה הערבית הנאצית והאנטישמית בעולם המערבי
מרדכי קידר
אסור לישראל לאפשר לאמירות קטר להפוך את ירושלים לחמאסטן    על ישראל לזהות את אמיר קטר כאויב בשלב מוקדם זה של המלחמה, לפני שהיא מאחרת את המועד. איחור בזיהוי האויב עלול לאפשר לו להתפתח ולהתעצם ולהגיע לממדים שקשה יהיה להתמודד איתם
עופר וולפסון
לוב קראה תיגר על זכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי להעמיד לדין את סייף אל-איסלאם קדאפי בטענה כי מאחר שלוב מתכננת הליכים משפטיים משלה נגדו, אין לבית הדין את סמכות השיפוט בנושא, אך השופטים דחו את טענותיה של לוב, בטענה כי עוה"ד של ממשלת לוב לא הוכיחו כי הוא יישפט על אותם מעשים
רשימות נוספות
שר המשפטים המצרי: ייתכן שמורסי יתפטר  /  איציק וולף
עוד ראיות למעורבות חיזבאללה בפיגוע בבורגס  /  עופר וולפסון
התפטר ראש ממשלת לבנון  /  עופר וולפסון
הטירוף הערבי מכה בעולם  /  משה חסדאי
מלחמת אירן-עירק - סיבוב שני  /  מנשה שאול
מכת מצרים ה-11   /  מרדכי קידר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il