את השלווה הסטואית של דרום היער השחור מצליח להפר רק כור גרעיני, המוסתר לו אי שם בשדה נידח, הרחק מאם הדרך, בין ולדסהוט ללאופנבורג - שתי עיירות גרמניות ציוריות, הסמוכות לגבול השווייצרי.
ובכל זאת ממשיכה כאן הנאיביות לחגוג בגדול. ככל הנראה לאיש לא אכפת ממה שקורה כאן, והעיקר הוא שקצב החיים יימשך כרגיל. רק לתייר ישראלי, חשדן שכמוני, נראה פה העתיד בעיניים שחורות. הפרוגנוזה שלי: מהומת-אלוהים בשנים הבאות. בינתיים, מכל מקום, דומה שרק בעשן הלבן, המיתמר מן הכור, יש כדי לבשר את העתיד השחור.
האזור שוקק חיים של ממש ושופע כולו אטרקציות לרוב: יש כאן משק של כנפי ההיסטוריה, עם רחובות, גשרים ומבנים בני 800 שנה, משוחזרים כולם באותנטיות מרשימה. שלא בדומה לשחזור ישראלי של כביש או מבנה, המתנהל כרגיל בעצלתיים בארץ - מסיימים כאן את העבודות הדרושות בפרק-זמן קצר ביותר, גם ללא בחירות באופק.
ללא פשע בצד פיתויי העבר הרחוק קורצים פיתויי המאה ועשרים ואחת: בתי כלבו לרוב בתעריפים אטרקטיביים, מסעדות ובתי-קפה לאין-ספור, מועדונים ובתי-הימורים על כל צעד ושעל, מרחצאות-ספא אגדיים ושעשועים מקסימים לילדים ולבוגרים.
למשטרה אין כאן שמץ של זכר, כי הפשע עדיין לא הגיע לפה. דוחות-נהיגה הם מכאן והלאה, כמו גם חנות-תכשיטים פעורה לעין-כל, ללא דלת ננעלת, שהיא באזור הזה דבר יום ביומו. איש מקומי לא יגע במכונית ששכחת לנעול וגם לא בדבר-ערך שהותרת על שולחנו של בית הקפה. חזקה עליך שתמצא את מבוקשך, גם אחרי שתחזור לזירת האובדן, ללא פגע.
לישראלים שכמונו, הכמהים לאתנחתה מן ההו-הא בארץ, דרום היער השחור הוא הכתובת. נקודת הזינוק שלנו היא מלון "ולדסהוטר הוף", הממוקם במרכז המדרחוב התוסס של העיירה ולדסהוט. הגענו אליו ברכב שכור משדה התעופה קלוטן, הסמוך לציריך - בסך-הכל מרחק של מחצית שעת-נסיעה דרך נופים עוצרי-נשימה.
אמון באורח ככל שמדובר בהכנסת-אורחים לשמה - "ולדסהוטר הוף" הוא מלון לדוגמה. מילויו של טופס-אורח או הפקדת כרטיס-אשראי לביטחון אינם נדרשים בו עם ההגעה אליו. בקבלה פשוט סומכים על יושרו האישי של האורח ומסתפקים בהזמנה הטלפונית מראש לאירוח. לתשומת-ליבם של מלונאי-ישראל, שכל אורח אצלם הוא חשוד פוטנציאלי. האמון הוא זה שחוגג כאן והניסיון מלמד ששום אורח לא העז עד כה לעזוב את המלון הוותיק מבלי לשלם בסוף האירוח - ואולי, מן הסיבה הפשוטה ששום ישראלי, חוץ מאיתנו, עוד לא הגיע אליו.
החדר ב"ולדסהוטר הוף" כולל את כל מה שצריך. הוא מרווח, מרוהט בטוב-טעם בשולחנות, כסאות, כורסאות וארונות לבגדים, ויש בו חדר-אמבטיה ענק עם שירותים צמודים, טלוויזיה וטלפון. אבל מעלתו העיקרית היא שלוות האלוהים שלו, אף שהוא פונה למדרחוב, בהיותו מבודד ואטום לרעש כלשהו מן הרחוב ומן החדרים הצמודים אליו.
ולא שכחנו את הקולינריה המשובחת של המלון, שבעליו, זיגפריד קונסלמן, הוא גם השף הדגול שלו. בזכות היותו בשלן מעולה זכה המלון לציון לשבח מטעם מדריך מישלן בשל מטעמי הגורמה היוצאים מדי יום מתחת ידיו: בשרים ודגים, ירקות ופסטה לסוגיה, וגם דברי-מאפה - ללקק את הפה.