הסדר פשרה שהושג בחודש מאי 2013 בין יונתן מילוא לבין
חנה בית הלחמי ורוני חזון וייס, חושף ומעגן, והפעם בפסק דין חלוט, את המגבלות שהוטלו ב-2005 על מילוא לאחר שהועלו נגדו טענות. המגבלות תקפות גם כיום.
ההסדר הושג בעקבות תביעה שהגיש יוני מילוא נגד הנ"ל, והליך גישור שנערך בין הצדדים בפני עו"ד אביעד יששכר. ההסדר הוגש לבית המשפט השלום בירושלים וניתן לו תוקף של פסק דין על-ידי השופטת
שירלי רנר.
בסיום ההליך הוסכם, כי חנה בית הלחמי תסיר שלושה פרסומים מאתרה, בהם יוחסו למילוא מעשים חמורים ובלתי תקינים. בנוסף הוסכם, כי חזון-וייס תשגר מכתב-ביטול לכל אחד מהגורמים אליהם שלחה בעבר מכתב, שבו יאמר כדלקמן: "אבקש לבטל את מכתבי מיום X. ברצוני להתנצל על דבריי, כאילו הרב יוני מילוא הורשע בהטרדה מינית. בדבריי אלה נפלה טעות. לאמיתו של דבר, מעולם לא הוגש כנגד הרב יוני מילוא כתב אישום בגין הטרדה מינית, קל וחומר מעולם לא הורשע בעבירה זו".
התובע הרב מילוא הסכים, במקביל, לאשרור החלטת פרופ' יפה זילברשץ, אשר ניתנה בעניינו ביום 11.01.05, בהמלצת הרב יעקב אריאל, ויפעל על-פיה כדלקמן:
- א. לא יעביר שיעורים בנושאים קונקרטיים שבינו לבינה לנשים או לקהל מעורב של גברים ונשים, וזאת - בלא הגבלת זמן.
- ב. לא ייפגש ביחידות עם נשים הבאות להרצאותיו ובוודאי יימנע מכל שיחות בנושאי מין עימן, וזאת - בלא הגבלת זמן.
- ג. תוכן שיעוריו של התובע יאושר על-ידי הרב אריאל.
ההסדר בין הצדדים כולל, בנוסף, התחייבות מצד בית הלחמי וחזון-וייס ליתן לתובע זכות תגובה לגבי כל רשימה בעניינו. עם זאת, שמורה לשתיים הזכות לפרסם בעתיד כל פרסום-שהוא בגין מקרה הנוגע להתנהלות מילוא, ובלבד שהפרסום יהיה "אך ורק בגין עובדה חדשה המאוחרת ליום חתימת הסדר זה".