טבע האדם לחשוב כי הוא חזק ומסוגל לעמוד בכל סיטואציה, אשר תקרה בפניו בעתיד. למרבה הצער, אנשים אינם יודעים עד כמה נפש האדם היא שברירית ונשענת על קנה רצוץ.
כמעט בכל תאונת עבודה שיש בצידה נפגע בינוני או קשה, מלווה לפגיעה הפיזית גם פגיעה נפשית, אשר מסוגלת להשבית אדם באופן מוחלט ולהכניס אותו אל תוך חור שחור ואפל בחייו.
פגיעה זו, מזכה גם היא בפיצוי כספי לכל דבר והיא מקבילה לפיצוי בגין נזק פיזי. לאחר תאונת העבודה, יש לפנות אל הביטוח הלאומי ולהגיש טופס 250 (תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה) וכן טופס 211 (תביעה להכרה באירוע וקבלת דמי פגיעה).
בהמשך, במידה ומצבכם הנפשי אינו משתפר, ניתן להגיש את טופס 200 (בקשה לקביעת נכות), שם מומחה פסיכיאטרי מטעם הביטוח הלאומי יבדוק אתכם ויקבע האם נותרה לכם נכות נפשית (זמנית או קבועה) בעקבות תאונת העבודה.
אם הנכות שנקבעה על-ידי המומחה אינה משקפת את מצבכם הנפשי, רצוי מאוד להגיש ערעור על החלטתו לוועדת העררים (וחשוב לבצע את הערעור באופן נכון).
לאחר תקופה ולאחר שתתייצב הנכות הנפשית, ניתן להגיש גם תביעה כנגד המעסיק ו/או צד ג' (במידה וקיימת רשלנות). אומנם הסכומים שקיבלתם מהביטוח הלאומי בעקבות התאונה ינוכו מהפיצויים שייפסקו לכם בתביעה מול המעסיק ו/או צדדים שלישיים, אך גם ככה הפיצוי בתאונות בינוניות וקשות יכול להגיע למאות אלפים ואף מיליוני שקלים.
לעיתים, גם תאונות עבודה קלות, עלולות לגרום לפגיעה נפשית קלה או קשה, ולא תמיד יש קורלציה בין עוצמת הפגיעה הפיזית לבין עוצמת הפגיעה הנפשית.
גם כאשר פונים אל המוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת נכות וגם כאשר מגישים תביעה לפיצוי, מומלץ ביותר להיעזר במומחה פסיכיאטרי פרטי (מול הביטוח הלאומי - מומלץ, בתביעה מול המעסיק ו/או צד ג' - חובה). המומחה הפרטי, יעריך את נכותכם הנפשית ואת הכדאיות שבהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי או גורמים אחרים.
חשוב לציין, כי נפסק לא אחת, כי נכות נפשית גם באחוזים נמוכים, עלולה לגרום לנכות תפקודית גבוהה ולבעיות ניכרות בהתנהלות היום יומית של הנפגע, ביכולתו/ה למצוא בת/בן זוג, וכן במסוגלות של הנפגע למצוא עבודה ראויה ושיוכל להתמיד בה באופן קבוע.
כאמור, ניהול נכון של תביעה בגין פגיעה נפשית מתאונת עבודה, יכול להביא לתוצאות מעולות ולסכומי כסף גבוהים ביותר, אשר יכולים לפצות את הנפגע לכל ימי חייו ולדאוג לכל מחסורו.
