שר הפנים
גדעון סער הודיע על הגשת תזכיר לתיקונים בחוק התכנון והבנייה. אחת המטרות העיקריות, הוא אומר, היא לקצר את משך הדיון והאישור של תוכניות בנייה ל-8 עד 12 חודש. זוהי אחיזת עיניים וחוק מיותר: החוק הנוכחי קובע לוחות זמנים מדויקים, שלפיהם חייבות הוועדות המקומיות לבניין ערים - שסער מציע להעביר אליהן את רוב העבודה - לאשר את התוכניות בתוך קצת יותר משמונה חודשים. הפירוט:
1. הוועדה המקומית תדון ותחליט בתוך 60 יום, האם להפקיד את התוכנית להתנגדויות הציבור או לדחותה (סעיף 85 לחוק).
2. יש לפרסם את ההפקדה בתוך 15 יום ממועד ההחלטה (סעיף 89).
3. הציבור מקבל 60 יום כדי להגיש התנגדויות (סעיף 102).
4. מתכנן המחוז מקבל 21 יום למסירת תגובתו להתנגדויות (סעיף 106).
5. הוועדה המקומית תדון בהתנגדויות ותקבל החלטה סופית בתוך 90 יום (סעיף 109).
סך הכל 246 ימים, שהם קצת יותר משמונה חודשים. אז בשביל מה החוק החדש?!
נכון אמנם, שייתכן שהתקופה בפועל תהיה ארוכה קצת יותר. למשל, אם הציבור יקבל ארכה של חודש נוסף להגשת התנגדויות. מצד שני, קובע החוק שאם אין התנגדויות, תחליט הוועדה לאשר את התוכנית בתוך 30 יום.