פרשת
הולילנד ההולכת ומתבררת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופט
דוד רוזן, גוררת לעין הסערה אישים נוספים. שלא בטובתם, ועל-אף שאין הם מעורבים במעשה בלתי ראוי.
הפעם הועלה שמם של
בנימין נתניהו ו
סילבן שלום, כמי שנוצלו ו/או נטלו חלק באישרור היתרים בלתי תקינים לחברת תעשיות מלח בראשה עמד איש העסקים
דני דנקנר. פרשה זו מתבררת כאחד מסעיפי האישום במה שמכונה: תיק הולילנד.
שירבוב שמם של השניים נעשה הן מצד העד שלמה בן-עמרה והן ומצד הנאשם
מאיר רבין. שניהם נדרשו להסביר: מדוע קיבל שלמה בן-עמרה תשלום חריג בסכום של חצי מיליון ש"ח מתעשיות מלח. ושניהם סיפקו שקרים לרוב:
- בן-עמרה הסביר, כי הוא היה איש הקשר עם אנשיו של נתניהו (כשזה שימש שר האוצר), ופעל דרכם להסדיר היתרי בנייה עבור תעשיות מלח;
- מאיר רבין אמר כי בן-עמרה היה איש הקשר דווקא עם אנשיו של סילבן שלום (כשזה שימש שר האוצר), ולכן קיבל את התשלום.
האמת פשוטה בתכלית. ל-News1 נמסר המידע שלהלן:
בן-עמרה לא עשה מאומה עבור תעשיות מלח. לא הכין חוות דעת כלכלית, לא ביצע שתדלנות ואף לא ברברנות - לא עם אנשי נתניהו לא עם אנשי סילבן שלום.
בן-עמרה נקלע לקשיים כספיים חמורים. מאיר רבין, בן משפחה קרוב, התגייס לסייע לו להיחלץ מהקשיים. במסגרת זו ביקש רבין מבכירי תעשיות להעביר לבן-עמרה תשלום שהובטח לו, לרבין, בגין שתדלנותו אצל מנהל מינהל מקרקעי ישראל,
יעקב אפרתי.
הלבנת התשלום נועדה, לצד הרצון לסייע לבן-עמרה, לטשטש את הקשר שבין מעשיו של מאיר רבין מול יעקב אפרתי, למען תעשיות מלח, לבין התשלום שניתן מתעשיות מלח. בן-עמרה ומאיר רבין מסרו עדות שקר בבית המשפט, הנוגדת את העובדות.