בצד מסע הקניות הנכבד שעורך התייר הישראלי המצוי בעת שהותו מעבר לים, מצפה לו בסוף מסעו מעין סוכריה מתוקה, שאמורה לחפות במעט על המרירות המתלווה להוצאותיו הכספיות. מסתבר שבמרבית המדינות בעולם הוא זכאי להחזר המע"מ על מוצרים בני-קיימא שרכש בהן.
שיעור המע"מ שונה, כמובן, ממדינה למדינה ונע, בדרך כלל, בין 13 ל-23 אחוז. הזכאות להחזר המע"מ מחייבת את התייר הישראלי לדרוש בבית העסק קבלה מתאימה על רכישתו ובה פירוט המוצר שקנה, הסכום ששילם וסך המע"מ. את טופס הבקשה להחזר המע"מ, ולהציג את הדרכון לצורך אישור. בדרך כלל יבקש פקיד המכס גם לראות את הטובין שנרכש, בטרם יאשר את הסכום המגיע.
בגרמניה, למשל - ובכך היא נבדלת ממרבית המדינות - יכול התייר לקבל, בו במקום, את דמי המע"מ במזומן. כאשר חצינו במכוניתנו את מעבר הגבול מגרמניה לאוסטריה, נדרשנו להציג את הקבלות על הטובין שרכשנו, בצירוף הדרכון. בחלוף דקות ספורות בלבד הוחזרו לנו דמי המע"מ במלואם, על כל מוצר ומוצר, בלא שנתבקשנו כלל להציג את הטובין שרכשנו.
יחי ההבדל באוסטריה, לעומת זאת, נדרשנו למלא בתחנת הגבול טופס-בקשה לקבלת המע"מ, לפתוח את המזוודות ולהראות את כל מה שרכשנו, אלא שלא קיבלנו את החזר המע"מ בו במקום. עם זאת הובטח לנו שהכסף יישלח לחשבון הבנק שלנו בארץ תוך שבועיים עד חודש, וכך אכן היה.
באיטליה, לעומת זאת, התהליך הרבה יותר מייגע וסופו בדרך כלל - אכזבה. מניסיוננו למדנו כי הסיכויים להחזר המע"מ לתייר בארץ המגף הם קלושים ביותר, אם לא בלתי-קיימים, והסיבה פשוטה: מרבית בתי העסק באיטליה נמנעים, בעקביות, מלמסור ללקוח קבלה רשמית על הטובין שרכש.
כל שבית העסק האיטלקי מוכן לעשות בשבילך, התייר, הוא להפקיד בידיך את כרטיס הביקור שלו, שמעברו האחר פירוט הרכישה והסכום ששולם. אלא שכרטיס שכזה, אותו השגנו רק לאחר שעשינו שמיניות באוויר, שווה כקליפת השום ואין כל תועלת ממשית, באשר הוא אינו מספק את שלטונות המכס לצורך החזר.
כל ניסיונותינו לברר במעבר הגבול את הסיבה לאי מתן קבלות, כחוק, בבתי העסק האיטלקיים, נתקלו במשיכת-כתף ובהבעת-צער תיאטרלית. מן הראוי לציין בהקשר זה שפקדי המכס מודעים, אומנם, להתחמקות הזו, אך ידם קצרה, מן הסתם, להושיע.
