כשהסתיימה הצגת הבכורה לביקורת של קזבלן בדצמבר 2012, אמרתי בלבי: את ההצגה הזו חייבים לראות עוד פעם. כי קשה להתרשם עמוקות מספיק מכל-כך הרבה מרכיבים, סצנות ושירים. ובאמת, הצפייה בקזבלן בפעם השנייה, היא חוויה עוד יותר מרגשת. אתה יוצא עם השירים בתוכך, וכשאתה קם למחרת - אתה שר אותם שוב ושוב ללא הרף. כל-כך עמוק זה נכנס ללב.
רק כשראיתי את השחקנים בהרמת הכוסית שוב, במקום ההתכנסות שלהם שמאחורי הקלעים, ללא האיפור והתלבושות הססגוניות, גיליתי למשל עד כמה שרון אלימלך, שמשחקת את אשתו המבוגרת של
איציק כהן, כתימנייה זקנה - יפה וצעירה. זה כוחם של הכישרון והתיאטרון. את אורי רביץ שמופיע לסירוגין עם אוהד שחר בתפקיד ההונגרי המגוחך, וכאן כיסו אותו עם המשקפיים, הכובע והגינונים והמבטא המצחיקים - אפשר היה לראות במסיבה עד כמה הוא יפה-תואר. עודד ליאופולד (קצין המשטרה, חברו של קאזה מהצבא), שגופו הבנוי לתפארה היה עוטה מדים בהצגה - נראה טבעי וחמוד לאחריה בקז'ואל. עודד הוא אחד הכישרונות הגדולים באוצרו של הקאמרי. לעומת זאת - יפים כמו שחר ישי, בלטו בהצגה (בשירה ובריקוד) כמו במציאות. שחר מככב גם בהצגה החדשה של התיאטרון הארצי "הקיץ שלי".
אך ההפתעה הגדולה בהצגת ה-200 הייתה הגיבור האמיתי, הכוכב הענק של "קזבלן" - עמוס תמם. אם העז מישהו להשמיע השגות לא ראויות בנושא קולו, בגלל השוואה ליורם גאון מההצגה מ-1966 - הרי אמש קולו של עמוס תמם חזר וכבש את הבימה ואת כל האולם מקצה לקצה, בעוצמתו, בשירה כמו גם בעת הדיבור, בהיגוי הברור וביופי שקולו הפיק. על כך יש לברך את מדריכו הקולי חיים פנירי. תמם הפך משחקן דרמטי בסדרות שלא תישכחנה כמו "השביתה", לזמר ופרפורמר בעל נוכחות שאין להתעלם ממנה. זאת - כי יש לו את ה"משהו" הזה, שלא לרבים יש - סמכותיות וקסם שופעי הוד. ולא משנה אם הוא משחק פועל במפעל, היוצא בשביתה כנגד הבעלים המנצלים, או גנגסטר ביפו החי מפרוטקשן. הוא תמיד כובש את הקהל.
לכבוד אירוסיו לשחקנית הצעירה והיפה טל נרובאי, ונישואיהם הקרובים בחודש הבא, הרימו כולם את הכוס הראשונה במסגרת הרמת הכוסיות באירוע לכבוד הזוג הצעיר. בהמשך, בירכו את המפיק המצליח חיים סלע, השותף להפקה הגרנדיוזית הזו, שרק התפאורה המהממת שלה עלתה מיליון דולר, עם תזמורת חיה על הבמה, מאחוריה, בניצוחו של יוסי בן-נון - שמהווים חלק חשוב בהצלחה. ללא חלקו של סלע בנטל - לא הייתה ההפקה יכולה לעלות כמות שהיא. טל היפהפייה, הכלה המיועדת, סיפרה לי שהיא עשתה הסבה ממשחק לריפוי בעיסוק במשחק - בכך תביא ברכה יתרה.
לאור החוויה של הצפייה אמש בהצגת ה-200 של קזבלן, קיבלתי בקשה מבן-זוגי: "אני רוצה לראות הערב הצגה כמו אתמול”. דהיינו, לא פחות ממשהו מושלם ונהדר שכזה. נו, טוב, שיחכה קצת, עד השיא הבא.
