תביעות רשלנות רפואית בשנים האחרונות מוגשות בכמות גבוהה מאוד וניכר כי הציבור מתחיל להפנים כי הרופא אינו כל-יכול וכי אינו חסין מתביעה במידה שהתרשל בתפקידו.
בד בבד עם האופציה של הגשת התביעה, שואלים נפגעים רבים האם הם יכולים לנקוט באפיקים אחרים בנוסף או במקום תביעה, על-מנת להביא את ידיעת המקרה לידיעת משרד הבריאות ולנקיטה בהליכים משמעתיים כנגד הרופא הרשלן לכאורה.
בעיקרון, בפני מטופלים שנפגעו בצורה כזו או אחרת עקב רשלנות רפואית לכאורה, עומדות מספר אפשרויות לנקיטת פעולות שונות במקרים שונים של פגיעה בזכויות. להלן נסקור שני מוסדות ממלכתיים מתוקף החוק: נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות וועדת האתיקה להגשת תלונות על רופאים.
1. אפשרות אחת: פנייה בתלונה לנציבות קבילות הציבור הנציבות היא יחידה הכפופה תחת מסגרת משרד הבריאות. תפקידה העיקרי הוא בירור תלונות של הציבור על קופות החולים ועל נותני השירות מטעמן. הנציבות פועלת מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. משנת הקמתה בשנת 2005, כל אדם מבוטח
זכאי לפנות בתלונה במידה שסבור הוא שזכויותיו לפי החוק הופרו. הנציבות מטפלת בפניות בכתב, הנבדקות על-יד משפטנים, בסיוע גורמים רפואיים. במידה שאכן התבררה פגיעה בזכויות החולה, הנציבות יכולה לאכוף את קביעתה על קופת החולים.
2. אפשרות שנייה: פנייה לוועדת האתיקה כיום רופאים נתקלים מדי יום בדילמות רפואיות רבות, הנושאות אלמנטים מוסריים רבים. כצורך לפתרון וליצירת מענה להתמודדות ראויה עם דילמות אלו נקבע על-פי חוק זכויות החולה בשנת 1996, על
הקמתן של ועדות אתיקה בבתי החולים.
חוק זכויות החולה מחייב שבכל בית חולים תפעל ועדת אתיקה. הוועדה מורכבת מצוות של משפטנים, רופאים ומגוון רחב של בעלי מקצוע. נקבע כי ועדות אתיקה יוקמו בכל בית חולים, ידונו בסוגיות ויכריעו בדילמות השונות.
החשוב לנו:
חוק זכויות החולה העניק לוועדות האתיקה כוח רב! החלטותיהן מחייבות את קופות החולים ובסמכותן לאשר, לשנות או לבטל החלטותיהם של הרופאים. מופעלת ביקורת לחוסר יעילות המערכת, בה נטען כי בפועל אין ועדות מסוג זה בבתי החולים, ומאידך-גיסא, איפה שישנן ועדות הן לא מתכנסות עקב הכרעה עצמית של הרופאים החוששים מפגיעה בסמכויותיהם הרפואיות.